|
1362יחזקאל-מיכאל קובנר-החאן הירושלמי |
1362יחזקאל-מיכאל קובנר-החאן הירושלמי
צילומים-אלי ליאוןאבאקובנר הנו יליד אוקרינה שגדל בוילנה ,היה חבר בהשומר הצעיר שם. במלחמת העולם השניהמצא מחבוא במנזר ומשם עבר לגיטו וילנה בו היה אחד המפקדים.
לארץהגיע ב1945 בלבשו מדי חייל בריטי כהסוואה.הוא חי בקיבוץ עין החורש .עוד בהיותובחו"ל כתב שירים ונחשב למשורר דור השואה.נפטר ב1987.בנומיכאל קובנר כתב רומן בשם"עולמו של יחזקאל"-רומן כביכול דמיוני אך מבוסס על דמותאביו.יחזקאל -גיבור הרומן-אריה צ'רנר -הוא בעצם אבא קובנר ועמוס-דודו בן-זאבבנו.
ב1991 נכדו -פיליפ דולב מגיע לארץ אחרי זמן ממושך בחו"ל ויחזקאל מספר לנכדואת זכרונותיו מגטו וילנה.
ההתקרבות בין יחזקאל לנכד באה כפיצוי על הניתוק עם בנו שירד מהארץ.הרומן שכתב מיכאל(עמוס בהצגה)עובד והועבר על בימת תיאטרון החאן כהצגה ע"יהמעבד והבמאי רוני ניניו.
ההצגה מורכבת בעצם ממונולוגים מהספר.הדו שיח בה אינו רב ולא רצוף.כותבמיכאל קובנר , עם השמטות קטנות כאן , בתכניה של ההצגה- אנו פוגשים את יחזקאל כשהואבן 75(אבי נפטר בגיל 70) ערירי , חולה הנזקק לעזרה מפיזיוטרפיסטית צעירה.
יחזקאל הוא הכלאה בין דמותו של אבי שהמצאתי והאמיתית.עברו של אבי מתגלהבחלומותיו של יחזקאל ובסיוטיו מאירועים שקרו לו.אבי היה אישיות רבת רושם שהשפיעהעל הסובב אותו.הספר הוא דיאלוג עם אבי אך הוא רב שיח שלי עם עצמי.דמותו של יחזקאלמורכבת ,סוחבת הרבה כשלונות וחלומות שהתנפצו וטרגדיות אישיות.הוא נלחם על זכותולהיות איש חי ולא מובס.אבי הצטייר כאיש חזק, נוקשה המרוחק מהעולם ,איש שאנשים רכשולו יראת כבוד אך גם פחד ואולי בוז לעמדתו המתנשאת..אני רציתי להעלות את דמותו כפישהכרתיו -אדם חי בעל חוש הומור ,מתלבט ואוהב החי בתוך סתירות שאין לישבם.ספרוהצגה הנם שתי יצירות אמנות שלכל אחד מהן כללים משלהן.יש הנאה בקריאת ספר ויש הנאהבראיית הצגה.
כאשרמעבדים ספר להצגה ומשתמשים באותם כללים שהשתמשו בספר משהו תמיד יהיה חסר בהצגה.אלהשתי קטגוריות שונות וכאשר במקום קריאה בא דיבור בדרך כלל משהו בדרך לעיבוד הולךלאבוד.
כךקרה גם במקרה זה והעיקר בהצגה נשאר המשחק המעולה של כל השחקנים שבראשם אריהצ'רנר.הרומן הנו רומן בתמונות ובהצגה מוקרנים ומוקראים חלק משיריו של אבא קובנרוציוריו של מיכאל קובנר.
הבמהמחולקת לשלושה חלקים. בצד אחד מוקרנים השירים ובצד אחר הציורים.באמצע על במה קצתמוגבהת מתרחשת העלילה.
בדרךכלל יש קשר בין המוקרן -השירים ,הציורים והמשחק אך קשר זה אינו הכרחי ולא כל צופהמבחין בו.בהצגה כאמור יש דו שיח מועט בלבד ולא רצוף.יש ערבוב בין מה שהתרחש בעברומסופר כעת לנכד לבין ההווה.
ההצגה מתנהלת בקצב איטי ביותר וכמעט שאין קשר בין אפיזודה לאפיזודה.הכלנשאר כאילו ללא המשך...
כאשרקוראים את הספר הקורא מתרגש.המעבר להצגה, העתיק התרגשות זו למילים הנאמרות בהצגה אךההתרגשות בשני המקרים אינה זהה ואני העדפתי את זו שבקריאה.ההצגה למרות ארכה הקצר כשעה וכמה דקות נראית כמתמשכת יתר על המידה.
ההצדקה לראות את ההצגה הנו המשחק ביחוד של אריה צ'רנר .הוא יחזקאל מצד אחדמאופק,שתקן,מיוסר,עייף ומצד שני סבא טוב ,ידידותי,שמח שהנכד הכניס לו רוחחיים.צ'רנר מבצע דמות מורכבת זו בכשרון רב ו"עושה" בעצם את ההצגה.
נקודת אור נוספת המקרינה נעורים וכישרון הנו משחקו של פיליפ דולבכנוני.יעל טוקר משחקת בשני תפקידים שונים בכשרון רב.דודו בן- זאב הנו איש קשהשחילוקי הדעות הפוליטיות בינו לבין אביו הרחיקו אותו ממנו .
דניאל גל כנעמה נהדרת.היא עוזרת ליחזקאל כפיזיוטרפיסטית.בהפקה מוקרן וידאו ארט מציוריו של מיכאל קובנר שנעשה ע"י יואב כהן,אדםלבינסון.את המוסיקה היפה כתב אבי בנימין ואת התפאורה המענינת והתלבושות עיבדהסבטלנה ברגר ורוני כהן את התאורה.לראות או לא לראות:משחק כל המשתתפים עושה את ההצגה.כדאית לצפיה בה.נכתבעל ידי elybikoret-אליליאון , 22/4/2015 06:53
אליליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il03-6856786 טל
0542493488
מבקראמנות
חבר אגודתהעתונאים של תל אביב
ותא המבקריםשליד האגודה
מנהל קהילותהתרבות והפנאי-אתר מוטקה
|