ביקורת: "הדיירת" – בכורה ישראלית למחזה מרגש ומותח – תיאטרון הספרייה

מאת חיים נוי

"הדיירת" הוא מחזה מרגש ומותח העולה בבכורה ישראלית בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מיסודו של בית צבי. זוהי דרמה אפופת מסתורין שרקח המחזאי גדי ענבר שעלילתה לא הייתה מביישת את מלכת ספרות המתח אגאטה כריסטי, בשל הסוף המפתיע.

העלילה עוסקת במונה גורן, גרושה המסתגרת בביתה, במושבה ותיקה בצפון הארץ. היא התגרשה לאחר שתפסה את בעלה בוגד בה עם שכנה צעירה והשניים , מתגוררים עתה בסמוך ומצפים לילד. בתם של מונה וגרושה, נוגה, שוהה בחו"ל והיא מנהלת שיחות יומיומיות עם מונה. השכנה, דורין, נמצאת בקשר טוב עם מונה, חרף מה שאירע, והיא דואגת למחסורה ועורכת עבורה קניות. בשל הלידה הצפויה מפרסמת מונה מודעה ומציעה חדר להתגורר בביתה, תמורת קניות וסיוע בבית.

צעירה בשם דניאל מציעה להתגורר בביתה של מונה, אשת ברזל, קשת יום, קצרת רוח וקפדנית מאוד. השתיים מוצאים שפה משותפת ומתיידדות. ברקע נשמעים ברדיו  דיווחים על חיפושים נרחבים ברחבי הארץ אחרי צעירה שנעלמה מביתה ומשפחתה מודאגת מגורלה.

העלילה המותחת והמרגשת מאוד נפרשת לכיוונים שונים והיא אופפת שני סודות המקרינים על כל הנפשות עד לסיום הבלתי צפוי .

גדי ענבר, שאחראי לכמה מחזות ישראלים בארץ וביניהם המחזמר המיתולוגי מיקה שלי , כתב דרמה ישראלית מעניינת וקולחת, בהשראת אירוע אמיתי שאירע בשעתו במושבה בצפון.

הבמאית אתי רזניק הצליחה לעלות מחזה קסום , שזור משחק מעולה של שלוש שחקניות מוכשרות והתוצאה היא הצגה שהיא פשוט חוויה תיאטרלית .

עידית טפרסון הותיקה מגלמת את מונה גורן במשחק משכנע, מעולה ועוצמתי. עידית מצליחה לרגש מאוד והיא מעצבת את הדמות הטראגית של גיבורת ההצגה במקצועיות רבה וביכולת משחק משובחת.

נוי הלפרין מגלמת את דניאל, הצעירה המסתורית שנכנסת לחייה של מונה. נוי מעצבת את הדמות בזכות קסם אישי וכישרון משחק מצוין. היא מקצועית ומצליחה לעורר  לחלוחית בעיני הצופים ואפילו שלה עד לסיום הייחודי של המחזה.

מורן (טחן) בן אריה, שחקנית משובחת, מגלמת את דורין, השכנה והיא משחקת בטוב טעם, באורח טוב מאוד ויש לה יכולת משכנעת להתמזג עם הדמות.

דפנה פרץ עיצבה תפאורה נפלאה ותלבושות נאות.

אורי רובינשטיין עיצב את התאורה הראויה והנכונה.

אפי שושני אחראי למוזיקה היפה ,המתמזגת עם העלילה.

"הדיירת" הוא מחזה רב עוצמה, הנטוע באירועים המתחוללים בישראל והיו כבר סרטים והצגות הנשענים על סיומים דומים. עם זאת, זוהי הצגה מעוררת מחשבות ומהנה ביותר.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.