הענף המשפטי של דיני משפחה כולל בישראל את הנושא המורכב של מזונות. בניגוד לענפי משפט אחרים, דיני משפחה נקבעים לפי ההשתייכות הדתית של המתדיינים. הדין הדתי חל לגבי המרת דת, נישואין וגירושין וגם מזונות בן זוג ומזונות ילדים. כדאי להרחיב בנושא של מזונות בן זוג על מנת להבין את ההלכה הדתית, והאופן בו היא משפיעה על בני זוג יהודים בישראל.
באופן עקרוני, הדין האזרחי הוא זה שחל על העניין של מזונות אישה – אולם משמעותו בפועל היא העברת האחריות אל הדין הדתי. במילים אחרות, הדין הדתי כפי שפורש על ידי בתי המשפט הכלליים של המדינה חולש על הסוגיה הזו באופן כמעט בלעדי. כתוצאה מכך, החלת דין דתי מחייבת פנייה אל הערכאה האמונה על "חקיקתו" ועל יישומו, וכאן ההתייחסות היא אל בית הדין הדתי.
תשלום מזונות לאישה במהלך הנישואין
גם אישה שאינה זכאית למזונות מכוח הדין האישי החל עליה מקבלת מזונות. לדוגמא, בבני זוג יהודים שבחרו להינשא בטקס נישואין אזרחי על אף שאין מניעה לנישואיהם על פי דין תורה האישה ממשיכה להחזיק בזכותה לקבל מזונות מהבעל. הגבר חייב במזונות אשתו הנשואה לפי רמת החיים לה היא רגילה, אולם אין חיוב במזונות בן זוג לאחר הגירושין. זה לא משנה איך התגרשו הצדדים: על מנת לחשב את גובה המזונות יש להביא בחשבון את הכנסות האישה ממעשי ידיה או מרכוש. בנוסף, הדין הדתי קובע כי אישה מורדת הרוצה להתגרש אינה זכאית למזונות והיא תזכה לעיתים למזונות רק מתוקף דין "מעוכבת חמתו". על כל פנים, מזונות של גבר לאישה כוללים זכות למגורים.
לסיכום, הנושא של מזונות נידון במהלך נישואין בין בני זוג יהודים על פי ההלכה הדתית. ההלכה מחייבת את הבעל לדאוג למזונות עבור אשתו, וזו אחת החובות העיקריות המלוות את הנישואין. אישה שחוששת למזונותיה או מעוניינת לשנות את הרכבם יכולה לפנות אל בית הדין הרבני, בליווי עורך דין המתמחה בדיני משפחה. עו"ד ליטל יעקובוביץ עסקה רבות בתיקים בנושא זה או טוען רבני בעל הסמכה רלוונטית. עוד כדאי להתייעץ עם גורמים אלו לגבי תשלום מזונות בעקבות גירושין.