רוב בני הזוג החילוניים אינם בקיאים במשמעות המשפטית והדתית של דיני גירושין. הדבר החשוב אותו צריך לזכור הוא שגירושין בישראל נידונים על פי הדין הדתי, על כל ההשלכות הנלוות. עורך דין המתמחה בדיני משפחה עשוי לעזור לבני הזוג להתמודד עם הערכאה המשפטית הרלוונטית, אולם בית הדין הרבני הוא היחיד המוסמך לקיים טקס גירושין. יתרה על כך, גירושין של בני זוג יהודים מותנים בעילות המופיעות בהלכה היהודית ובהוראות מיוחדות נוספות. עו"ד ליטל דראי מתמחה בייצוג בבית הדין הרבני ומעורה בהלכה היהודית המאפשרת גירושין.

חוזה הנישואין

המושג "חרם דרבנו גרשום" רלוונטי רק עבור מקרי גירושין בין יהודים. החרם הוטל על מי שנושא אשה נוספת על אשתו ועל מי שמגרש את אשתו ללא רצונה. על פי דיני החרם, שהוטל לפני בערך אלף שנה, הנישואין הם חוזה שנערך בין הבעל והאישה. החוזה הוא הסכם ששני הצדדים כרתו מרצונם ולכן הם יכולים גם לבטלו. יחד עם זאת, כמו בכל התקשרות חוזית רגילה, גם לאחר נישואין לא יכול אחד הצדדים לכפות על הצד שמנגד את ביטול החוזה בניגוד לרצונו, אלא אם התגלו עובדות המהוות על פי דין עילה המצדיקה ביטול חד צדדי של החוזה. בכל הנוגע אל נישואין, הצדדים התקשרו בחוזה מרצונם ולפיכך לא יכול אחד הצדדים לכפות את רצונו על הצד השני. בשונה מדין חוזה רגיל, בית הדין הרבני לא מכריז על ביטול הנישואין אלא פוסק פסק דין הממליץ, מורה או מחייב גירושין – אך עדיין יש צורך באקט של מסירת הגט על ידי הבעל לאישה. ללא מסירת הגט לא ייתכנו הגירושין ובית הדין הרבני לא יאשרם.

לאחר גירושין בהסכמה, בני זוג יכולים להביא את ההסכם לאישור בית הדין או בית המשפט בפסק דין ורק לאחר מכן להוציא את הגט. במידה ואין הסכם, הצד הרוצה להתגרש צריך להגיש תביעה נגד הצד השני לבית הדין בו הוא מבקש לקבל או לתת את הגט. כפי שצוין קודם, רק במקרים מיוחדים העולים בקנה אחד עם ההלכה יכפה בית הדין את הגירושין על הצד המסרב.