רשלנות רפואית בהריון חוץ רחמי
נכתב על ידי: אלעד שניר
תאריך: 31/07/14

השרשה והתפתחות של הריון מחוץ לחלל גוף הרחם מהווים מצב פתולוגי שעלול להיות כרוך בתחלואה ובתמותה. הסוג הראשון של רשלנות רפואית בהקשר הזה נובע ממצב בו לא אובחן נכונה הריון חוץ רחמי אצל אישה הרה. הרשלנות החמורה ביותר מתקיימת כאשר נאמר לאישה שהיא נמצאת בתהליך של הריון רגיל ואין סכנה לה או לעובר, על אף שבפועל היא נמצאת בהריון חוץ רחמי. גם חוות דעת רפואית הגורסת כי הכאבים בהריון נובעים מהתהליך התקין ולא מהעובדה שמדובר על מצב פתולוגי מקימה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות.

מקרה נוסף בו מתעורר חשש לרשלנות רפואית מצד הגיניקולוג, הרופא המטפל או הצוות הרפואי הוא בדיקת אולטרא סאונד שבה לא נתגלה הריון רגיל אולם בכל זאת לא אובחן הריון חוץ רחמי. פער זה בין תוצאות הבדיקה לבין התנהגות הרופאים מהווה מחדל חמור. בנוסף, רופאים שאינם מפנים נשים בהריון לביצוע בדיקות נוספות כגון בדיקת דם מעמידים את המטופלת בסכנה. הם חשופים לתביעות רשלנות רפואית וצפויים להימצא אשמים. הריון חוץ רחמי מעמיד את האישה ואת העובר בסכנה והוא מחייב אבחון מוקדם ומקצועי. הסכנה העיקרית היא נזק חמור לחצוצרה או לאיבר אחר בתוך מערכת המין הנקבית, דימום פנימי חמור ולבסוף מוות.

מהן התלונות העיקריות במהלך הריון חוץ רחמי?

בתי המשפט מבינים את הקושי של התנהלות רפואית בהריון חוץ רחמי, אולם באותה מידה הם דורשים מהצוות הרפואי להיות עירניים לתלונות מצד המטופלת. יש הרבה מאוד אינדיקציות עבור הריון חוץ רחמי, גם בשלבים המוקדמים ובעיקר עם התקדמות ההריון. בית המשפט בוחן במהלך תביעות רשלנות רפואית האם הרופא המטפל היה ער לכאב חד צדדי אצל האישי, האם הוא בדק את הסיבות להופעת איחור בקבלת מחזור והאם הוא עקב אחר דימום וגינאלי.

גם בחילות, סחרחורות או תחושת עילפון, סימפטומים של הפרשות דצידואליות וכאב בכתפיים או שוק היפוולמי מעידים על סיכוי גבוה להריון חוץ רחמי. אי אפשר לקבוע באופן חד משמעי את המצב הפתולוגי אולם רשלנות מתעוררת כאשר הרופא אינו מבצע את הבדיקות הנדרשות.

מתי אפשר לתבוע בגין רשלנות רפואית בהריון חוץ רחמי?

יש להבחין בין מספר סוגים של תביעות רשלנות רפואית המוגשות בגין הריון חוץ רחמי. סוג אחד של תביעות מוגש על ידי נשים בעצמן, לאחר אבחון מאוחר או שגוי ובתום היציאה מכלל סכנה. סוג שני הוא של משפחה המגישה תביעה נזיקית בגין רשלנות חמורה. סכום הפיצויים גבוה יחסית בשני המקרים והוא מייצג את הנטייה של בית המשפט להחמיר עם רשלנות רפואית. התביעה חייבת להתייחס גם לסכנה לאישה שנגרמה כתוצאה מהתרשלות הרופאים, גם לסכנה שנשקפה לעובר וגם לסיכוי של האישה להיכנס שוב להריון בעתיד.

השאלה מתי אפשר לתבוע בגין רשלנות רפואית בהריון חוץ רחמי מורכבת יותר מכפי שנהוג לחשוב. גם במידה ומתקיים נזק לאישה ואפילו אם היא איננה יכולה להביא עוד ילדים לעולם, לא תמיד יש עילה משפטית יציבה. חשוב מאוד לברר מול עורך דין את פסקי הדין התקדימיים ולפרוש את כל ההיסטוריה הרפואית, את פרטי המקרה ואת התיעוד. במקביל, יש לקבל חוות דעת מקצועית של רופא המתמחה בתחום הרלוונטי. טרם הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה מבוצעות בדיקות המתייחסות אל חובת הזהירות, אל ההתרשלות ובעיקר אל הקשר הסיבתי בין רשלנות הצוות הרפואי לבין הנזק. בהיעדר אחד מהיסודות הללו לא ניתן להגיש תביעת רשלנות ולגרום לבית המשפט לפסוק פיצויים.


 
אודות המחבר

כותב מאמרים משפטיים

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article43638.aspx