בבית הכנסת נוהגים אנו היהודים לחגוג חגים ושמחות.
כאשר אנו עומדים בפני חג, התפילה שאנו מעבירים בבית הכנסת היא תפילה קצת יותר ארוכה, תפילה אשר מיועדת לחג הספציפי.
למשל בחג הפורים אנו קוראים את מגילת אסתר שהיא אחת מחמשת המגילות אשר קיימות לעם היהודי, במגילה זו מסופר את הניצחון של מרדכי והעם היהודי על המן הרשע.
לכן בית הכנסת לא משמש אותנו אך ורק לתפילות אלא גם נותן לנו את הייחודיות והשמחה של בוא החג או השמחה, לכן אנו שמים לב כי שמו דגש בפרוכת לבית הכנסת והן בפרוכת לארון קודש, אשר ממנו מוציאם את הספר תורה הקדוש, שכמובן עטוף במעיל לספר תורה מיוחד.
כמו כן אנו נוהגים לחגוג בבית הכנסת לא רק חגים אלא גם שמחות אישיות כמו בר מצווה וחתונות, שמחות אלא נהוג לעשות ביום השבת שביום זה אנו מוציאים את הספר תורה.

ההלכה אינה קובעת את מבנה בית הכנסת, אך עם השנים ניתן לראות שגיבשו צורה מסוימת ודרך כל שהיא שבה בונים את המבנה.
בעבר היה נהוג להוציא את ספרי הקודש מחדר נפרד שבו גם היה ניתן למצוא פרוכת לבית הכנסת וגם מעיל לספר תורהוכמובן שעוד דברי קדושה.
עם השנים ניתן היה לראות שהחדר שבו היה מאוכסנים ספי התורה, ירד לגמרי מהפרק, לאחר שזה ירד הגיע ארון הקודש שהוא ממוקם בתוך בית הכנסת וצורתו של ארון רגיל אך מהודר ומפואר, לכן ניתן למצוא בבית הכנסת פרוכת לארון קודש.
כיום ניתן לראות כי עיצוב ומבנה בית הכנסת כמעט אחיד בכל המקומות, וכן נותנים חשיבות לאיכות המבנה וצורתו מכיוון שזהו מקום מאוד קדוש לעם היהודי אשר משמש אותו שלוש פעמים ביום לתפילות (שחרית מנחה וערבית).

בבית הכנסת אנו מוציאם את הספר תורה בימי שני חמישי וכמובן שגם שבת, לכן חגיגת בר המצווה מתבצעת בימי שני או חמישי ובנוסף גם יום שבת, כמובן שחתן הבר מצווה קורא מספר התורה, בדרך כלל זה שלושה פסוקים.
כמו כן גם גבר שזה עתה התחתן, נהוג לחגוג לו ביום שבת בבית הכנסת, ליום זה אנו קוראים שבת חתן, ביום זה החתן עולה לתורה ונותן שני ברכות ולאחר מכן נהוג גם לתת תרומה.