1286מיץ מיץ לימונדה-תיאטרון חיפה-בצא תא
נכתב על ידי: ELYBIKORET
תאריך: 29/08/14


1286מיץ מיץ לימונדה-תיאטרון חיפה צילומים-אלי ליאון"מיץ מיץ לימונדה" זהו שמו של המחזה המועלה בתיאטרוןחיפה.שכנה איתה דיברתי לא השתכנעה שזה מחזה למבוגרים ולא לילדים. אם רואים את המחזה מגיעים למסקנה שהוא מתאים גם לילדים וגםלמבוגרים כאשר כל אחד מהם ימצא במחזה משהו אחר.מאחר והוא מועלה כמחזה למבוגרים הנהמה שהמבוגר ימצא במחזה.המחזה מדבר על נער צעיר -אמורי-גיל רשף הסובל בבית הספרמהשפלות,התנכלויות,הצקות, כי הוא שונה בעיני שאר התלמידים.הוא חריג כי משחק עםבובות ולא כדורגל.הוא נשי במקצת ועוד. לו עצמו יש בעיות עם זהותו המינית.הוא נמשך לבני מינו,מרגישבודד ואת שלוותו ומנוחתו הוא מוצא אצל אחת התרנגולות-לינדה-רון ריכטר בחוותהתרנגולים בה הוא חי עם סבתו המשוחקת בידי גבר-אייל רוזלס כדי להראות שהיא סבתאגברית.זהו עולם שרבים מבין הקהל חיוו או חווים אותו. אלה נערים צעירים עדיין רכים המתלבטים בזהותם המינית,הסובליםבבית הספר,המנודים לפעמים ומוצאים את מקומם בצד במקומות חריגים.אין לי ספק שרביםיהיו המזדהים עם שני הנערים שבמחזה.כל המחזה הוא מיוחד,חריג בכל המובנים הן בצורת הגשתהדברים,הן בצורת הצגתם והן בשימוש בחפצים,בבובות ועוד. ההפקה  בבימויו של עופר עמרם מקבלת צורה שמעטות ראיתיכמוה.הכל מיוחד,חריג, מחושב,הכל מעולה. לו זה לא היה תיאטרון רפרטוארי ,קונבנציונלי ,היתי חושבשרואה אני הצגהבתיאטרון אקספרימנטלי,סוריאליסטי,אבנגרדי.הבימוי של עמרם היה נהדר ,מקורי מאוד, מענין ומרתק ממש.הואהדריך את שחקניו להיות אמיתיים- הם עצמם ולא להדגיש בצורה חיצונית הפגנתית אתהטיפוס שהם מגלמים.הסבתא אין לה סממנים נשיים.אמורי אינו מפגין סטריאוטיפ שלהומוסקסואל בהתנהגותו וצורתו.התרנגולת פרט לקולות שהיא משמיעה היא אנושיתביותר.הבמאי לא רק ביים את המחזה אלא גם הרשה לעצמו לערוך בושינויים שונים ולעבדו לצרכיו. היופי של ההצגה היא בעצם בצורה בה היא מוגשת.זאת עשיהתיאטרלית מעולה של הבמאי. יש במחזה גם נושאים משניים וטוב עשה הבמאי שמיקד את ההפקהבנושאים המרכזיים ולא הרחיב את הנושאים המשניים אלא רק הזכיר אותםבקצרה.יש בהצגה הרבה בובות,הרבה הומור,הרבה תנועה. לדברי הבמאי הקונספציה שלו היתה להתחיל את ההצגה כשהבמה ריקהולבנות את חוות התרנגולות לעיני הקהל כאשר  הוא משתמש בחומרים לא רגילים בבניתהבובות,המכונה ועוד. עיצוב התפאורה והאביזרים נעשה ע"י שני טור.את הבובות עיצבהמעיין רזניק.על עיצוב התלבושות אחראי אדם קלדרון והתאורה המתאימה עיצבה תמראור.מכונה מופיעה על הבמה בה מפעם לפעם מכניסים תרנגולות מצדאחד, היא מעבדת אותם ובצד השני הן יוצאות ארוזות ומוכנות למאכל. יש אמירה מאוד משמעותית בהצגה האומרת מה היעוד של האדם ושלהתרנגולת. "האדם יעודו להמשיך את המין האנושי ושל התרנגולת לשמש מאכללבני האדם". אמורי דואג ללינדה ומציל אותה מהמכונה עד שהיא נעקצת ע"יעכביש, מתנפחת ואין ברירה אלא להכניס אותה גם למכונהכל ההצגה הנה חוויה תיאטרלית שלמה אחת.לעלות הצגה כזו בתיאטרון רפרטוארי הנו הימור גדול ולקיחתסיכון על כשלון טוטאלי. כל הכבוד לתיאטרון חיפה על ההעזה בעלותו את ההצגה המיוחדתהזו. אני תקוה שהקהל יעריך את המעשה ויבוא לראות את ההצגה המעולהוהלא קונבנציונלית המיוחדת הזו.המחזה כאשר הוצג באמריקה זכה בפרס המחזה הטוב ביותר שהוצגבאוף ברודויי בשנת 2009. שם היא הוגדרה כהצגת ילדים למבוגרים דודו פינס תרגם את המחזה שנכתב עי ג'זשואה קונקל האמריקאי בצורה יפה,בשפה קלה וריגשה. משחקם של כל המשתתפים טוב מאוד. גיל רשף-אמורי משחק משחק מעולה.מבנה גופו עוזר לו בהרבהבגילום התפקיד.הוא עדין,הוא רך,הוא תמים,הוא רגיש,הוא מקסים.כשרונו בולטמרחוק. לו גם יחסים עם שכנו-אליוט-ולרי פסחוביץ הלומדים ביחד .בביתהספר, השכן מתעלל בו אך בבית הם חברים לגורל ומספקים הדדית את צרכיהםהמיניים. אליוט התנהגותו ברוטלית ואלימה בבית הספר ובבית חיברית מלאתאהבה.משחקו מחושב ומעולה.רון ריכטר מצחיק בהתחלה. משחקו והתנהגותו אנושיים מאוד אךלקראת הסוף הוא משלים עם גורלו וצועד בעצב אל המכונה . הבמאי הצליח להפוך מעמד זה לתמונה מרגשת עד כדי כך שחלקמהקהל הרטיב את עיניו. אייל רוזלט קשוח עם נכדו,משחקו טוב.הוא נשמע להוראות הבמאיושיחק את הסבתא בהתנהגות גברית.קרן אור,מעיין ויסברג,ארז שהרבני ממלאים כל אחד מהם כמהתפקידים בצורה יפה. אור מורן האחראי על המוסיקה השתמש במוסיקת קאונטרי שכללה גםבנג'ו וכפיות. זאת הפקה עישירה ביותר,רב גוונית,מרגשת.היא מלאת צבע,רוחנעורים,רעננות.קצבית מאוד,מלאת הומור וגם עצב. אם ילדים יראו אותה הם יהנו ממנה  בזכות הבובות,התרנגולותהמיוחדות,הסבתא הגברית המקרקרת והמוסיקה היפה.לראות או לא לראות:מאוד מאוד מיוחד.יפה,נהדר.חריגביותר.מומלץ לכל אוהב תיאטרון קצת שונה לראות הפקה זו ובטוחני שיהנהביותר.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 25/8/2014 9:50אלי  ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקראמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאיותרבות "מוטקה"אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזווחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il


 
אודות המחבר

אלי ליאון-ELYBIKORET

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article43899.aspx