איך קרה שטיפול השיניים הפך להיות פחות נורא?
את הקשר שלי עם רופאי השיניים התחלתי עוד בהיותי ילדה קטנה. כבר אז הבנתי, שכדאי לי מאוד לאהוד אותם, וככל שאעשה זאת מהר יותר – ייטב לי.
במהלך השנים, שמעתי לא פעם ולא פעמיים, אנשים המספרים על פחדיהם מפני טיפול השיניים. חלקם אף דחו טיפולים, ואולי אף כלל לא הגיעו למרפאת השיניים מחמת הפחדים והחרדות שמלווים אותם.
עיסוקי היום, כמטפלת ברפלקסולוגיה, חיבר אותי שוב עם פחדים אלה, והפעם מזווית אחרת. בפן המעשי, אני מטפלת לפני ובמהלך טיפול השיניים, במטופלים חוששים וחרדים.
מאז התחלתי לטפל במרפאת שיניים, הזדמן לי לראות מטופלים מלווים בפחדים בכל שלבי הטיפול: כאלה שחוששים לשכב על כיסא הטיפולים, כאלה שלוקח להם זמן לפתוח את הפה לקבלת זריקות הרדמה, כאלה, שבכל רגע ורגע צריכים לדעת בדיוק מה עושה הרופא ומה הוא מתכנן לרגע הבא, כאלה שלא מפסיקים לדבר וכן הלאה. למזלם, רופא השיניים – ד"ר אורי זילברמן, מיטיב להבין פחדים אלה, וצרף אליהם, לטיפולים מורכבים, את טיפולי הרפלקסולוגיה אשר מקלים רבות. היטיבה לתאר זאת אחת המטופלות באמרה במהלך הטיפול : " ד"ר, זה לא בסדר. היא (הרפלקסולוגית) מפריעה לי לפחד"...
רבות אני נשאלת כיצד חשב ד"ר זילברמן על רעיון שכזה. על שאלה זו ענה:
"מאז שאני מעביר סדנאות במודעות עצמית -"תעצומות", אני בעצמי חשוף לנושא המודעות. עובדה היא הדבר, שאיננו יכולים לחשוב על שני דברים במקביל. לכן, כשנעסיק את המטופלים בחשיבה וריכוז בכפות הרגליים, יתקשו אלה לחשוב על הנעשה בפה. ומכאן עלה הרעיון לשלב רפלקסולוגיה בטיפולים. כמו כן, ניסיוני מלמד אותי, שכשאר המטופל רגוע, גם אני רגוע יותר במהלך הטיפול. כך שזהו ערך מוסף לטיפול הרפלקסולוגיה".
ואכן כך. גישתו של הרופא היא ייחודית ומעניינת.
הקו המנחה אותי בטיפול הוא - הרגעות, הן בשל הפחדים והחרדות, והן בשל הסיבה ש"קודחים להם במוח". אני מתחילה את הטיפול כמה דקות לפני שמצטרף רופא השיניים, על מנת להספיק להרגיע ולו במעט. למדתי לשאול את המטופלים כיצד בא לידי ביטוי הפחד. אצל חלקם הוא מתבטא בהיתפסות שרירים, אז אתחיל את הטיפול במערכת העצבים ושילוב של עבודה מרגיעה על השרירים. אצל אותם אנשים להם כואבת הבטן, אני מתחילה את הטיפול במערכת העצבים ועבודה מרגיעה ביסוד המים בשילוב עם המוחות. מורכבים יותר הם אלה אשר מתקשים לנשום את הנשימות העמוקות ונכנסים למתח נוסף כתוצאה מכך. עבודה על הסרעפת, פתיחתה ועיסויה עוזרים מאוד. מגע סטאטי במקלעת השמש במקביל לרפלקס הואגוס מחוללת אף היא פלאים. כאן אוסיף עבודה גם על שרירי העזר לנשימה.
תחושה נוספת של מטופלים היא - הבחילה. איתם אני מתחיל את הטיפול בעבודה על רפלקס ההקאה וכל מערכת העיכול העליונה וכן עצב הואגוס והסרעפת.
מתוך הניסיון שלי, כדאי ומומלץ לעבוד מיד בהתחלה על רפלקס ההקאה כיוון שאצל כמה מהם מתעוררת תחושת הבחילה במהלך הטיפול. צעד זה הינו כמניעה להקאות (והן קורות).
לפני כל אלה, כל המטופלים, בישבם כבר על "הכסא הנורא", מתנסים בנשימות עמוקות על מנת לפתוח ולהרגיע את המערכות.
לאורך כל טיפול השיניים, מטרת המגע הינה הרגעה ולא להפך.
במהלך הטיפול, מותאמות תנועות הרפלקסולוגיה לנעשה בתוך הפה. למשל, כאשר מקבל המטופל זריקה, אני נמצאת במקביל על המוחות ועל המעיים. כאשר מתחיל רופא השיניים עבודת השחזה שנמשכת כ – 20 דקות, אני עובדת על מערכת העצבים והמערכת הרגשית. כאשר מתחיל תהליך התפירה המונוטוני, משתמשת גם אני בתנועות מונוטוניות כמו, עבודה על חוליות עמוד השדרה או עבודה על החניכיים והלסתות בכל האצבעות. בכל טיפול יהיה הדגש על הלסת המטופלת.
טיפולי השיניים במרפאה הינם ארוכים ומורכבים. כאשר אורכו של טיפול עולה על שעה, ורובם של הטיפולים כך, אני עושה הפסקה בעבודתי על כפות הרגליים, ומצטרפת שוב כאשר מקבל המטופל זריקה או כאשר משתנה אופי הטיפול. עבודתי נעשית לסירוגין לאורכו של הטיפול הרפואי כולו.
איני שוכחת לרגע - שהמרפאה היא של רופא השיניים. אני, אורחת. מתוך כך, איני פולשת לתוך הטריטוריה של הרופא ואיני מתערבת בנעשה במרפאה או בטיפול הרפואי. אני פועלת, מטפלת ומתאימה את עצמי לטיפול הרפואי הניתן. ותמיד זוכרת, שהמטופלים חוששים ומפחדים.
מקרה מיוחד שנחרט בזיכרוני - מטופלת אשר הגיעה עם תחושת בחילות חזקה וחרדות אשר הקשו עליה לשכב על כסא הטיפולים. היא התקשתה לנשום ולבשה מכנסים צמודים והדוקים מלווים בחגורה אשר לחצה על הבטן, וכן ענדה שרשרת אשר הייתה צמודה לצוואר. בקשתי ממנה לפתוח את החגורה ולהוריד את השרשרת ולנסות לנשום כמה נשימות עמוקות. הרגשתה השתפרה במעט אך עדין לא מספיק כדי שאפשר יהיה להתחיל את טיפול השיניים.
התחלתי לעבוד על כפות רגליה, ואז הסתבר לי שהיא אינה סובלת מגע בכפות הרגלים. עדכנתי את רופא השיניים והסברתי לו, שבמקרה זה נצטרך הרבה סבלנות וכן אצטרך זמן לעבוד על כפות הידיים, דבר שלא מתאפשר בכלל במהלך טיפול השיניים.
רופא השיניים הבין והסכים, ואז התחלתי לעסות את כפות ידיה בעדינות ולשחרר מעט מן המתח, וכן עבדתי על נקודת הבחילה על מנת להרגיע תחושה זו. לאחר כמה דקות כאלה, חזרתי לכפות הרגליים, כאשר התאפשר לי לעבוד רק על צידן הדורסלי. במהלך הטיפול, עשה הרופא  הפסקה ואני עיסיתי שוב את כפות ידיה ואת נקודת הבחילה ושוב חזרתי לכפות הרגליים לצד הדורסלי. לא ידעתי עד לסופו של הטיפול (שארך כשעתים וחצי) כמה אפקטיבית הייתה עבודתי זו. לאחר מכן, הסתבר לי מפי המטופלת, שלולא זה, היא הייתה מחזיקה מעמד רק כחצי שעה ולא יותר.
ככל שאני מלווה ברפלקסולוגיה יותר ויותר טיפולי שיניים, אני שמה לב לירידה משמעותית בחרדותיהם של המטופלים.  רופא השיניים מספר אף הוא על רגיעה רבה יותר ועל כך שהמתרפאים מקבלים פוקוס מסוים נוסף (פוקוס נוסף על הריכוז בטיפול השיניים. פוקוס בקצה השני).
במהלך טיפול, אמר מטופל - "אני מרגיש את העבודה על הקצוות, הן בראש והן ברגליים, וזה מרגיע מאוד. כאילו כל המתח יצא דרך הרגליים".
כאשר אני שומעת מטופל שסיים טיפול אומר: "לא חשבתי שכך יכול להיות טיפול שיניים. חבל שזה לא היה קודם",  אני יודעת שאנו בכיוון הנכון.
אפשר גם אחרת.
אפרת ארנון

מטפלת בכירה ומורה לרפלקסולוגיה