במחצית השנייה של המאה ה- 20 ובראשית המאה ה- 21 אנו עדים לאחוזים גדלים והולכים של חולי סוכרת מבוגרים (סוג 2) בעולם המערבי ובישראל. מספר חולי הסוכרת בישראל מגיע למימדים של מגיפה ממש, הרבה יותר מחולי האיידס שסביבם נעשה רעש גדול בשנים האחרונות. באתר של העמותה הישראלית לחולי סוכרת כותב ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל מרפאת הסוכרת בבית החולים וולפסון, המכהן גם כנשיא האגודה הישראלית לסוכרת:

"בארץ כ- 400,000 סוכרתיים ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת. אין כמעט בית שאין בו סוכרתי ואין אדם שאינו מכיר מישהו חולה בסוכרת. זוהי מחלה שעדיין אין לה מרפא, אם כי שילוב של דיאטה, טיפול תרופתי ופעילות גופנית, יכולים להבטיח לחולים בה איכות חיים טובה".

"הסוכרת מתגלה בכ - % 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה לכדי % 15. שכיחות הסוכרת נמצאת בסימן עלייה בעשורים האחרונים. הסיבות העיקריות הן עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורכת הגורם לעלייה במשקל, ואורח חיים". "סוכרת מסוג 2 מתפתחת בשלב מאוחר יותר בחיים. בדרך כלל לאחר גיל 40. בסוג זה של סוכרת לתורשה תפקיד חשוב מאד. כן קיימים גורמים סביבתיים כגון: עודף משקל, שינוי בהרגלי החיים, מצבי לחץ ועוד". "לא קיימת עדיין תרופה שתרפא כליל את מחלת הסוכרת. עיקר הטיפול מתבסס על השגת רמות סוכר בדם, שתהיינה מאוזנות ככל האפשר. ככל שרמות הסוכר קרובות יותר לערכים המאוזנים, כך משתפרת הרגשתו של הסוכרתי. הוכח מעל לכל ספק ששמירה על רמות סוכר תקינות בדם מפחיתה במידה משמעותית את הופעת הסיבוכים המאוחרים ואת חומרתם" (כלומר לא מבטלת אותם- א.ע).

אבל בניגוד לאמור לעיל אחוז התמותה כתוצאה מסיבוכים עקב מחלת הסוכרת גבוהים מאוד בהשוואה למחלות אחרות ולמחלת האיידס. מדוע זה קורה אם מרבית החולים מטופלים והכל בסדר ?

ד"ר וינשטיין עצמו אומר:

"יחד עם זאת, חולים הסובלים מסוכרת במשך שנים רבות עלולים לפתח סיבוכים מאוחרים. אלה עלולים להופיע: בכליות ולגרום לצורך בדיאליזה ו/או השתלת כליה, לפגוע בכלי דם במוח עד כדי אירוע מוחי,
לחסימת כלי דם בלב שמביאים לתעוקת חזה ולהתקפים, לפגוע בכלי הדם הקטנים ברשתית העין עד כדי סכנת עיוורון. נזק למערכת העצבים ההיקפית (נוירופתיה) עלול להסתיים באבדן התחושה, אין אונות, סחרחורות, בעיות במערכת העיכול והשתן והופעת כיבים ברגליים, שמסכנים את רגלי החולה וגורמים במקרים קיצוניים לצורך בקטיעה". " למרות שהסוכרת ידועה אלפי שנים, עדיין לא הכל ברור בקשר לגורמי המחלה. מאמצים קדחתניים מושקעים כיום כדי לחקור ולמצוא שיטות למניעה וטיפול בסוכרת".

עד כאן דבריו של ד"ר וינשטיין, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת.

אכן הנתונים מלמדים שהעלייה באחוז החולים בסוכרת  קשורה סטטיסטית לעליה הדראסטית ביתר משקל בקרב אוכלוסיית העולם המערבי וישראל. בספרות הרפואית נכתב – "לאחר גיל 50 ריכוז הסוכר מתחיל לעלות בקצב איטי אך יציב, בעיקר אצל אנשים המרבים בישיבה". השקפה זו של הרפואה רואה בסוכרת כגזרת גורל, פחות או יותר.

חולי סוכרת מתאפיינים ברמות סוכר גבוהות, רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם ויתר לחץ דם. לכן הטיפול הרפואי הרגיל כולל ניסיון להפחית את הערכים המסוכנים של הפרמטרים השונים באמצעות תרופות שונות כיוון שהם מהווים גורמי סיכון ו/או מנבאים של נזק או מוות מוקדם. 

מה ששגוי בגישה זו הוא שטיפול בסוכרת על ידי תרופות נותן תחושה שגויה של ביטחון לחולי הסוכרת.

מטופלים חושבים שהם בריאים ברגע שרמת הסוכר שלהם יורדת לערכים פחות או יותר "נורמליים" באמצעות הטיפול התרופתי. לא אחת אני שומע ממטופלים שמגיעים אלי – "בסוכר שלי אין צורך לטפל כי אני מאוזן על ידי התרופות" !! זו בדיוק האשליה האיומה שבה הם חיים !

המטופלים אינם יודעים שהסוכרת ממשיכה להרוס את האיברים הפנימיים שלהם ואת הלב שלהם למרות הירידה היחסית שחלה ברמת הסוכר בדם בעקבות התרופות. האם אין זה מתפקידה של הרפואה לגלות את הפרט השולי הזה לחולה ?

למעשה, תרופות נותנות אשליה של ביטחון ונותנות רשות להמשיך באותו אורח חיים ותזונה שגויים שיצרו את הסוכרת מתחילתה ושמאפשר לסוכרת להמשיך ולהתקיים ואף להחמיר במשך השנים במקביל ללקיחת התרופות. מסתבר שהורדת רמת הסוכר בדם לא טיפלה בשורש הבעיה. ומתברר שזו שגיאה גדולה לחשוב שניתן להתעלם משורש הבעיה ולטפל בסימפטום בלבד, רמת הסוכר הגבוהה. התעלמות מעובדות אלה באות לידי ביטוי באחוזי נכות הולכים וגדלים כתוצאה מסיבוכים של הסוכרת, למרות שהרמה של הסוכר בדם "מאוזנת". התעלמות זו גם עולה במותם של רבים אחרים כתוצאה מפגיעות בלתי הפיכות של הסוכרת באיברים חיוניים. מה שאנחנו רואים הוא שבאופן עקבי כמעט, מצב המטופל ממשיך להחמיר במקביל "לרמות סוכר מאוזנות", הוא מפתח סיבוכים ומת צעיר. תוחלת החיים של חולי סוכרת קטנה יותר משל כלל האוכלוסייה. אולם הטראגדיה היא שכל הסבל הזה ניתן למניעה בקלות יחסית.

במדריך "מרק" נאמר – "השמנה היא גורם סיכון לסוכרת מבוגרים, 80-90% מהחולים סובלים גם מעודף משקל. קבוצות תרבותיות וגזעיות מסוימות נמצאות בסיכון גובר והולך ויש גם שהמחלה היא תופעה משפחתית". "סוכרת נובעת מכך שהגוף אינו מיצר אינסולין בכמות מספיקה לשמירה על ריכוז תקין של סוכר בדם, או מכך שהתאים אינם מגיבים כראוי לאינסולין". "סיבות אפשריות להיווצרות הסוכרת הן – סמים ורעלים הפוגעים בייצור האינסולין או בהשפעותיו".

ומה היא באמת הסיבה המקורית לסוכרת ? על כך אין בפי הרפואה שום תשובה ברורה. ומה עם התרומה הקריטית של התזונה הקלוקלת להיווצרות של המחלה ? מהיכן הגיעה אותה הרעלה של "סמים ורעלים" ומדוע הרפואה לא עושה כלום כדי למנוע אותה ? מה מועיל ציון הסיבה המשוערת ללא טיפול יסודי בה ? בניגוד גמור לתפיסה ולפרקטיקה הקונבנציונאלית מוכיחה ההיגיינה הטבעית שבלמעלה מ -90%  מהמטופלים ניתן להחזיר את המצב לתקין, כלומר להבריא לחלוטין ובמהירות מדהימה מסוכרת מבוגרים ! חולי סוכרת רבים שטופלו באמצעותי ובאמצעות רופאים של ההיגיינה הטבעית יכולים להעיד על כך בגופם.

ראיתי מקרים רבים של חולי סוכרת, גם בגיל מבוגר שלאחר נטילת תרופות במשך שנים הפסיקו לחלוטין את השימוש בהן בעזרת הפנמת ההיגיינה הטבעית. המפתח הוא שמירה על כללי הבריאות בכלל ועל הקפדה על תזונה מותאמת בדיוק רב למצבו של החולה וליכולותיו הנפשיות. מה שחשוב לדעת הוא שקצב ההחלמה תלוי בעיקר בחולה עצמו ובמידת הנחישות שלו להבריא. יותר מזה, חולה סוכרת חייב להבין שאם הוא לא יטפל בשורש המחלה סיכויו להגיע לסיבוכים, לנכות קשה, לחיים מלאים סבל ובעלי איכות חיים נמוכה ולבסוף גם מוות מוקדם גבוהים מאוד. לעומת זאת ברגע שהוא יקבל את החלטה הנכונה להבריא לחלוטין מהמחלה הוא יצליח לעשות זאת ללא קושי רב ויזכה לאיכות חיים גבוהה ביותר ולתוחלת חיים גבוהה יותר.

הכלל שחולי סוכרת חייבים להפנים כדי להחלים לחלוטין ממחלתם הוא  - לעולם לא להסתפק רק "באיזון"  רמת הסוכר, או כפי שמנסחים זאת הרופאים הקונבנציונאליים – "לשלוט בסוכרת", באמצעות תרופות, אלא יש לעשות את כל המאמצים כדי להיפתר מהמחלה לצמיתות.

הבנת ההתפתחות של סוכרת מבוגרים

ככל שאתה שמן יותר כך גדל הסיכוי להתפתחות של סוכרת מבוגרים. לאנשים רגישים אפילו כמות מתונה של שומן עודף כבר יכולה להתחיל (להיות טריגר) את התפתחות הסוכרת. תאי גופנו מתודלקים על ידי גלוקוז, סוכר פשוט. תפקידו של הורמון האינסולין המופרש מבלוטת הלבלב הוא לשאת את הסוכר ולהחדירו לתוך התאים. כשיש לנו יותר שומן בגופנו, בדם וסביב כל תא ותא בגופנו נוצרת מעין שכבת בידוד שגורמת לירידה בכמות של הסוכר שמצליחה לעבור את השכבה הזו ולחדור לתאים. כך מצטבר הסוכר העודף בדם וריכוזו עולה. כאשר חיישני הגוף מרגישים את רמת הסוכר הגבוהה מפרש הגוף את המצב כמחסור באינסולין ולכן מנסה לפצות על המצב בהפרשת כמויות גדולות יותר של אינסולין מהלבלב 

כדי להתמודד עם ריכוז הסוכר הגדול המצטבר בדם. בשלב הראשון הפרשת אינסולין בכמות גדולה יותר אכן מועילה לווסת את ריכוז הסוכר בדם, אבל לא לאורך זמן.

אנחנו חייבים לדעת שאפילו 2.3 קילו עודפים של שומן יכולים להוריד את היעילות של האינסולין להחדיר גלוקוז לתוך התאים. 9 קילו של משקל עודף והלבלב מאולץ לייצר כמות כפולה של אינסולין כדי לעשות את המלאכה הנחוצה. 23 קילו עודפים ידרשו מהלבלב לייצר פי 6-10 אינסולין לעומת אדם רזה.

מה אתם סבורים שיקרה לאחר 10-20 שנה של עבודת פרך של הלבלב ?

נכון, הוא מתעייף ומאבד את היכולת שלו לספק את הדרישה לכמויות כל כך גדולות של אינסולין.

בשלב הראשון הלבלב עושה עדיין עבודת יתר ומייצר כמויות גדולות בהרבה של אינסולין בהשוואה לצורך של אדם רזה ולכן רמת הסוכר נשארת מאוזנת, אבל בשלב השני זה כבר לא מספיק כדי לספק את הדרישה של הגוף ולפצות על עודף השומן בגוף שחוסם את קליטת האינסולין.

במצב של עודף משקל יכולתו של הלבלב להפריש אינסולין הולכת ופוחתת ככל שהסוכרת הסמויה או הגלויה נמשכת. אומנם הרס מוחלט של יכולת ההפרשה של אינסולין מהלבלב כמעט לעולם איננו מתרחש  בסוכרת מבוגרים, כפי שכן קורה בסוכרת נעורים, אך ככל שיקדימו חולי הסוכרת מבוגרים לאבד את המשקל העודף שגורם להם לסוכרת כך תישמר יותר רזרבה של תאים חיים, מפרישי אינסולין בלבלב.

מתן אינסולין לחולי סוכרת מבוגרים הוא מסוכן !!!

הצהרה זו נשמעת תמוהה, במיוחד לאוזני רופאים ואחיות שהורגלו לתת אינסולין כפיתרון עיקרי, או בלעדי, או ראשוני לחולי סוכרת. סיפרה לי מטופלת סוכרתית שד"ר קופלר מבית החולים איכילוב אמר לה שאין שום ברירה והיא תצטרך לקחת זריקות אינסולין במשך כל ימי חייה – "ואם לא תיקחי אינסולין את תמותי" קבע בפסקנות ! ועוד הוסיף שהלבלב שלה יצא מתפקוד כמעט לחלוטין ותוך זמן קצר. מוכת תדהמה יצאה מבית החולים ולאחר כשבועיים הגיעה אלי. תוך  שבוע הפסיקה הצעירה לקחת את זריקות האינסולין, כיוון שההיגיינה הטבעית איזנה את הסוכר ברמות כל כך נמוכות שהיא יכלה להסתדר בלי זריקות בכלל. פתאום הלבלב שלה מתפקד ולא רק זה מצבה הכללי השתפר מיום ליום. ריפוי כזה איננו מוכר לרופאים הקונבנציונאליים, בעינהם זהו סיפור דימיוני.

יש לדעת ששנים לפני שהאדם מתחיל לפתח סוכרת רמות האינסולין הגבוהות מהנורמלי (כתוצאה ממשקל יתר ,עודף שומן בגוף) יוצרות נזק בגוף. אינסולין עודף מייצר משקעים של טרשת עורקים שבסופו של דבר גורמים להתקפי לב ושבץ מוחי.

ממצאים ממחקרים שונים הראו שרמת אינסולין גבוהה בדם גורמת ישירות לטרשת עורקים אפילו ללא הימצאות סוכרת. במחקר על 154 חולי סוכרת מטופלים השכיחות של מחלות כלי דם הייתה גבוהה ביותר בקרב החולים עם רמות האינסולין הגבוהות ביותר, ללא קשר אם האינסולין היה ממקור פנימי או חיצוני, כלומר ממקור תרופתי.

מחקרים רבים מגלים את הסכנות של מתן אינסולין לחולי סוכרת מבוגרים. כאשר חולי סוכרת מקבלים אינסוליןן בהשוואה לגלוקופאז, הסכנה של מוות מהתקף לב עולה לפי 3 !!

כאשר נותנים לחולה סוכרת שסובל שנים מההשפעות המזיקות של עודף אינסולין במשך שנים עוד אינסולין כדי להוריד את רמות הסוכר יוצרים אצלו סיבוכים נוספים.

מתן האינסולין מעלה את התיאבון, גורם לעלייה ניכרת במשקל לעיתים קרובות יותר מ- 9 קילו בממוצע וכתוצאה מכך מחריף את הסוכרת. זה יוצר מעגל קסמים שלילי שמקטין את תוחלת החיים של החולה.

בנוסף, חשיפה לאינסולין בהזרקה יכולה ליצור נזק לדופן כלי הדם שמהווה גורם סיכון ליצירת פגיעות בכלי הדם כתוצאה מתהליך של טרשת עורקים במקום הפגוע.

כמו כן האינסולין בולם את ההפרשה של הכולסטרול מנוזל הדם ובכך מסייע להדבקתו בדופן הפנימי של כלי הדם. התוצאה היא – האצה של תהליך יצירת המשקעים הטרשתיים בעורקים. האינסולין מעלה את הסיכון להתקף לב קטלני במחלה שגם ללא אינסולין מעלה את הסיכון למוות מהתקף לב.

העובדה היא שכמעט 80% ממקרי המוות בקרב חולי סוכרת הם כתוצאה מטרשת עורקים ובמיוחד סתימות של עורקי הלב והתקפי לב. למרות שרמות כולסטרול גבוהות מגבירות במידת מה את התמותה בקרב הלא סוכרתיים, בקרב הסוכרתים הסיכון למוות עולה פי 5 לכל 20 נקודות של עלייה בכולסטרול.

למעשה ניתן לעשות בדיקת דם כדי לבדוק את רמת האינסולין בדם. אנחנו נמצא שיש מתאם גבוה בין רמת האינסולין לרמת הסיכון מהתקף לב. אפשר גם למדוד את היקף המותניים וזה ישמש כניבוי טוב כמעט באותה מידה כמו בדיקת רמת האינסולין בדם. ישנו פתגם האומר – "ככל שארוך היקף המותניים כן קצר פתיל החיים".

השורה התחתונה היא זאת, אם יש לך או למכריך סוכרת עשו הכל כדי להיפטר מהסוכרת לתמיד ולא להסתפק באיזון הסוכר בלבד על ידי הסתמכות על שיטות תרופתיות רגילות של טיפול בסוכרת.

הצעדים המתבקשים הינם לרדת במשקל ולהוריד בצורה דרמאטית את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים. ניסיוננו מראה שרק תזונה מעולה ובעלת יעילות גבוהה יכולה להשיג את המטרות הללו ולהיפטר מהמצב המסוכן הזה.

רופאי סוכרת קונבנציונאליים נמצאים בבעיה. הם יודעים שרמות סוכר גבוהות מאיצות את קצב ההזדקנות של העיניים והכליות מה שמוביל לסיבוכים קשים כגון, אי ספיקת כליות ועיוורון. לכן הם ממהרים לרשום למטופל אינסולין כדי להוריד את רמת הסוכר. אבל הם גם מבינים, ואם לא אז זה גרוע מאוד, שהאינסולין העודף מאיץ טרשת עורקים מה שמוביל לסיכון משמעותי להתקפי לב וגורם לחולי סוכרת להגדיל את המסה השומנית בגוף, מה שבסופו של דבר גורם להם להיות יותר סוכרתיים, כאמור.

טיפול ברמת סוכר גבוהה על ידי אינסולין הוא טיפול מסוכן לחולה. רופאי ההיגיינה הטבעית רואים בכך רשלנות רפואית במיוחד אם לוקחים בחשבון שמטופלים לעולם אינם מיודעים לגבי האפשרות של טיפול תזונתי פשוט וקל כתחליף מושלם לטיפול התרופתי. לדעתנו כל מומחה סוכרת שמתחיל לתת אינסולין לחולי סוכרת מבוגרים מסכן את חיי המטופל בטווח הבינוני והארוך. והסיבה לרשלנות זו היא שאין להם את הידע המקצועי-התזונתי הדרוש כדי להציע למטופלים אלה (לצערנו כמו בשאר המחלות הפנימיות) אלטרנטיבה מצילת חיים.

עצות תזונתיות חסרות תועלת:

אומנם אגודת חולי הסוכרת האמריקאית ורוב הדיאטנים והרופאים נותנים עצות לחולי הסוכרת. אבל אף על פי שהם נותנים עצות המיועדות לגרום לחולים לרדת במשקל וברמות השומנים הניסיון מראה שעצות אלה, או הדיאטות המוצעות רובן ככולן חסרות תועלת בהשגת המטרות.

למעשה, טיפול טיפוסי בחולי סוכרת מתרכז במדידת רמת הסוכר בדם כדי לדעת מתי צריך לשנות את רמות האינסולין או להוסיף עוד תרופות להפחתת הסוכר בדם.

להלן הצהרת המדיניות מאיגוד הרופאים שמכתיב טיפול בחולי סוכרת:

"כמעט בלתי אפשרי לקחת אדם שמן מאוד ולגרום לו להוריד משקל בצורה משמעותית, ולכן במקום לציין כמה משקל כדאי לרדת אנחנו מתרכזים באיזון מאטבולי" (1).

לכל אדם ברור שזו שפה יפה לומר – "המלצות התזונתיות שלנו אינן עובדות ולכן ניתן למטופלינו תרופות ונצפה בהם מתדרדרים והולכים" !

מדוע העצות התזונתיות של הדיאטניות והרופאים הקונבנציונאליים אינן יעילות ?

משום שההנחה היסודית היא שהסוכר המזוקק בלבד הוא שורש הרע. הרופאים מגדילים לעשות ואוסרים על המטופל מלצרוך כל סוג של סוכר ואפילו טבעי. אבל למעשה הסוכרת נגרמת בבסיסה בעיקר מעודף חלבון ושומן בתזונה. פחמימות מזוקקות גם הן תורמות להחרפת הבעיה.

התזונה המומלצת מכילה 30-40% שומן ועשרות אחוזי חלבון מהחי. ריכוזים אלה מגדילים את העומס על אברי ההפרשה ולכן רמת הטוקסמיה והשומנים בדם עולה. 

הגישה הבטוחה והיעילה ביותר

מה אם כך אנשים חולי סוכרת יכולים לעשות ? כיצד הם יכולים להוריד את רמת הסוכר שהורס בהדרגה את גופם, להוריד את רמת השומנים בדם, להפחית את יתר לחץ הדם, להפחית במשקל, ולא לקחת תרופות כגון אינסולין וסולפונילאוריאה שגורמות לעלייה במשקל ומסכנות את הבריאות ?

התשובה פשוטה. התזונה הטובה ביותר לאדם כדי לחיות חיים ארוכים ובריאים ולהימנע מכל מחלה שהיא הינה גם התזונה הטובה ביותר לחולי סוכרת, אם כי בהתאמות מיוחדות לכל שלב ושלב בתהליך ההחלמה.

כאשר אדם אוכל דיאטה שמתבססת על המאכלים השלמים והמושלמים של הטבע קל מאוד להפחית במשקל ללא הרגשת מחסור ומשטר של "דיאטה".

ניסיונם של רופאי ההיגיינה הטבעית מוכיח שאילו שבוחרים ליישם את המלצות התזונתיות שלנו ולשמור על כללי הבריאות בכלל הסוכרת שלהם נעלמת במהירות מדהימה אפילו לפני שהם איבדו את רוב המשקל העודף. אין כאן המקום ואין זה נכון לתת כאן מרשמים שאינם מתאימים לכל אדם. יש להתחשב גם במכלול התרופות שהאדם נוטל. ההתאמה כאן חייבת להיות אישית, לפחות בשלבים הראשונים.

אני חייב לציין שאינני מאמין שניתן לתת "דיאטה" לאדם לפני ששינינו את תפיסתו הכוללת ביחס לבריאות ומחלה ולצרכי הגוף שלו. זו הסיבה העיקרית לכך שאינני מפרט כאן את המודל התזונתי הכללי בניגוד לנוהג הנפוץ והשגוי הדוגל בשיטת "הטיפים". ניסיוני ארוך השנים לימדני גם שאדם שמתנה את הצטרפותו לתהליך של טיפול בהכרת התזונה לפרטיה מראש יכשל כישלון מוחלט. הסיבה היא שכל תזונה ששונה מזו שהורגל לה האדם בכל ימי חייו והובילה אותו למחלתו תיראה לו כבלתי אפשרית, כדיאטה. אולם אם יפתח המטופל את עצמו קודם כל לקבלת ידע חדש, מדעי ואמין בנוגע לצרכים האמיתיים של גופו הוא ימצא שהוא עובר שינוי עמוק באופן החשיבה והתפיסה שלו ושהוא מסוגל פתאום לשנות את הרגלי התזונה שלו בקלות ולהגיע להבראה מוחלטת ללא תחושה כל שהיא של "דיאטה".

המסר הברור שלי הוא, אי אפשר סתם לשפר את התזונה אלא חייבים לעשות שינוי מספיק משמעותי בתזונה כדי להשיג תוצאות, מה שכל הדיאטות הרגילות והפשרניות אינן מסוגלות לעשות.

יש לדעת שגם מרבית הדיאטות הטבעיות אינן יעילות דיין להורדה משמעותית של רמת הסוכר מפני שהן עשירות בירקות עמילניים מבושלים.

אבל כדאי לגעת שתוכנית תזונתית של ההיגיינה הטבעית היא ההתערבות התזונתית היחידה שהוכחה במחקרים רפואיים  כמורידה כולסטרול ביתר יעילות בהשוואה לתרופות להורדת כולסטרול. לתוכניות התערבות אחרות המבוססות על מזון צמחי לא הייתה תועלת מספקת.

לדוגמא, דיאטה צמחונית דלת שומן הורידה את רמת ה –LDL ב-  16% , אבל העלתה  את רמת הטריגליצרידים ב- 18.7% והיחס HDL / LDL נשאר ללא שינוי מה שמשקף שיפור כללי מינימלי. מצד שני ההמלצות התזונתיות בהיגיינה הטבעית גרמו להפחתה ב- LDL  כולסטרול ב- 33% ללא השפעה בלתי רצוייה על רמת ה – HDL או הטריליגצרידים מה שמשקף שיפור משמעותי בהפחתת הסיכון להתקף לב. זו פשוט הדיאטה הטובה ביותר להגן על הלב וחשובה ביותר לחולי סוכרת שנמצאים בסיכון גבוה מאוד להתקף לב.

ADVANCED GLYCATION END PRODUTS (AGEs) - מוצרים מטאבוליים של סוכר

סיבה נוספת מדוע דיאטה צמחית רגילה איננה אידיאלית לחולי סוכרת היא שהתזונה יוצרת כמות גדולה של AGEs. יש ידע רב בספרות המקצועית שמתעד שרמת סוכר גבוהה בדם של חולי סוכרת מעודדת את ההיווצרות של - AGEs בגוף כתוצאה מריאקציה של סוכרים עם חלבוני הגוף. ההיווצרות של - AGEs על רקמת חיבור ובתוך התאים מקשיחה ומזקינה את כלי הדם שלנו ומאיצה תהליכי הזדקנות של הגוף כולו. AGEs הם גורם חשוב בהיווצרות תופעות הלוואי האיומות של הסוכרת כגון עיוורון אי ספיקת כליות התקפי לב ושבץ מוחי. השינויים הכימיים של התאים כתוצאה מהצטברות של AGEs ככל שאנחנו מתבגרים הוא אחד מהסימנים העיקריים של רקמה חולה ומזדקנת.

אבל  AGEs אינם מצטברים בגוף רק כתוצאה מרמת סוכר גבוהה בדם, אלא גם נוצרים בתהליך של בישול  מזונות עמילניים בטמפרטורות גבוהות מה שגורם לשינויים מולקולריים במזון המבושל. אקרילאמידז הם דוגמא ל- AGEs שנוצר בפחמימות מבושלות כגון תפוחי אדמה ודגנים.  ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר כך נוצרות תרכובות יותר רעילות. פחמימות מזוקקות ומזונות מעובדים יכולים להוביל להתקף לב אפילו בקרב הלא סוכרתיים, אבל הסוכרתיים רגישים במיוחד להשפעותיהם המזיקות.

בקרב צמחונים שאוכלים עמילנים ודבש נמצאו רמות גבוהות יותר של  AGEs בהשוואה לאנשים בעלי דיאטה מגוונת.

כדי שדיאטה כל שהיא תאריך את תוחלת החיים ותגרום להחלמה מסוכרת היא חייבת לקחת בחשבון את הפחתת החשיפה לרמות גבוהות של - AGEs וסוכרים פשוטים.

דיאטה המבוססת על בשר לחולי סוכרת

ברי סמכה רבים בתחום התזונה ממליצים לחולי סוכרת על הפחתה בעמלנים מזוקקים וסוכרים פשוטים. אולם יש אנשים שאימצו את הרעיון השגוי שכיוון שסוכר ודגנים מזוקקים ומזונות אחרים הינם בעלי ערך גליקמי גבוה ומעלים את רמת הסוכר בדם ואת רמת הטריגליצרידים אז אנחנו מוטב שחולי סוכרת יאכלו יותר חלבון במקום פחמימות. הם מנסים לפתור את בעיית הטריגליצרידים שאותה רואים אצל אנשים שאוכלים דיאטה טיפוסית עשירה בפחמימות על ידי המלצה על דיאטה שמבוססת על מוצרים מהחי ונקראת "דיאטה עתירת חלבון" או בשמה העממי "דיאטת אטקינס". אומנם הדיאטות דלות הפחמימות הללו שעשירות במוצרים מהחי יכולות להציע שיפור זמני ברמות הסוכר ובהפחתה במשקל, אבל הבעיה מתחילה להתעורר בטווח הבינוני והארוך. צריכה מוגברת של חלבונים הוכחה כמקדמת את התדרדרות תפקודי הכליה באנשים בריאים ועל אחת כמה וכמה בחולי סוכרת. כמו כן רמת השומן הרווי הגבוהה שבתזונה, מעלה את רמת הכולסטרול ומגבירה את הסיכוי למחלות לב וכלי דם. ראיתי חולי סוכרת שגרמו לעצמם נזק לכליות על ידי ניסיון לשפר את הסוכרת על ידי דיאטה עשירה בחלבון ודלה בפחמימות.

דיאטה עשירה בחלבון ודלה בפחמימות היא גם גרועה ללב. במחקר מקיף על "גישת אתקינס" נמצא שזרימת הדם ללב פחתה בממוצע ב-  40%  אחרי שנה אחת ושסימני הדלקת בדם שמנבאים התקפי לב עלו באופן משמעותי. הרמה הנמוכה של סיבים תזונתיים של פיטוכימיקלים ואנטיאוקסידנטים בתזונה עתירת חלבון ולא מאוזנת מעלה את הסיכון לחולי הסוכרת.

לעומת זאת בהיגיינה הטבעית העיקרון והיתרון של מדד גליקמי נמוך של המזון מושג על ידי תזונה עשירת סיבים, וללא כל הסיכונים של דיאטה עתירת חלבון מהחי. בתזונה ההיגייניסטית רמות הסוכר והטריגלצרדים בדם יורדות באופן דרמטי. לגישה זו יש אפשרות ליצור מהפך מושלם במצב הסוכרת במרבית המכריע של המטופלים.

גם בסוכרת נעורים תזונה זו פותרת את בעיית ההיפר וההיפו של הסוכר ומונעת את הסיבוכים העתידיים והמסוכנים שהם מנת חלקם של אנשים במצב זה.

גם אם קצר פה המקום להעלות את כל מרכיבי הטיפול בחולי סוכרת אני חייב לציין שיש לטפל במקביל גם בגורמי סיכון אחרים כדי להצליח במשימה הכוללת.