וידוי ראשון, אני צלמת הריון. זה מה שאני עושה כל יום למחייתי ואוהבת את זה. יחד עם זאת, אני שואלת את עצמי איך קרה שזה הפך לטרנד. איך קרה שכל כך הרבה נשים רוצות להצטלם לצילומי הריון?
זה בעיני משקף משהו אחר בעולם המיתוג. כשאני הייתי בהריון, הייתי חייבת שיהיו לי בגדים של רמילי, והייתי חייבת לעבור קורסים של יוגה בהריון ועוד כל מני המצאות שלא היו קיימות פעם.
היום, ממבט קצת יותר מפוקח נדמה לי שהטרנדים הללו נדחפו לי (ולרבות אחרות) בכדי שנרגיש שאנחנו חייבות אותם כשבפועל אנחנו כנראה לא חייבות ובטח לא את המותגים המדוברים.
אני מאוד מאמינה בחוויה המדהימה של צילומי הריון. זה הנצחת רגעים קסומים, נשיים ומרגשות. כל יום אני מתרגשת מלצלם אתכן ואת מתרגשות להצטלם.
אז האם הטרנדים עושים לנו טוב או שאנחנו מובלות כצאן על ידי האופנה התורנית?
כנראה שהתשובה היא גם וגם. זה גלגל. כשאנחנו מאמינות בטרנד, זה גורם לנו לרצות אותו ואנחנו מרגישות מסופקות כשאנחנו משיגות אותו. אז צילום הריון, או רמילי או יוגה להריון למעשה עושות אותנו מאושרות.