|
1354נבוקו-ורדי-האופרה הישראלית |
1354נבוקו-ורדי-האופרה הישראלית
צילומים אלי ליאוןהאופרה נבוקו הנה האופרה השלישית שורדי כתב.
היא הוצגה לראשונה בלה סקלה דה מילנו ב 1842.
זאת היתה ההצלחה הראשונה שלו באופרה וסללה דרכולעתיד.אנו רואים את נבוקו כאופרה "יהודית" .
מעטות האופרות והמלחינים שכתבו על הנושא היהודי .גם ורדי לאכל כך התענין בנושא, אלא הנושא התאים לו מבחינה פוליטית בתקופה שאיטליה היתה במאבקלעצמאות והמלכת מלך משלה- ויקטוריו עמנואלה.
ורדי לא התענין בגורל ישראל ומטרותו בכתיבת האופרה היתהלאומיות איטלקית.
בזמן כתיבת האופרה איטליה היתה כבושה על ידי האימפריההאוסטרו הונגרית ותוכן האופרה היווה סמל לשיחרור איטליה.
בשיחה עם הבמאי סטפנו מצוניס די פרלפרה הוא אמר כי כאשר בייםאת האופרה חשב על ישראל ולא על איטליה.
מענין היה להשוות בין ההפקות בארץ ובבלגיה.האם הבימוי היהזהה .ההפקה הנוכחית הנה הפקה משותפת עם האופרה המלכותית שלוולוניה-ליאז' בה הבמאי של נבוקו הנו המנהל הכללי והאמנותי .האופרה התקבלה בהתלהבות על ידי האיטלקים וזכתה להצלחה מסחררתהן באיטליה והן בעולם, דבר שפירסם את ורדי. במרוצת הזמן המנגינה הידועה כ "מקהלתהעבדים" הוצעה כמועמדת להמנון האיטלקי,הצעה שלא התקבלה.
האופרה נבוקו נחשבת כאופרה בה יש אלמנטים המגלים את העתידלבוא באופרות האחרות של ורדי.
היא אופרה בה למקהלה תפקיד נכבד ומשמעותי ביותר.יש האומריםשהיא סולן נוסף.כאשר משווים את העובדות ההיסטוריות עם העלילה של האופרה,נוכחים לדעת שאין הקבלה ביניהם.יש שוני רב.
מסופר בה על חורבן ירושלים עם בואו של נבוכדנצר(נבוקו).יש בהסיפור אהבה של בת נבוקו-פננה ובתו החורגת-אביגיל שפחה לשעבר לישמעאל -אחיינו שלצדקיהו מלך יהודה.
כאשר נבוקו מכריז שהוא לא מלך אלא אלוהים הוא מתמוטט ודעתונטרפת.אביגיל משתלטת על הכתר.כדי לנטרל את פננה שהתגיירה ,נותנת לנבוקו לחתום עלהריגת כל היהודים כולל בתו.
נבוקו חוזר לשפיותו, מנסה להציל את בתו, מקבל את אלוהי ישראלומחזיר את היהודים הגולים לירושליים בהבטחה לבנות מחדש את בית המקדש.הניצוח של דניאל אורן-המנהל המוסיקלי של האופרה- היהמעולה.התאום בין התזמורת הסימפונית הישראלית רשל"צ ,המקהלה של האופרה הישראליתוהסולנים היה נהדר.
בניצוח של אורן לקחו חלק כל אברי גופו,הידיים התנופפו לכלצד,מבטו אמר הכל לנגנים,"צעקותיו" ושירתו בקול די רם הכניסו לא רק אותו אלא את כלהתזמורת לאקסטזה ונגינה מעולה הן בצלילים השקטים והן ברמים יותר שהיורבים.
ביצוע התזמורת כאמור היה נהדר כצלילי המוסיקה שורדיכתב.צוות הסולנים היה מעולה.ראפאל שיווק, בהופעתו היחידה בבכורהבלבד באופרה, כזכריה הכהן הגדול במקדש היה מרשים בקול הבס העמוק שלוומשחקו.
יונוץ פסקו כנבוקו מלך בבל היה מקסים. יש לו קול בריטוןנהדר,צבעוני מאוד ומשחקו מצויין.בצדק הוא ואנה פירוצ'י-אביגיל-סופרן שגם הטוניםהגבוהים ביותר ששרה נשמעו עדינים,מקסימים ולא צעקניים זכו למחיאות הכפיים הרבותביותר.
לא כל זמרת מעיזה לשיר תפקיד קשה זה.אצל פירוצ'י לא היה כלקושי וקולה בכל צליל היה נקי ,צלול,מהפנט ורך כחמאה, ללא הבדל אם היה זה צליל נמוךביותר או גבוה ביותר.
פירוצ'י היתה אקטיבית.היא היתה לוחמת שצריכה להוכיח את עצמהכשפחה לשעבר שמגיעה לשלוט.שנאתה התפרצה ברגע שגילתה שהיתה שפחה לשעבר.בסופו של דברהיא היתה קורבן של עצמה.גם לרוקסנה קונסטנטינסקו-פננה -בתו של נבוקו קול יפה אם כיורדי לא כתב לה אריות רבות.
דומניקו מניני-ישמעאל-טנור היה טוב הן בשירה והןבמשחק.
אלה וסילביצקי לה מצפיםבקיץ תפקידים נכבדים בפסטיבלים במצדה,ירושלים ועכו וגיא מנהיים היו הפעם הנציגיםהישראליים בצוות הסולנים -שירתם היתה נהדרת.המקהלה שלה כאמור חלק חשוב ונכבד באופרה, הודרכה בצורהמעולה ע"י מנצחה איתן שמייסר ושרה מקסים.
את "מקהלת העבדים", אורן ביצעה פעמיים אחת אחרי השניה, כאשרבפעם השניה הצטרף אליה הקהל בזמן שהוקרנו המילים באיטלקית.
אלכסנדר היירו עיצב את התפאורה .היו בה כמה אלמנטים מוזריםכגון סוס בצבעים רועשים פסיכודליים עליזים ביותר, עשוי עץ אני מניח, שנע על גלגליםעל הבמה כאשר דחפו אותו ארבעה אנשים ועליו רכבו הן נבוקו והן אביגיל בהכנסםלבמה.כמו כן מזבח בבית המקדש שדמה למזבח לעובדי אלילים בצורת מלבן בעל ארבע קרנייםעם חזית עטופה נייר, אותו "ניפץ" נבוקו.התאורה עוצבה על ידי פרנקו מארי שאהב מאוד את הצבעהכחול-כנראה בהשפעת ולכבוד ישראל? ומערכות שלמות הוארו בצבע זה ללא כלשינוי.
מעצב התלבושות היה פרננד רואיז שחלקן היו מוזרות אךיפות.
התרגום של ישראל אובל כרגיל היה מעולה.זאת אופרה נהדרת עם מוסיקה מקסימה ורקע יהודי .טוב שהוחלטלהעלותה מחדש בשנת ה30 לאופרה הישראלית.לראות או לא לראות:ביצוע מצויין,מקהלה מקסימה,מוסיקהנהדרת.שלושה אלו מכפרים על כל השאר.מומלץ בחום.נכתב על ידי elybikoret , 08/4/2015 09:14אלי ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקראמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאיותרבות "מוטקה"אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזווחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|