רשלנות רפואית היא סוג מסוים של רשלנות ובישראל משויכות תביעות אזרחיות בגין עוולת הרשלנות אל דיני הנזיקין. עובדה זו מחדדת את הצורך בהיכרות עם מושגים בולטים בדיני נזיקין, גם אם חלקם לא קשורים ישירות אל רשלנות רפואית. מעבר לכך, דיני הנזיקין ובתוכם כאמור גם עוולת הרשלנות קובעים את גובה הפיצוי לניזוק. כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, נוצרת זכות אוטומטית לקבלת פיצויים מהנתבע. פיצויים אלו הם בגין הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות ובית המשפט אומד אותם על פי עיקרון "פיצוי כגובה הנזק".
העוולות הספציפיות של דיני הנזיקין הן תקיפה, כליאת שווא, הפרת חוזה, הסגת גבול, מטרד לציבור, תרמית, שליחת יד ועוד. מבלי להיכנס אל עובי הקורה ולהרחיב על כל עוולה בנפרד, יש לציין כי המשותף הוא נזק הנגרם לתובע על ידי הנתבע. שנית, כדאי לציין את המושג עוולת הפרת חובה חקוקה.
יסודות התביעה, הגנות ודוקטרינות החיוב
בנוגע אל עוולת הרשלנות באופן ספציפי, מלבד רשלנות רפואית היא כוללת מושגים כגון התרשלות, חובת זהירות ואת המונח "הדבר מעיד על עצמו". בהרבה תביעות של רשלנות רפואית מושגים אלו אינם עולים לדיון וזאת בהינתן תשתית המוכיחה את שלושת היסודות העיקריים: חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק. באותה נשימה ראוי להזכיר גם את ההגנות העומדות לזכות הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית, ולציין בעיקר את המושגים "מעשה של מה בכך", כורח או הגנה עצמית.
לאחר התייעצות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ניתן לגבש אסטרטגיית תביעה אפקטיבית. בנוסף, עורך הדין מכיר את הדוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין. כאן ישנה התייחסות אל המושג אשם תורם כהגנה מוחלטת, אשם תורם כהגנה יחסית, הסתכנות מרצון וכמובן התיישנות. המושג אחריות שילוחית רלוונטי בתביעות רשלנות רפואית המוגשות נגד המוסד הרפואי ולא רק נגד המטפל עצמו, בעוד פיצוי ללא הוכחת נזק דורש אסטרטגיית תביעה ייחודית. לסיכום, דיני נזיקין שייכים אל אחד הנושאים המורכבים ביותר בתחום המשפט. יש להתנהל בצורה נכונה בעת הגשת תביעות רשלנות רפואית ולהשתמש במושגים המתאימים.