|
1341אדיפוס-תיאור מקרה-הבימה |
1341אדיפוס-תיאור מיקרה-הבימה
צילומים-אלי ליאוןסופוקלס היה מחזאי יווני שחי במאה החמישית לפני הספירהבאתונה.
הוא חיבר 123מחזות אך נשמרו מהם רק 7 טרגדיות וחצי מחזהסאטירי.
מחזהו המפורסם ביותר הנו "אדיפוס המלך".
רבים מכתירים אותו כגדול המחזאים של התיאטרון היווניהעתיק.
אדיפוס המלך הוצג לראשונה בשנת 420 לפנה'ס דהיינו 8 שניםאחרי שנכתב.העלילה ידועה ביותר והנה היא בקיצור:על פי הנבואה שנמסרהלהוריו כאשר נולד,כשיגדל הוא יהרוג את אביו וינשא לאמו.
לאחר שהוריו שמעו נבואה זו הם החליטו להרוג את בנם כדי למנועהגשמת הנבואה.הם מסרו אותו לרועה כדי שיזנח אותו אך הוא ריחם עליו ומסר אותו לרועהאחר וכך הוא הגיעה להיות בנם המאומץ של מלך ומלכת קורינטוס.כאשר הנבואה נודעה לאדיפוס הוא ברח מהארמון ובזמן הבריחהבריב עם קבוצת אנשים שפגש, ושלא ידע מי הם, הרג כמה מהם.הוא לא ידע שבין האנשיםשהרג היה גם אביו הביולוגי.
אדיפוס הגיע לעיר הולדתו תבאי ונודע לו שרצחו את המלך.כאשרפתר את חידת הספינקס התמנה למלך במקום המלך שנרצח ונשא לאישה את אלמנתו מבלי שידעשהיא בעצם אימו.פרצה מגפה בעיר והתברר שהסיבה לכך היא שחי ביניהם אדם חוטאשהרג את המלך.
אדיפוס נשבע לגלות את הרוצח ובמחזה מתברר לו שהוא בעצםהרוצח.
הוא מנקר את עיניו ואשתו-אמו מתאבדת.זאת הטרגדיה של הגורל.אין אדם יכול לברוח ממנו.כל מה שיעשהאינו יכול לשנות את מה שכתוב מראש.האדם אינו אחראי על מעשיו.הוא אינו יכול לשנותדבר ומה שכתוב זה שיהיה.
חיי האדם נשלטים על ידי כח עליון ובמקרה שבמחזה ע"יהאלים.
אדיפוס אינו "אשם"במעשיו.הוא חף מפשע.
על פי השקפה זו אין אפשרות להעמיד לדין את האדם על מעשיו כיהוא אינו אחראי להם כי כאמור הכל כתוב מראש,הכל נשלט לא על ידו.יש גם אפשרות אחרת לפרש את המחזה.גורל אדיפוס הוא כזה כי הואמשלם על חטא שחטאבעבר וזאת הפזיזות, המהירות להרוג חלק מהקבוצה.
אדיפוס עושה את המקסימום כדי לגלות את הרוצח של המלך.הואאינו חושש להפליל את עצמו .הוא שלם עם עצמו ויודע שהוא קורבן של האלים אך אינו קםנגדם אלא משלים עם גורלו.אדיפוס הוא הגיבור הטראגי המושלם.אסונו הינו תוצאה של הפרת נורמות מקובלות .אשמתו בכך שעשהשגיאות והקללה הרובצת עליו התגשמה.הוא שולל את כוחו של הגורל אך יחד עם זאת הופךקורבן של גורל זה.
אי הידיעה על טעויות שעשה בעבר קובעים את האשמה הטראגיתשלו.כוונתו לגלות את רוצח המלך בכל מחיר, הנה שגיאה שעשה.הוארואה בנביא טירסיאס אוייב המדינה ואוייב אישי שלו.הוא מאשים אותו בבגידה .מאחרואדיפוס בטוח בעצמו אינו מבין שהוא טועה.בשאיפתו להשליט את רצונו אינו מבין ששתיקתושל טירסיאס אינו מעשה של אי ציות לו אלא שהעיוור זה הוא עצמו.רצונו לדעת את האמתהנו חיסולו העצמי.טירסיאס יודע את האמת .הוא עיוור פיזי אך הוא פיקח,רואה הכלמעבר ליכולתו של אדם רגיל לכן הוא מעדיף לא לומר את האמת,דבר שאדיפוס אינומבין.
יוקסטה-אשתו-אימו הנה אישה שחיה כל הזמן עם הפחד של הבושהוהאסון.המוצא היחיד עבורה הנה ההתאבדות.ידיעה וחוסר ידיעה ,עברה ועונש הנם דברים שנשארים בלתיפטורים.הם נעלמים רק במות יוקסטה והעיוורון של אדיפוס.העונש עפי הנבואה של האליםהנו בלתי נמנע.
הדרך של אדיפוס אל הגורל הטראגי עוברת דרך החוכמה שלו.הואנעשה עיוור אך רואה את האמת על עצמו.אמת שכואבת.הבמאי חנן שניר החליט לביים את המחזה הקלאסי בצורהמיוחדת.הוא הכניס בבימוי מודרניזם מסויים שכמעט ולא מורגש.יצר מתח,קצב סביר והשאיראת השאלות שהמחזה מעורר ללא נקיטת עמדה וההחלטה בידי הצופה לפרש הכל כפי הבנתוורצונו.
מסגרת המחזה הנה מסגרת של מבחן של ניסוי .אדיפוס מוכנס אלהמסגרת של בית חולים לחולי נפש.יש תא פקוח ממנו רואים כל הזמן אתהנעשה.
הרעיון אולי יפה אך לא היתי אומר שהוסיף או גרע משהו מההפקההמוצלחת של המחזה.רוני תורן עיצב תפאורה שרובה לבן דבר שעושה את התפאורהסטרילית,קרה,מנוכרת.
יוסי בן נון עיצב מוסיקה אימתנית,בומבסטית לא מלודית המתאימהביותר למתרחש על הבמה.
פולינה אדמוב עיצבה תלבושות שהצבעים השולטים בהן הנם הלבןוהשחור שלא כל כך מחמיאים לשחקנים.
עיצבה את התאורה -פליס רוס.
שמעון בוזגלו תרגם את המחזה בשפה שוטפת ומובנתלכל.בהצגה משתתפים 9 שחקנים.לחלק מהם כמה תפקידים וכולם ממלאיםאותם היטב ובצורה מרשימה.
גיל פרנק הנו גם הפסיכיאטור וגם קראון.דבורה קידר הנההפסיכיאטרית וגם הנביא מגולח הראש סירסיאס.לא כל כך הבנתי את סיבת הבמאי לתת לאישהלשחק את הנביא אך היא בצעה אותו בצורה נהדרת ומרשימה.
יבגנייה דודינה היתה טובה כיוקסטה.בחלק מההצגות מאיה מעוזמשחקת תפקיד זה וכאשר אינה משחק יושבת בתא ומשקיפה על הנעשה מבלי לומרדבר.אלכס קרול ממלא את תפקיד הראשי של אדיפוס.הוא נסער,הואפרוע,הוא ,בהתאם לתפקיד נדלק לאט אך בבטחון.היה זה אדיפוס שהיו בו רוב התכונותהאנושיות-שקט,רגזן,נסער,מופתע,סובל,תוקף,רך,מרגש ומתרגש.בוצע מצויין.האמת פקחה אתעיניו ועצמה אותן.
לאדיפוס היה הכל אך סופו היה מר.אומרים במחזה ובצדק אל תגידועל אף אחד שהוא מאושר כל עוד לא עצם את עיניו ומת.
השתתפו עוד דב רייזר,ג'אסן עבאס,אהרון אלמוג ומיכאל כורששהיו טובים מאוד ושונים אחד מהשני בהתאם לתפקידים שמלאו.היתה זו טרגדיה מפורסמת בהפקה יפה ומוצלחת ,משוחקת ומבויימתהייטב.לראות או לא לראות:סופוקלס במיטבו בזכות המשחק והבימוי.מומלץלראות בלב שלם.נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 1/3/2015 23:58אלי ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקראמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאיותרבות "מוטקה"אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזווחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|