הגיטרה בעבר הייתה כלי מיתר העשוי עץ שהכיל תיבת תהודה שמטרתה להגביר את עוצמת הצליל של הגיטרה. על גבי הגיטרה היו בנויים מיתרים העשויים ניילון או פלדה שאפשרו לנגן או לקבוצת הנגנים להפיק צלילים שונים. סוגי הגיטרה שהיו בשימוש בשנים האחרונות הם הגיטרה הקלאסית, המכילה מיתרים מניילון או פלסטיק והגיטרה האקוסטית הרגילה המכילה שילוב של תיבת תהודה ומיתרי מתכת.

בשנת 1930, הוצגו לראשונה גיטרות חדישות, שאפשרו עוצמת קול וצליל גבוהות במיוחד ובנוסף עיצוב הצליל על ידי הנגן. גיטרות אלו נקראו גיטרות חשמליות. הגיטרה החשמלית מתרגמת את תנודות מיתרי המתכת לזרם חשמלי היוצר שרשרת אפקטים אותם אנו מתרגמים כמוסיקה. גיטרות חשמליות נפוצות בעיקר בסגנונות המוסיקה – בלוז, רוק ומטאל.

שליטה מלאה בצלילי הנגינה – רק עם גיטרות חשמליות

גיטרה חשמלית מאפשרת נגינה באמצעות טכניקות השונות בתכלית מן הנגינה בגיטרות אחרות. בניגוד לגיטרה הקלאסית והאקוסטית – בהן יש צורך לפרוט על המיתרים וללחוץ על האקורדים המתאימים, בגיטרה זו כמעט ואין כמעט צורך להשתמש באצבעות ובציפורניים. תהליך הנגינה מתבצע העיקר באמצעות מפרט המאפשר לשלוט על עוצמת הצליל ואיכותו בקלות יתירה.

בנוסף, יתרונן הבולט של גיטרות חשמליות הוא המגבר שניתן להרכיב אליהן. המגבר מאפשר להנמיך רעשי רקע הנובעים מהנגינה ולספק איכות צליל נקיה יותר. כמו כן, באמצעות המגבר ניתן להפוך את המוסיקה המופקת מהגיטרה למגוונת הרבה יותר על ידי הוספת אפקטים קוליים. כל גיטריסט המעוניין לעצב צליל ייחודי, עושה זאת באמצעות תיבות אפקטים המחוברות למגברי הגיטרה. תיבות האפקטים מאפשרות ייצור אפקטים קוליים ייחודיים שיכולים להתאים לכל תזמורת ולכל סגנון מוסיקה באשר הוא.

איזו גיטרה נבחר בתור נגנים מתחילים?

למרות שרוב האנשים חפצים להגיע ליכולות קוליות השייכות רק לגיטריסטים האיכותיים ביותר, בתור גיטרה ראשונה ללימוד נגינה מומלץ לבחור בגיטרה קלאסית או בגיטרה אקוסטית דווקא. גיטרות אלו, לא מצריכות רכישת מערכת הגברה נפרדת ומפרטים נלווים, מחירן נחשב זול יותר ממחירן של הגיטרות החשמליות וקל מאוד ללמוד לנגן עליהן. לאחר התבססות לימוד הנגינה במשך כמה שנים, ניתן לשקול מעבר לגיטרה חשמלית.