1218הדייר חיימוביץ-אריאל ברונז-תיאטרון תמונע
צילומים-אלי ליאוןבתיאטרון תמונע בת"א מוצגת ההצגה"הדייר חיימוביץ" המוגדרתבתוכניה כקומדית אימה.
מה יכול להיות מאיים בקומדיה. מה האימה שבה.אם מסתכלים עלההפקה כקומדיה בלבד אין בה כל אימה אך אם רואים בה סוג של סטירה, אלגוריה, פארודיהעל המציאות שלנו ,על תופעות שאנו נתקלים בהן יום יום הרי הקומדיה הופכת באמתלאימה.כתב את ההצגה אריאל ברונז שגם משחק בה.
ההצגה מוצגת כעת בתיאטרון תמונע כאשר במקור היא הוצגהבסטודיו למשחק של ניסן נתיב כאשר המשתתפים בהצגה היו עדיין תלמידים שנה ג'בסטודיו.סופר צעיר בשם דניאל חיימוביץ-אייל נגר שוכר דירה שהיא רקקירות ולכלוך מבעל דירה-אריאל ברונז שכאמור גם כתב את המחזה.
הוא משונה, סרקסטי, מצחיק עם כשרון לדבר לא לענין, לשכנע ולאלומר את כל האמת בקשר לדירה. משחקו וירטואוזי נהדר.בלילה כאשר חיימוביץ הולך לישון הוא נכח לדעת אולי בחלוםואולי במציאות שהוא אינו לבד בדירה אלא יש לו עוד שישה שותפים.
לדייר אין פרטיות-כל השכנים שלו מתערבים בחייוהפרטיים.
ההצגה כולה גרוטסקית, הדמויות משונות.פנקס השירה של הדייר נלקח עיי דיירי המשנה ואז מתחיל הסיוטשל הדייר.
מתחילים לעלות בצורה אבסורדית בעיות שאנו נתקלים בהן יום יוםושעה שעה.
כאשר הוא מבקש את פנקסו הוא נשלח מאחד לשני וכל אחד מתעלל בו.כל אחד רואה את עצמו בעל סמכות, בדיוק כפי שקורא במציאות כאשר אנו נתקליםבביורוקרטיה שבמשרדים השונים בהם תפקיד הפקידים אינו לשרת אותנו אלא להתעללבנו.
הכל נראה מגוחך, פרודי .בעלי הסמכויות שואלים שאלות לאלענין. כאשר מתברר להם ש חיימוביץ נולד ברוסיה שואלים אותו האם נימול או לא, האםהוא גוי, שומר כשרות, מתפלל בשבת, מזכירים לו שכל הנשים מאוקרינה אינן הגונות,שואלים אם אוכל קוטג' ,מה עמדתו לגבי במבה וכאשר נודע להם שהוא סופר מביעים את דעתםעל ידי כך שרושמים בדו"ח-מובטל.הוא נמצא במעגל סגור שאינו יכול לצאת ממנו ויפה הסצינה בההוא מוקף בחבלים אדומים-אולי רמז למשטרים מסויימים וקשור כך שהם יכולים לכוון אותוכרצונם.
שאלות, שאלות, התרוצצויות, הכל כדי לא לעשות את מה שמבקשיםמהם.
הוא ממוצא רוסי. לגביו אומרים"יש אני ויש אתם-איןאנחנו"הדייר נזכר בזמן לידתו. הוא נולד בכאבי האם. הוא גדל. הםדאגו לו אך כאשר הם היו צריכים את עזרתו הוא לא מוכן לעשות אפילו שיחת טלפון אחתעבורם. לא אכפת לו מההורים הזקנים.
הוא היה ילד של אהבה אך כעת הוא יודע רק לקחת .
הילד הוא החלום של כל אמא רוסיה. החלום במקרה של חיימוביץ לאהתגשם לכן עליו לעזוב את הבית והוא בורח ממנו.אם רואים את המסתתר מאחורי הקומדיה רואים שתמיד יש הגיוןבשיגעון. רואים את האימה המשמשת ראי לעולם בו אנו חיים. הבמאיות מרינה בלטוב ונתי שילמן יצרו הצגה צבעונית, משעשעת,מבדרת ויחד עם זאת מסתירה ומרמזת על הרצינות של הדברים שהגיבור הראשיחולם.
הקצב יאה לקומדיה אבסורדית, נדרשת אנרגיה גדולה מהשחקניםהנמצאים כל הזמן על הבמה בתנועה, מקפצים,
רוקדים ומשתוללים עד אין סוף ועושים העמדות יפות בגופם. רבהדמיון של הבמאיות בהעמדת השחקנים בסצינות השונות.
הבימוי והביצוע של השחקנים קפדניים מאוד ומחושבים עד הפרטהאחרון.המוסיקה שערכה תמי ברק נהדרת ומתאימה מאוד לאופיההצגה.
התלבושות והתפאורה שירה וויז וברק איש שלום נהדרות, הולמותהיטב את ההצגה והיתי מגדיר אותן "גרוטסקיות מתורבתת". עיצב את התאורה אפיאוגד. כל שבעת השחקנים המשתתפים בהצגה מעולים.
אייל נגר- הדייר- מרשים. יש לו נוכחות במה נהדרת, כושר מעולהליפול, להתגלגל, לקפוץ ועוד הנדרשים מהתפקיד המבוצע מצויין. מיכל קורמן טובה מאודכרופאה ,רפאל קפוסטיאן רב גווני ומעולה בתפקידיו. טובים היו גם רן אסולין כאבאג'סיקה קראץ כאהובתו ונעמי לבוב כאמא.זאת הצגה גרוטסקית ביותר בה השגעון גובר על ההגיון לטובתההצגה ולהנאת הצופה.לראות או לא לראות: זהו תיאטרון שאנו לא רגילים לראות לעתיםקרובות. הצגה מקסימה שאין לי אלא להמליץ עליה בפה מלא לכולם ולא רק לאנשים לאשמרניים עם רוח צעירה ופתוחים למשהו שונה, חריג ונהדר.נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון,7/2/2014 23:00אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקראמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה,