עלות המרכזים הממשלתיים נמוכה יותר, אך היחס למטופלים אינו אישי כמו במרכזי הגמילה הפרטיים - עלותם גבוהה בהתאם ליחס האישי הניתן בהם למטופלים.

כל המרכזים האלה מעניקים טיפולי גמילה מכל מיני סוגים עבור אנשים המכורים לכל מיני התמכרויות שונות. טיפולים אלה מיועדים להפסיק את הפעילות של ההתמכרות, ונוסף על כך גם לטפל בראייה יותר רחבה בחייו של המטופל. למשל, ישנם מכורים לסמים, מכורים לאלכוהול, מכורים להימורים, או מכורים לסיגריות. כל אחד מהם לא צריך רק להפסיק - לצרוך סמים, לשתות אלכוהול, להמר, או לעשן (בהתאמה) - אלא גם לבחון את חייו ולראות מהם הגורמים שאולי גרמו לו להתמכר מלכתחילה, ולטפל בהם. רק כך הם יוכלו להפסיק את ההתמכרות ולא לחזור אליה לאחר השחרור ממרכז הגמילה.

ישנם מרכזי גמילה במסגרת סגורה, ובמסגרת פתוחה. הראשונים קולטים מטופלים למשך מספר ימים מוגדר מראש, והם שוהים בהם במשך כל היום. במסגרת הפתוחה לעומת זאת, המטופלים מבקרים רק מספר פעמים בשבוע, וחוזרים לביתם בסיום הטיפול. ההפניה לכל אחד מהמרכזים האלה תלויה במצבו של המטופל ובסוג ההתמכרות שלו. ככל שהיא חמורה יותר, כך יש סיכוי גדול יותר שיופנה למרכז הסגור.

טיפולי גמילה במסגרת מרכזי גמילה

כדי לגרום למטופלים להיגמל מההתמכרות שלהם מרכזי הגמילה מעניקים מגוון טיפולים שונים, בהתאם לאופי המטופל ולאופי ההתמכרות, וכמובן בהתאם לאופי המרכז. הטיפולים כוללים התייחסות גופנית ונפשית משולבת, אשר גורמת להפסקת ההתמכרות הפיסית, ולטיפול נפשי הנועד לגרום למטופל לא לחזור להתמכרות זו. הטיפול הנפשי יכול להיעשות בקבוצה או באופן אישי, וישנה אפשרות גם לשילוב של השניים. טיפול אישי כולל פגישה אישית עם פסיכיאטר, האחראי גם על מתן תרופות למטופלים הזקוקים לכך, וגם על ההיבט הנפשי האישי של כל מטופל אשר יתכן והוביל להתמכרות. הטיפול הקבוצתי כולל פגישה עם מטופלים נוספים הנמצאים במרכז הגמילה, ושיחה משותפת על ההחלמה.