כולנו מכירים את תומאס אדיסון, הממציא האמריקאי הדגול שחי במחצית השניה של המאה ה- 19 ובשליש הראשון של המאה ה- 20. אדיסון נחשב באותו זמן לממציא הגדול ביותר בעולם והביא לקהל הרחב מספר רב מאוד של המצאות, פטנטים ושכלולים, המוכרים שבהם נורת הליבון החשמלית, הטלגרף ועוד המצאות רבות, חלקן שכלולים של המצאות קיימות, ושיא ברישום פטנטים של מעל לאלף הרשומים על שמו.

אחד המשפטים המוכרים ביותר שיוחסו לאדיסון בזמנו הינו "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שאינן עובדות". לדבר הזה אנו קוראים היום בשם "ניסוי וטעייה", ובתקופה בה אדיסון חי המשפט הזה התקבל בהבנה. אך היום המושג של ניסוי וטעייה אינו דומה כלל וכלל למה שהיה נכון ללפני מאה שנים.

כיום על מנת לתכנן ולפתח מוצרים למי יש זמן, כסף וכוח אדם בשביל לייצר עשרות, מאות ואלפי אבי טיפוס עד שמיוצר הדגם המושלם? הטכנולוגיה באה לעזרתם של המתכננים היום, אשר עושים שימוש בתוכנות מחשב יעודיות שתפקידן לבנות סימולציות וירטואליות של המודלים הרצויים לכל מתכנן, עליהן ניתן לבדוק את כל ההשפעות והאילוצים הרלוונטיים, לפני שמייצרים את המוצר. אלו יכולים להיות טמפרטורה, תנאים סביבתיים שונים ומגוונים, וכמובן כל התופעות הפיזיקליות הקיימות שפועלות ומשפיעות על המוצר.

הפעולה הזאת שניתן גם לכנותה כ- "ניבוי וחיזוי התנהגות מוצר" היא קריטית לתהליך הפיתוח, אך כאן יש לשים סייג חשוב. אם משתמשים בתוכנה שתוצאותיה אינם תואמי מציאות, למעשה מפספסים את המטרה העיקרית. תוכנה מהסוג הזה הוכחה כבר פעמים רבות כמתפקדת בצורה יעילה מאוד כמעבדת שטח ניסויית עם תוצאות תואמות אחד לאחד את המציאות, גם כאשר משתמשים בצימוד של מספר תופעות פיזיקליות המשפיעות באופן סימולטני על המודל הנבדק בתוכנה.

יוצא למעשה כי המגבלה היחידה בתהליך התכנון היא הדמיון של המתכנן. אין בעיה של זמן כי הכל מתבצע בלחיצת כפתור. אין גם בעיה של מקום, חומרי גלם, זמן מעבדות וכוח אדם ועוד משאבים נוספים. הכל מבוצע בצורה וירטואלית על גבי ממשק משתמש ידידותי ונוח.

אין ספק שהמושג "ניסוי וטעייה" מקבל כאן משמעות חדשה לחלוטין, פשוטה הרבה יותר, נטולת מגבלות פיזיות, ברורה ובהירה הרבה יותר אשר מבטיחה תכנון מוצלח של המוצר אותו רוצים לפתח. זו גם הזדמנות נהדרת להגיע לקצה, לבחון את גבול היכולות ולהביא בשורות חדשות לגמרי לשוק, לאו דווקא שכלולים של מוצרים וטכנולוגיות קיימים.