1335עושת הנפלאות-בית צבי
נכתב על ידי: ELYBIKORET
תאריך: 14/02/15


1335עושת הנפלאות-הלן קלר-בית צבי צילומים:אלי ליאוןהלן קלר (1880-1968)הנה סופרת אמקריקאית,מורה,אקטיביסטיתפוליטית.היא האדם החרש,האילם והעיוור הראשון שקיבל תאר במדעי האמנות. הסיפור איך מורתה אן סליבן הצליחה לחדור אל מוחה ונשמתה שלנערה צעירה, בודדה שנבע מחוסר שפה ואפשרות לתקשר עם הסובבים אותה,קיבל פירסום עולמי.איך היא הצליחה למרות התנגדות קלר עצמה וחלק גדול ממשפחתה התפרסם באין ספור דרמותבתיאטורון והקולנוע. הלן קלר היתה כמו כספת נעולה שלאף אחד לא היה מפתח כדי לפתוחולדעת מה יש בפנים עד שהגיע  אן ומצאה את המפתח.הלן קלר נסעה רבות בעולם וקיבלה תמיכה במאמציה נגדהמלחמה.היא היתה חברה במפלגה הדמוקרטית באמריקה ונלחמה להשגת זכות הנשיםלהצביע,זכויות העובדים,הסוציאליזם ועוד.עקב מחלה קשה בגיל 19 חודשים הוא הפכה לחירשת אילמתעיוורת והתנהגותה היתה בלתי נסבלת,מפונקת על ידי משפחתה שאהבו אותה, נכנסת להתקפותזעם והיסטריה. וויליאם גיבסון כתב מחזה המתאר את שלביה הראשונים של הפגישהבין קלר למטפלת שלה אן סליבן. מחזה זה"עושת הנפלאות" מוצג כעת בבית צבי ע"י מחזור השנההשלישית של בית הספר.השחקנים וביחוד שתי השחקניות הראשיות המשחקות את הלןקלר-נדיר אלדר ואן סאליבן-שני דרורי נפלאות כשם ההצגה. שני התפקידים קשים ביותר ולמרות שלשתיהן אין עדיין הנסיון שלשחקניות מקצועיות עיצבו את תפקידן בצורה מעוררת התפאלות גם בהתחשב שהן עדייןתלמידות בית ספר.אני סקרן לראותן אחרי שראיתי את "עושה הנפלאות" משחקות בתפקידיםאחרים בהמשך.נדיר היתה מעולה בתפקידה כעיוורת.היא היתה סוערת,פרא אדם,חכמהומרגשת. שני היתה עקשנית,מסעירה,נמרצת,מלאת רוח קרב ורצוןלהצליח,להוכיח את עצמה עם אמביציה חזקה לעזור להלן.משתתפים עוד יהב קדוש,יעל חיימובסקי,כרמל סלע,הודיהאביטן,מור כהן,מאי אזולאי,נדב הנדלר,וירדן אורלובסקי. ובהקשר לשחקנים המשתתפים וציון שמותיהם בתכניה הערה קטנהולדעתי חשובה.שמתי לב שיש לפעמים שוני בין השמות והתפקידים של המשחקים עלהבמה המופיעים בדף התכניה לבין השמות שמשתמשים בהם על הבמה כאשר שחקן פונה אל שחקןאחר על הבמה.זה יוצר בילבול הגובל בחוסר אינפורמציה אצל אנשים מהקהל שלא מכירים אתהשחקנים-התלמידים.רצוי מאוד שתיהיה זהות בין השם הכתוב בתכניה לבין השם שמשתמשים בועל הבמה ורצוי שניהם.כן רצוי מאוד לציין יחס וקירבה משפחתית אם קיימת כזו ביןהדמויות במחזה. בהפסקה היתי עד לויכוח בין צופים מי הוא מי ומי השחקןבשםXשהוזכר על הבמה שאינו מופיע בתכניה(הוא הופיע בה בשם אחר). מקרים כאלו חוזרים לאחרונה ברוב התכניות.דניאל ורטהיים תרגם את המחזה בצורה טובה מאוד וסלבה מלצבביים אותו בקצב הראוי.הוא ריגש אותנו במידה הנכונה של התרגשות מבלי להפוך את ההצגהלמלודרמה זולה.הוא גם עיצב את התפאורה היפה.נטשה מנטל עיצבה בחן את התלבושות היפות,חלקן מפוארות ואלכסנדר(סשה)סיקירין את התאורה.את המוסיקה המתאימה להצגה ערך דניאלסטופין,רב הכשרונות, בוגר בית צבי לשעבר, שמתגלה לא רק כשחקן אלא גם כעוזר במאיבגשר ועוד.משפחתה של הלן קלר כמתואר במחזה בעלת אמצעים.היא אוהבת אתהלן אך כל אחד ממנה דואג בצורה זו או אחרת לעצמו,לנוחיותו ,חוץ מהאם. על פי המחזה קלר היתה נשארת כמעמסה למשפחה האוהבת ללא יכולתלהתפתח ולהיות עצמאית לו לא עקשנותה הבלתי מתפשרת של מורתה אן חדורת הרצוןלהצליח,לעזור,להוכיח את עצמה. היא נלחמה נגד כל הסיכויים,נגד קלר עצמה,נגד אביה ובניהמשפחה האחרים והצליחה בכח ההתמדה,העקשנות והבנת נפש הזולת. רק אהבה ,רק פינוק ,רחמים,הענות לכל דבר שקלר רוצה ע"יהמשפחה לא עזרו אלא רק הפריעו לחדור אל קלר פנימה כדי שתבין שחייבת להשמע להוראות מורתה. המורה-אן היתה פעם עיוורת שעברה נתוח עיניים ובגיל 20 ,ללאכל נסיון, נשלחה ללמד את הלן.היא הצליחה מעל ומעבר לציפיות וכל הסיכוים והשיגה הישגשאף אחד לא האמין שאפשרי. אן העבירה להלן קלר את הרצון ללמוד,לשתף פעולה,לעזור לה לרסןאת עצמה ולהפכה לאדם אחר שאף אחד לא האמין שאפשרי.זאת הצגה נהדרת ,מרגשת עד כדי כך שלקראת סופה  התבוננתי בקהלוראיתי הרבה צופות וצופים מנגבים את עיניהם.לראות או לא לראות:סיפור אמיתי, מרגש, נוגע ללב, משוחקומבויים טוב מאוד.הצגה, אמנם לא קלה, אך ממליץ ביותר לראותה.הצגהנפלאה.נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 11/2/2015 09:07אלי  ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקראמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאיותרבות "מוטקה"אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזווחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il

 
אודות המחבר

אלי ליאון-ELYBIKORET

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article45386.aspx