מפסוק זה משתמע שהמלחמה נמצאת בעיצומה והלוחמים יוצאים אל המלחמה הקיימת כבר. שאם לא כן, היה ראוי לכתוב "כי תצא להילחם", ביטוי האומר: ההחלטה עם מי להילחם נתונה בידך אם לצאת למלחמה או לא.

בני ישראל במלחמותיהם עם אויביהם ידעו שאם יעשו את רצון ה' הוא ילחם להם ולא יהיו נפגעים בנפש. כך במלחמה עם מדין, עם עמלק, עם סיחון ועוג וכל מלכי כנען לא נפגעה אף נפש מישראל.

בדרך הטבע, כשיוצאים לקרב ישנם תמיד נפגעים, גם בצד המנצח. אולם, כשה' הולך לפני המחנה, הניצחון הוא מוחלט, היות שכאשר ישראל עושים רצונו של מקום, שולח ה' את מלאכיו והם נלחמים מול כוחות הרשע של אומות העולם ומותירים את האויב ללא כוחות נפש ורוחו מובסת לגמרי, מבלי יכולת לגרום כל נזק לעם ישראל.

כלב בן יפונה מיטיב לבטא זאת בדבריו לעם ישראל, על גיבורי כנען, לאחר שוב המרגלים מארץ כנען: "ואתם אל תיראו את עם הארץ...סר צלם מעליהם, וה' איתנו אל תיראום" (במדבר י"ד/ט'). משמע, כאשר ה' עם בני ישראל הוא מסיר את מזלם וכוחם הרוחני של אויבי ישראל ומותיר אותם מבלי יכולת להזיק לישראל גם מבחינה פיזית.

דברים דומים אומרת דבורה הנביאה לברק בן אבינועם: "...קום כי זה היום אשר נתן ה' את סיסרא בידך, הלא ה' יָצָא לפניך..." (שופטים ד'/י"ד). לא נאמר ה' יֵצא, אלא ה' יָצא. כלומר, עוד בטרם החל ברק במלחמה חזתה דבורה שה' כבר לחם את המלחמה במימד הרוחני, כך שהניצחון הפיזי מובטח גם הוא.

זוהי המשמעות של "כי תצא למלחמה", כאשר הנך יוצא למלחמה מובטחת, אתה נכנס למערכה מלחמתית הנמצאת בעיצומה. זו לא היוזמה שלך אלא לאחר שהמלחמה השמימית הקדימה את זו הפיזית, אז בוודאי שתזכה לנצח במלחמה על האויב. 

 דוד דרומר

"חוויית השבוע שלי"        http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם