ביקורת: "לה רונדינה" – פוצ'יני מלהיב ומרהיב באופרה הישראלית

מאת חיים נוי

"האופרה "לה רונדינה" מאת ג'קומו פוצ'יני באופרה הישראלית היא הפקה מרהיבה, מלהיבה ושופעת עונג מוזיקלי .

"לה רונדינה" (הסנונית) חוברה על ידי פוצ'יני לפי הזמנה , כאשר היה כבר מלחין מפורסם. הוא נתבקש להלחין אופרטה בסגנון וינאי, תמורת סכום הגון. רוסיני לא השתכנע וחיבר יצירה עם אופי מיוחד ועם זאת היא האופרה היחידה שלו השייכת לז'אנר של האופרה סמי-סריה, דהיינו הניצבת בין שתי הסוגות העיקריות של האופרה הרומנטית, סריה ובופה. האופרה הזו לא הופקה ולא הועלתה פעמים רבות כמו שאר יצירותיו המופלאות של המלחין הנודע ועם זאת היצירה היא שונה, מיוחדת, תוססת, מענגת ונלהבת.

מקור השם  הוא  בתחילת היצירה כאשר המשורר פרונייה קורא את עתידה של מגדה בכף ידה וצופה לה כי היא תעופף כמו הסנונית לארץ רחוקה, אל ארץ החלומות.

היצירה נכתבה ב-1915 והועלתה בבכורה עולמית במונקו שנתיים אחר כך ומקום ההתרחשות הוא בפריז התוססת.

 הפרמיירה של האופרה בתל אביב הוקדשה לזכר נרצחי פיגוע הדמים בפריז בידי מחבלים איסלמיים. בהצגה הקודמת שלפני הפרמיירה, ביקש המנצח הצרפתי פרדריק שאזלאן לומר כמה מילים לזכר הנספים ולנגן את התקווה, אך כשלא התאפשר לו, לא עלה על דוכן המנצחים והמנצח המחליף איתן שמייסר נקרא לנצח במקומו. בראשית הפרמיירה, נמסר לצופים על הקדשת המופע לזכר הנספים ובכך הוסדרו העניינים.

ההפקה באופרה הישראלית היא הפקה משותפת של האופרה של טולוז ובית האופרה המלכותי קובנט גרדן.

היצירה שופעת לחנים וריקודים, שירה וביצועים נפלאים ותזמור נהדר.

המדובר בסיפורי אהבה ענוגים השזורים בתמונות מרהיבות , שלל תלבושות ואוירה פריזאית נינוחה.

מי שגונבת את האופרה היא הזמרת הישראלית הבינלאומית, הילה בג'יו, המגלמת את ליזט, המשרתת של מגדה. הילה היא גם שחקנית מצויינת וגם זמרת מופלאה בעלת גון קולי קסום המציפה את הבמה ביכולות ווקליות מרשימות.

הזמרת האורחת, אורליה פלוריאן מרומניה היא מוצלחת ובעלת יכולות שירה מעולים.

ולדימיר בראון הישראלי מדהים כתמיד בזכות קול הבס-בריטון האדיר שלו.

שירי הרשקוביץ' כאיבט היא מקסימה ומוצלחת ושירתה קטיפתית.

אפרת אשכנזי טובה מאוד כביאנקה.

מריוס ברנסיו גילם בהצלחה את פרונייה המשורר. קולו הוא מוצלח ורב רושם.

שי בלוך הייתה סוזי נהדרת.

איתן דרורי הקסים כגובין. יאיר פולישוק היה מוצלח כפרישו.

 אנטון אלכסייב היה מעולה כקרביון. כמו כן הפליאו במשחק ושירה טל ברגמן, ניצן יוגב-אלון, גוני כנען, לירן קופל, אנטולי קרסיק.

רוג'רו היה זורן טודורוביץ, זמר בינלאומי קסום ומצוין שהרטיט את הלבבות והקסים בביצועיו.

מקהלת האופרה בניצוח איתן שמייסר הייתה נהדרת ותפקדה באורח משובח ביותר.

פרדריק שאזלאן ניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון במקצועיות והביצועים שהופקו היו מלאי קסם, עונג ומלהיבים. התזמור היה מצוין וההתאמה הקולית והתזמורתית היו ללא דופי.

הבמאי ניקולא ז'ואל והבמאי המחדש סטפן רוש ביצעו הפקה מרשימה והעמדה נבונה ומעולה.

 התפאורה של אציו פריג'רו היא מקסימה וססגונית. התלבושות של פרנקה סקוורשיאפינו הן מרהיבות עין. אופיר לביא חידש את התנועה הססגונית והיפה.                                  

קטעי הריקוד והקאן קאן היו מקסימים בביצוע הרקדנים המוכשרים.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.