|
בית המשפט מינה את המהנדס רפאל גיל כמומחה מטעמו |
השופט זכריה ימיני ציין בפסק הדין שניתן ביום 11.8.2015 כי לאור הפער בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט את המהנדס רפאל גיל כמומחה מטעמו.
ביום 31.10.13 הגיש מר רפי גיל את חוות דעתו לאחר שבחן את חוות דעת הצדדים וביקר במקום ביום 15.9.13. המומחה (מהנדס רפי גיל ) מפרט כי לחוזה לא צורף כתב כמויות ומחירי יחידה ויש בו נספח תשלומים בו מפורטים שלבי העבודה ולצידם הסכום לתשלום כאשר השלב מסתיים. המומחה מציין את המחלוקת באשר לטענת הצדדים כי המחירים לא נקבעו ביחס ישר לעלות ביצוע העבודות אלא כתשלומי ביניים לעבודות שבוצעו והם אינם משקפים בהכרח את עלות ביצוע שלב מסוים".
1. עוד פסק השופט: "בתחרות בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים לבין חוות דעת מומחה בית המשפט (מהנדס רפאל גיל) , עדיפה עלי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שנכתבה באובייקטיביות וביסודיות. חוות הדעת מטעם התובע הינה כללית למדי ולא ברור לפי מה נקבעו המחירים הנקובים בה ואילו חוות הדעת מטעם הנתבע כללית אף היא ולא מתיישבת עם המחיר המוסכם בהסכם שבין הצדדים. יחד עם זאת המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס רפי גיל, ערך אומדן מפורט לביצוע העבודות שבוצעו על פי נספח התשלומים שצורף לחוזה ובהתאם למחירון דקל".
פסק דין
תביעה לתשלום עבור עבודות בניין שנטען שבוצעו ולפיצויים בגין הפרת חוזה קבלנות בניין.
בעלי הדין:
2. התובע הינו קבלן בניין.
3. הנתבע הינו אדם פרטי אשר שכר את שירות התובע לצורך ביצוע עבודות בניה ושיפוצים בביתו בישוב מודיעין-מכבים-רעות.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
4. ביום 3.7.11 התקשרו הצדדים בחוזה לביצוע עבודות שיפוצים (להלן-"החוזה"). בחוזה הצהיר הקבלן כי הוא בעל הכישורים, המיומנות, העובדים, הציוד והאמצעים לביצוע עבודות השיפוץ, והתחייב להישמע להוראות שיתקבלו מעת לעת מהמפקח/ האדריכל/ המהנדס או האחראי על התכנון והבניה של המבנה ולבצע עבודתו לשביעות רצונם המלאה.
עוד התחייב הקבלן שהחומרים בהם ישתמש יהיו מסוג א' ויעמדו בתקנים הישראליים; להתחיל בעבודות לא יאוחר מיום 5.7.11 ולסיימן בהקדם האפשרי ובקצב ראוי. הקבלן אחראי גם לטיב העבודה, התחייב לאפשר למפקח על הבניה או לנתבע לבדוק את ביצוע העבודות בכל שלב ולמסור הוראות לקבלן, אשר התחייב לבצען מיד עם קבלתן על חשבונו. בתמורה למילוי כלל התחייבויות הקבלן על פי החוזה התחייב הנתבע לשלם לתובע סך של 327,000 ₪ בתוספת מע"מ אשר תשולם בהתאם לנספחים.
בסעיף 11 להסכם נכתב כי הנתבע יהא רשאי להוסיף או להפחית מהיקף העבודות שנכללו בהסכם זה והוראות השינוי יועברו לקבלן על ידי המפקח או הנתבע בכתב ובהתאם לשינויים ישתנה סך היקף העבודה לפי חישוב מעודכן על פי הכמויות שבוצעו בפועל, על פי המחירים שבכתב הכמויות המצורף כתוספת או כהפחתה. במידה ויבקש הנתבע לבצע עבודת בנייה שאינה נזכרת בחוזה על נספחיו, ישלם הנתבע לתובע לפי מחיר עבודה דומה או על פי "מחירון דקל", ובמקרה ואין את העבודה במחירון "דקל", ישלם על פי ניתוח מחירים שיוגש ויאושר על ידי המפקח. בכל מקרה של חילוקי דעות ימונה בורר והוצאותיו ישולמו בחלקים שווים בין הצדדים. להסכם צורף נספח אשר פירט את העבודות הנדרשות על פי סוגן וכן לפי מיקום השיפוץ במבנה ובסיום חלק זה יש נספח שכותרתו "תשלומים" ובו פירוט התשלומים בגין כל אזור במבנה ותיאור העבודות העיקריות בו, או על פי סוג העבודה.
5. הנתבע שכר את שירותיו של המהנדס אורי רבפוגל על מנת שזה ישמש כמפקח על הבניה והשיפוץ.
6. התובע החל בביצוע עבודת השיפוץ וביצע חלק מהן. ביום 11.8.11 או 12.8.11 הפסיק התובע את עבודתו בבית התובע. הצדדים חלוקים בדבר הסיבה להפסקת העבודה.
7. לאחר הפסקת העבודה החלה חליפת מכתבים בין ב"כ הצדדים, כאשר כל אחד מהם מאשים את רעהו בהפרת החוזה. במסגרת חליפת המכתבים עלתה הצעה שהתובעת יחזור לעבוד את ל הנתבע, אך נראה שמערכת היחסים העכורה בין הצדדים מנעה אפשרות זו.
טענות הצדדים:
8. לטענת התובע החוזה הופסק ללא כל התראה, באופן חד צדדי ושלא כדין על ידי הנתבע לאחר כחודש וחצי בו בוצע החלק הארי של עבודות השיפוצים תוך חוסר תום לב ובניגוד להוראת סעיף 39 לחוק החוזים והצגת מצג שווא על פי פקודת הנזיקין. לטענתו הנתבע נהג להתערב בעבודות על בסיס יום יומי כמעין מפקח דבר שהיווה מטרד והפריע לקדם את העבודה בקצב הרצוי, כן הטריד הנתבע את העובדים בשאלות רבות והם היו צריכים להסביר לו כל צעד. התובע העיר על כך לנתבע שכן התנהגותו הייתה בלתי סבירה וקיצונית והוא התערב בכל דבר. הנתבע הטריד גם את התובע בשאלות רבות כשהיה בשטח לטענת התובע הסתמך על עבודה זו. כן טען כי המהנדס רבפוגל ניסה לפשר בין השניים במסגרת מו"מ לא מחייב לצרכי פשרה בלבד. הנתבע אמר לתובע שהוא מפסיק את העבודה כי הוא לא מצליח לקבל ממנו תשובות מספקות בנוגע לביצוע העבודות. ולכן נותר ללא עבודה זמן מה ולכן תבע פיצויי הסתמכות בסך 268,897 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 311,920 ₪, שהם הסכום שנותר הנתבע חייב לתובע שכן שילם לו רק 58,103 ₪. לחלופין ביקש סך של 134,000 בתוספת מע"מ ובסה"כ 155,440 ₪ שהם תשלום עבור העבודות שבוצעו בפועל עד לרגע הפסקתם. הנוסף דרש פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב והצגת מצגים כוזבים בשיעור 10% מהסכום שנותר לשלם על פי ההסכם, שהם 31,192 ₪ בגין כל רכיב. וכן תבע סך של 20,000 ₪ בגין ציוד וחומרי גלם שנותרו במקום ונמנע ממנו לקחתם.
בנוסף התנגד התובע לחוות הדעת מטעם הנתבע, טען שהיא לא ערוכה כדין וניתנה על ידי מי שאינו מהנדס. כן טען שהמציא חשבוניות לתובע והכחיש את האמור בכתב ההגנה.
9. לטענת הנתבע לא הייתה כל הפרת חוזה, היחסים הסתיימו בהסכמה בשל התקשרות שלא צלחה ומכיוון שיחסיהם עלו על שרטון. בנוסף התובע סרב לחזור לעבודה כשהוצע לו והוסיף וגרם לנתבע נזקים שעד ליום הגשת התביעה לא המשיך בביצוע השיפוצים. במהלך העבודה הצדדים לא מצאו שפה משותפת. התובע איים כל הזמן שיעזוב את העבודה, היו ויכוחים מרים בין הצדדים אודות טיב העבודה והחומרים. בנוסף התובע סירב לבצע תיקונים ותוספות גם תמורת תשלום והנתבע חשש כי בשלב הקריטי של שבירת הקירות התובע ינטוש את העבודות כפי שאיים לא אחת . לפיכך הנתבע פנה לתובע והציע לו להיפרד, התובע הסכים והם סיכמו להיפגש ולסגור את החשבון ביניהם ואף נפגשו אך התגלעה מחלוקת באשר לחשבון. עד אותו מועד ביצע התובע חלק קטן מהעבודות. וניתן ללמוד על כך מתצהיר המהנדס אורי רב פוגל מיום 28.8.11. המומחה אפרים מלר בדק את העבודות שבוצעו וקבע ששוויון לא עולה על סך של 41,550 ₪ בתוספת מע"מ שזה סכום נמוך מהסך 67,400 ₪ שקיבל התובע עד כה.
הנתבע הסכים ועודנו מסכים להליך בוררות והתובע הוא שסיכל זאת. הוא ציין כי התובע השיב למכתבה של עו"ד אלראי לשוב לעבודה רק מקץ חודשיים והדבר מלמד על "דחיפות" הנושא מבחינתו. כן ציין כי לא קיבל חשבונית מס על רוב הסכומים ששילם לתובע מלבד סך של 17,400 ש"ח. בנוסף התובע הגיע לאתר השיפוצים גם לאחר שהופסקו העבודות ולקח משם מה שרצה ואף הותיר במקום פסולת רבה שלא נזקק לה. לכן ביקש לדחות התביעה ולחלופין יש לקזז מכל סכום שיפסק סך של 76,150 ₪ המהווים את הסכום הנדרש להשלמת העבודות שהתובע החל בהן ולא סיימן כראוי וכן סך של 23,200 ₪ המהווים 10% מהסכום שנותר לשלם עבור שלבי בניה שכלל לא הוחל בביצועם ואשר לפי חוות דעת המומחה הנתבע עתיד לשלם בגינם 10% יותר מהמוסכם בין התובע לנתבע.
העדויות:
10. מטעם התובע הגישו תצהירי עדות ראשית התובע ורמי אבו ג'אנם אשר נטען כי הינו מנהל העבודה של הפועלים בבית הנתבע. התובע הדגיש בתצהירו שלא היו ויכוחים בינו לבין הנתבע אלא התערבות בלתי פוסקת מצד הנתבע בעבודתו המקצועית, בצורה שאינה סבירה ושחיבלה בקצב העבודה ולמרות זאת לא ראה לנכון לסיים את החסים החוזיים עם הנתבע והתנגד בכל תוקף לביטול ההסכם. הוא הדגיש כי הנתבע התערב בעבודתו כמעין מפקח מה שהיווה מטרד חמור לו ולפועליו והפריעה לו לקדם את העבודה בקצב ראוי, הנתבע ורעייתו היו מציפים אותו בשאלות על כל צעד ושאל או שאלות על דברים עתידיים או על התוכניות וזה הפריע ועיכב את העבודה וכל זאת באופן קיצוני ולא סביר.
מחקירתו הנגדית של התובע עלה כי החוזה נחתם לאחר כשנתיים וחצי של מו"מ ופגישות בהן שאל הנתבע שאלות רבות, החליף תוכניות ומהנדסים. התובע העיד כי עוד לפני שנחתם ההסכם, הוא השקיע בנתבע יותר זמן כי הוא "יותר מלקוח רגיל" הוא היה צריך להסביר לו יותר שיבין, והיה אצלו פעמים רבות לצורך כך; היו ימים שהיה מסיע את הפועלים לאתר הוא או מנהל העבודה ושהוא היה מסתובב בין כמה אתרי בנייה וכמה צוותים ובכל אתר ביקר אם לא בבוקר בצהריים או אחר הצהריים ובתכנון הזמן שלו זה לא לשבת אצלו בבוקר ולענות על שאלות רבות והוא לא לקח בחשבון שהוא "יתפוס" אותו באתר אם הם לא תיאמו זאת מראש וזה מפריע לו לעבודה, אי אפשר להחזיק אותו כך כי הוא קבע עם מישהו אחר ויש לו לטפל באנשים – זו העבודה שלו; בכל שלב של מחיר בחוזה הוא מגלם במחיר הוצאות ורווח; לא עצבן אותו שהנתבע שאל הרבה שאלות והוא ענה בסבלנות; הפריעו לו בעבודה, הוא תיאר מצב שהוא ועוד 4 פועלים עובדים והדייר ואשתו עומדים ומפריעים ושואלים שאלות מקצועיות והוא הציע ללקוח לפנות למפקח או מהנדס; למרות שהפריעו לו בעבודה לא היו וויכוחים, אך הוא העיר לנתבע פעמים רבות על התנהגותו; התנהגות הנתבע הפריעה לעבודה ולא יכול להיות שזה המצב כשהוא בא. הוא רוצה לבוא לבקר 10 דק' לראות שהכל בסדר ואי אפשר שיחזיקו אותו שעתיים שלוש; הוא לא היה כל יום באתר אך כמעט כל יום; צוות האתר נותר ללא עבודה עד ליום 9.9.11.
מר ראמי אבו-גאנם לא התייצב לחקירה על תצהירו. ב"כ התובע טענה שהתגלעה מחלוקת בין התובע לבין ראמי אבו-גאנם, וזו הסיבה לאי התייצבות ראמי לחקירה נגדית על תצהירו. לאור אי התייצבות מר ראמי אבו גאנם לחקירה נגדית על תצהירו, הוצא תצהירו, ואין להתחשב בעדותו כלל וכלל. לאור זאת, בכל הקשור למערכת היחסים בין הצדדים, להבדיל מכמות העבודה שנעשתה, עדותו של התובע היא עדות יחידה, עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש]
11. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומטעם המהנדס המפקח אורי רב פוגל. בתצהירו הסביר הנתבע שסוכם שהתמורה תשולם בסיום כל שלב ובתנאי ביצועו המלא כיאות הוא עמד בתנאים אלה ושילם לתובע סך של 67,400 ₪. העבודות הופסקו מאחר ולא הייתה "כימיה" בינם לבין התובע.
התובע בקושי ביקר באתר וכשהיה היה עצבני, חסר סבלנות, ונהג להגיב בצעקות לכל שאלה ותהיה שהוא העלה. הוא טען שהוא מטריד אותו בעבודתו וסרב לשתף פעולה. כאשר התובע היה צועק הוא היה נסוג לביתו והתובע סרב לבצע עבודות ואמר לו להביא קבלן אחר לבצען. התובע אמר לא פעם ש"נמאס לו" והוא לא ימשיך את העבודה מעבר לחדר החיצוני ואיים כל פעם שיעזוב. הם ניסו לצנן את האווירה אבל בשל שני אירועים שאירעו בשבוע האחרון של העבודה ובהם ביקש מהתובע לבצע עבודות נוספות והתובע סרב או ביקש סכומים מוגזמים ואף סרב להמתין חמש דקות לאיש האלומיניום, הובהר להם שלא ניתן להמשיך בפרויקט יחדיו והם חששו שהתובע ינטוש את העבודה לאחר שיגיע לשלב הבא של פתיחת הקירות החיצוניים ושבירת קירות. כן בעבודת התובע נעשו אי התאמות כגון בנייה עם בלוקים לא תקניים במקום עם בלוק איטונג ואי ביצוע איטום כראוי. לכן התקשר לתובע ואמר לו שאי אפשר להמשיך ככה והגיע הזמן להיפרד. הוא הסכים אם זה מה שהנתבע רוצה והם קבעו להיפגש ולסגור חשבון, ורק משלא הגיעו להסכמה באשר לחשבון הסופי שינה התובע טעמו וטען שלא הסכים להפסיק את העבודה וברצונו להמשיך אך זה היה לאחר הפגישה שנערכה בביתו ורק לאחר שלא הוסכם על סכום סגירת החשבון.
מחקירתו הנגדית עלה שאתר העבודה נותר באותו מצב עד לחקירתו, שנערכה בשנת 2015, לדבריו לאחר קבלת המכתב מיום 6.9.11 וכעבור כ-8 ימים צלצל לנתבע והציע לו לשוב לעבודה ו-3 ימים לאחר מכן יצא גם מכתב מסודר מעורך דינו, אך הוא קיבל תשובה כעבור חודשיים. כעבור חודשים לאחר מכן רכש טלפון נייד עם אפשרות הקלטה והקליט שיחה אחת שבה שוחחו על פשרה כספית וזאת למיטב זכרונו לפני הגשת כתב התביעה; לאחר שקיבל מכתב מב"כ התובע חיפש עו"ד ובעצתו חיפש ואיתר מפקח שישמש כמתווך בינו לבין התובע והציע לתובע לשוב לעבודתו באתר הבניה. העבודה הופסקה לאחר תהליך של מספר שבועות של מריבות בלתי פוסקות, ויכוחים חוזרים ונשנים ואיומים מצד התובע להפסיק את העבודה ושהוא לא רוצה להמשיך. הוא חשש שהתובע יעזוב ברגע קריטי של שבירת קירות והותרתו עם קירות פתוחים בבית בו הוא מתגורר עם ארבעת ילדיו, ולכן הוא מתחרט שלא אמר כן לתובע ברגע שאמר שהוא רוצה להפסיק לעבוד. הוא לא צרף תצהיר של אשתו כי היא לא סבלה מההתנהלות וכל ההתנהלות הייתה בינו לבין התובע, היא גם לא נתבעה אלא נתנה מים לפועלים לאורך היום, היא לא יכלה לדבר עם הפועלים כי הם לא היו דוברי עברית
מר רבפוגל לא התייצב לחקירה על תצהירו, ולכן הוצא תצהירו מתיק בית המשפט ואין להתחשב בתצהירו.
חוות הדעת :
12. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של מהנדס הבניין ב. סדצקי, שביקר באתר הבנייה ביום 17.12.12. בחוות דעתו נמצא כי החלק של חצר המשק ופיתוח חוץ בוצע בשלמותו, וכי בוצעו עבודות חלקיות נוספות שונות אשר יחדיו מגיעים יחד לסכום של 115,000 וכן ציוד בשווי 6,000 ₪ שנותר במקום בתוספת מע"מ. בחוות דעתו התייחס לליקויים שמצא אפרים מלר בחוות דעתו והסביר מדוע לדעתו לא מדובר בליקויים. מר סדצקי לא נדרש להיחקר על חוות דעתו.
13. מטעם הנתבע הוגשה חוות דעתו של אפרים מלר, הנדסאי בנין במקצועו ובעל רישיון קבלן רשום. חוות הדעת לא התייחסה לאלמנטים בחוזה שבין התובע והנתבע שלא הוחל ביצועם. מלר סייר במקום ביום 31.4.12 והעריך את העבודות שבוצעו בסכום של 41,550 ₪ בתוספת מע"מ ואת הציוד שנותר במקום העריך בשווי 2,000 ₪ וזאת בהתבסס על המחירים שהוצעו על ידי הקבלן ובמקדמים מקובלים בענף הבנייה לדוגמא שביצוע עבודת השלד מהווה 40% מסך העבודה. הוא העריך את העבודות שנותר לבצע במקום העריך בשווי של 76,150 ₪ בתוספת מע"מ. לחוות דעתו צירף נספח הערות ובו ציין ליקויים שונים שלקח בחשבון בעת הערכת המחיר. מר מלר לא נדרש להיחקר על חוות דעתו.
14. לאור הפער בית חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט את המהנדס רפאל גיל כמומחה מטעמו. ביום 31.10.13 הגיש מר גיל את חוות דעתו לאחר שבחן את חוות דעת הצדדים וביקר במקום ביום 15.9.13. המומחה מפרט כי לחוזה לא צורף כתב כמויות ומחירי יחידה ויש בו נספח תשלומים בו מפורטים שלבי העבודה ולצידם הסכום לתשלום כאשר השלב מסתיים. המומחה מציין את המחלוקת באשר לטענת הצדדים כי המחירים לא נקבעו ביחס ישר לעלות ביצוע העבודות אלא כתשלומי ביניים לעבודות שבוצעו והם אינם משקפים בהכרח את עלות ביצוע שלב מסוים. בעקבות כך חישב את עלות ביצוע העבודות על פי מחירונים שמייצגים מחירי שוק כפי שחישב מומחה הנתבע וכן על פי נספח התשלומים שבחוזה תוך ביצוע התאמות לעבודה שבוצעה בפועל, כפי שחישב מומחה התובע שכן 2 השיטות לגיטימיות. המומחה סקר בפירוט רב את כל העבודות שבוצעו וכן את הציוד שנשאר באתר וקבע שעל הנתבע להשיב לתובע רגלי מתכת, שולחן כיפוף, ומכופף מוטות זיון אותם לא תמחר מפני שהם עדיין שמישים. מסקנתו של המומחה הייתה כי על פי מחיר מחירוני שוק עלות ביצוע העבודות במבנה בתוספת הציוד שנותר בשטח הינה 73,728 ₪ ואילו על פי נספח התשלומים שבחוזה, תוך ביצוע התאמות לעבודה שבוצעה בפועל עלות העבודות בתוספת הציוד שנותר במקום הינה 101,501 ₪ כולל מע"מ.
ב"כ הצדדים לא הזמינו את מר גיל לחקירה על חוות דעתו.
15. לאחר קבלת חוות הדעת והעדויות הגישו הצדדים סיכומיהם.
דיון ומסקנות:
הפרת החוזה:
16. התובע טען שהנתבע הפר את החוזה באופן חד צדדי בכך שהפסיק את עבודתו ואסר עליו להיכנס למבנה. לחיזוק טענותיו הציג את המכתבים ששלחו באי כוחו בהם נכתב שהעבודה הופסקה באופן חד צדדי על ידי הנתבע. לטענת הנתבע הפסקת העבודות נבעה מרצון שני הצדדים וזאת לאחר ויכוחים חוזרים ונשנים בינו לבין התובע, סירוב התובע לבצע עבודות נוספות ואיומים רבים מצד התובע שיעזוב את העבודות. הנתבע טען שחשש שהתובע ינטוש את העבודה ברגע הקריטי לאחר שבירת קירות חיצוניים ולכן שאל את התובע אם ברצונו להפסיק את העבודות, בטרם החל שלב זה, והתובע הסכים. לטענתו התביעה והטענה שהעבודות הופסקו באופן חד צדדי נולדו רק לאחר פגישה בין השניים בה נחלקו הצדדים באשר לסכום שעל הנתבע לשלם לתובע.
בין גרסת התובע לגרסת הנתבע עדיפה עלי גרסת הנתבע וזאת מהסיבות כדלקמן:
1) עדותו של התובע בעניין זה היא עדות יחידה של בעל דין, עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש];
2) בעדותו ותצהירו של התובע והשוואתם מול חומר הראיות היו סתירות פנימיות שלא מתיישבות עם ההגיון והשכל הישר. לדוגמא התיאורים הרבים של ההטרדות מצד התובע ורעייתו וההערות הרבות של התובע כלפי הנתבע, אך הכחשת הויכוחים בין השניים; רצונו של התובע להמשיך בעבודה אך ההתמהמהות בהשבת התשובה; בקשתו של התובע לשוב לעבודה שנשלחה כך התברר בחקירתו הנגדית לאחר שהתובע כבר ציוות את צוות העבודה לעבודה אחרת; הכרת הנתבע, אופיו ודרישותיו עוד משלב המו"מ הארוך שהתנהל ולפני החתימה על החוזה, אך הטענה שהוא שאלה שאלות כמו כל אדם רגיל שנסתרה כמה וכמה פעמים בעדות ובתצהיר;
3) דברי התובע עצמו שהנתבע גרם לו להתרגז, וכל פעם היו ויכוחים בינו לבין הנתבע, מביאים למסקנה שהתובע עצמו תרם תרומה של ממש למערכת היחסים העכורה בינו לבין הנתבע. במערכת יחסים מעין זו אין לצפות מהנתבע שיסכים להמשך עבודתו של התובע בביתו;
4) הטענה להפרה חד צדדית של החוזה עלה בשלבים מאוחרים של הסכסוך בין הצדדים, לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר הסכום שעל הנתבע לשלם לתובע;
5) מעדות התובע עלה שהוא סרב לקבל הערות ובקשות מהנתבע מאחר ולא העריך אותו כמי שמבין בתחום הבנייה או כמי שיכול וצריך להתערב בעבודתו על אף שהתחייב לעשות כן בסעיף 9 לחוזה;
6) התובע סרב לבצע עבודות נוספות שהנתבע ביקש ממנו והדברים מהווים הפרה קודמת של החוזה מצד התובע עוד במהלך יחסי העבודה שבינו לבין הנתבע;
7) עדותו של הנתבע הייתה מהימנה, התיישבה עם הראיות, תצהירו ותשובותיו בחקירה הנגדית היו כנות והגיוניות גם כאשר הן לא היו לטובתו כמו כאשר סיפר על פיטוריו, ועל כך שהוא מצטער שהוא לא אמר לתובע לעזוב באחת הפעמים בהן התובע איים לעשות זאת, אלא יזם ההצעה בעצמו; על אף שתשובות אלו יכלו לפגוע בנתבע לכאורה, סבור אני כי הן רק חיזקו את גרסתו ואת אמינותו בפני בית המשפט;
17. לאור כל האמור, נראה כי מערכת היחסים החוזית שבין הצדדים הגיעה לסיומה עקב מערכת היחסים העכורה מאד שנוצרה בין הצדדים, ולא היה צודק לאכוף את החוזה בנסיבות העניין. לאור זאת לא זכאי התובע לפיצויים בגין הפרת החוזה. יחד עם זאת, זכאי התובע לתמורה עבור העבודה שביצע.
הסכום שנותר לשלם לתובע:
18. בתחרות בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים לבין חוות דעת מומחה בית המשפט, עדיפה עלי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שנכתבה באובייקטיביות וביסודיות. חוות הדעת מטעם התובע הינה כללית למדי ולא ברור לפי מה נקבעו המחירים הנקובים בה ואילו חוות הדעת מטעם הנתבע כללית אף היא ולא מתיישבת עם המחיר המוסכם בהסכם שבין הצדדים. יחד עם זאת המומחה מטעם בית המשפט ערך אומדן מפורט לביצוע העבודות שבוצעו על פי נספח התשלומים שצורף לחוזה ובהתאם למחירון דקל. בהתאם לחישוב על פי נספח התשלומים זכאי התובע לסך 73,728 ₪ כולל מע"מ, ובהתאם לחישוב על פי נספח התשלומים שווי העבודות שביצע התובע מגיע לסך 101,501 ₪. מאחר והעבודות שביצע התובע היו על פי לוח התשלומים, שווי העבודה שביצע התובע מגיע לסך 101,501 ₪.
בהתאם לקבלות שצירף התובע לתיק המוצגים שלו, הנתבע שילם לתובע את הסך 67,400 ₪. על כן, זכאי התובע לקבל מהנתבע את הסך 34,101 ₪.
פיצוי בגין הכלים הציוד וההוצאות:
19. לטענת התובע נותר בשטח הנתבע ציוד רב, אותו לא יכל לקחת כי הנתבע מנע ממנו להיכנס למקום. לטענת הנתבע הוא לא מנע זאת מעולם ועובדי הנתבע אף הגיעו למקום ולקחו את הציוד והחומרים להם הזדקקו ומבחינתו התובע יכול לבוא היום כמו אז ולקחת אותם. התובע לא הצליח להרים את הנטל להוכחת טענתו שהנתבע מנע ממנו להוציא את הציוד והחומרים שהותיר במקום הן משום שלא הביא להעיד מי מצוות העובדים שיחזק טענה זו, והן משום הטענה או בקשה לבוא ולקחת את הציוד, לא מופיעה במכתבי ההתראה הרבים ששלח לנתבע. על כן אינני סבור שעל הנתבע לשלם לקבלן סכום כלשהוא עבור הציוד והחומרים נותרו בבית הנתבע. התובע רשאי להגיע לבית הנתבע, לאחר תיאום בין ב"כ הצדדים, על מנת לקחת את הציוד שלו שנשאר בבית הנתבע.
20. לגבי בקשת התובע לקבלת הוצאות ריאליות, התובע צירף לחומר הראיות קבלות שונות עבור שכ"ט עו"ד ששילם לטענתו וטען כי אי תשלום סכום גבוה מאוד יגרום לחוסר כדאיות בהגשת התביעה. אולם עיון בקבלות שצורפו, מלמד שרק חלק מהקבלות מיועדות עבור טיפול בתיק הנדון וחלקן עבור טיפול בתיק נגד "עב" או עבור עניינים כלליים ולא עבור תיק מסוים. התובע לא צירף את הסכם שכה"ט בינו לביות באת כוחו. מכאן ניתן ללמוד שמדובר במשרד אשר התובע הוא לקוח חוזר שלו בתיקים שונים ויש לדחות הבקשה, ולפסוק לתובע שכ"ט בהתאם לסכום שנפסק לו בתביעה זו.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע כדלקמן:
1) את הסך 34,101 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13.5.12) ועד ליום התשלום בפועל;
2) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. האגרה תחושב על הסכום שנפסק לתובע בס"ק 1;
3) שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
5129371
54678313ניתן היום, כ"ו אב תשע"ה, 11 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.
|