1420גלות-רני בלייר-תיאטרון הנגב-צוותא תא |
1420גלות-רני בלייר-תיאטרון הנגב
צילומים-אלי ליאוןתיאטרון הנגב הנו תיאטרון מקצועי הקיים כבר כ30שנה(נוסד1986).
הוא הציג בתל אביב באולם צוותא את הצגתו "גלות' מאתרני בלייר ובבימויו.ההצגה נכתבה בהשראת סדרת הטלויזיה "אדמה"ששודרה בטלויזיה לפני כ5 שנים.הבמאי מסביר שקיבל השראה לסידרה הטלויזיונית ולמחזהממות ילד בשריפת מכונית שהיה עד לה.הוא קרא למחזה "גלות"כי מאז המקרה השלטונותהזניחו את הטיפול בחקלאים "הגלו" אותם והפכו את החקלאות לענף לארנטבילי.
לענף נכנסו אלמנטים פליליים,דבר המוזכר במחזה ומסבירתופעות מסויימות במחזה שיתבהרו לצופים כאשר יראו את ההצגה.ההצגה עוסקת במשפחת אבוקסיס -משפחה חקלאית הגרה בכפרבתקופה של מצוקה כלכלית בחקלאות בה הרבה משקים נכנסו לחובות .באותה תקופה חקלאיםשהיה להם עזרו לחקלאים במצוקה לא כטובה אלא כמלווים בריבית שהיתה לאקטנה.
במשפחת אבוקסיס מתה האם.היחסים בין בני המשפחה היו לאכל כך תקינים כי אחד הבנים-אלון-חיים זנתי שגר בחו"ל לא בא ללווית אמוולשבעה.למשפחה בן שנפטר בשריפת מכונית בנסיבות לאמוסברות.האבא-משה -יוסי כרמון מבקש שבטכס יום הזכרון לחללי צה"ל שיערך בכפר יזכירואת שמו כי אמו שאהבה אותו ביותר נפטרה בסמוך לטכס.
ראש הכפר-מוריס-יעקב אמסלם- אחיו של משה אינו מסכיםכי ביום הזכרון מוזכרים רק שמות של בנים שנפלו במערכות ישראל.לא עזרה העובדה כי הבןהנפטר היה הילד הראשון שנולד בכפר.אלון שהגיע מחו"ל כעת, לטענתו כדי לעזור למשק במצבוהקשה, עונה לשאלת אביו מדוע לא הגיע ללויה של אמו כי היה בבית סהר.
בינתיים כדי לעזור למשפחה הוא לוקח הלואה עבורם כדישיוכלו להשתקם.הבמאי החליט לביים את ההצגה,אולי בהשפעת האוירההפסטורלית השקטה של השדות הירוקים במשק, באיטיות.הכל מתנהל בשקט,לאט לאט,ללא מתח,התפתחות סבירה לאט ובביטחון.
ההפקה אינה פשוטה.היא מאתגרת את הצופה ,בוחנת אתסבלנותו ואת יכולתו לראות הצגה בקצב איטי.
הבמאי ביים הצגה תכליתית.היא מתמקדת בנושא המרכזי ללאכל אתנחתאות או סטיות ולו הקטנות ביותר מהנושא המרכזי.אלון הוא הבן הלא ממושמע שסבל בילדותו מיחס אביואליו שאילץ אותו לעזוב ולנסוע לחו'ל.הוא מרגיש שיש לו חלק בירושת אימו אך אחיואינו באותה דעה.
אלון הוא אדם שיודע הן להסתבך והן להסתדר לא תמידבדרכים כשרות.המחזה מתאר כמה נושאים כגון יחס בין שני זוגות שלאחים כאשר היחס בין כל זוג שונה. הכל לפי אופי האדם.לכל אדם זכרונות ילדות.זכרונותשלפעמים משפיעים על ילד משך כל חייו.
המחזה מציין גם את הבעיה שיש דרגות שונות לשכול.ישהבדל אם מתים בהגנה על המולדת או בנסיבות אחרות או מות טבעי.השתתפו בהצגה יוסי כרמון בתפקיד משה האבא, שמעוןאלמלך כדוד בנו וענת ברזילאי כשרה אשתו .חיים זנתי כאלון בנו של משה,אלינור שושןכנחמה -אהבת חייו של אלון, ויעקב אמסלם-מוריס -ראש הכפר.
משחקם היה יפה וכל אחד שיחק היטב את המאפינים שבכלתפקיד ותפקיד.
דוד כבן הטוב והאחראי המחזיק את המשק ולא משתף אתאשתו בבעיות הכלכליות שלהם ושל החקלאים,אלון הבן הסורר -האשם, הבעיתי והכריזמטי,משההסמכותי ,מוריס המוכיח בסופו של דבר שאח זה אח ונחמה המוכיחה שאהבה ישנה לאנשכחת.דלית ענבר בנתה תפאורה קומפקטית יפה כאשר העלילהמתרחשת בשלושה מקומות שונים על הבמה.בית המשפחה בשמאל,פגישות באמצע וראש הכפרבימין.
התלבושות שתוכננו ע"י חן כרמי היו יפות,המוסיקה-דורון שלום והתאורה שמואל מור.הצגה יפה מבויימת היטב אך חסר בה,כאמור, קצב.אמנםבכפר יתכן והחיים מתנהלים על מי מנוחות אך במחזה דרוש קצב אחר.לראות או לא לראות:הפקה יפה וצנועה המתארת יחסימשפחה,משבר בחקלאות ושכול.נכתב על ידי elybikoret , 17/9/2015 09:31ליאון אלי [email protected] www.elybikoret.022.co.il 03-6856786 054-249-3488 עתונאי-מבקראמנות חבר אגודת העתונאים של תא ותא המבקרים שלידה מנהל קהילות התרבותוהפנאי-אתר מוטקה
|