|
1458העטלף-יוהן שטראוס-באופרה בתל אביב |
1458העטלף-שטראוס-באופרה הישראלית.
צילומים-אלי ליאוןהאופרטה היא סוג של אמנות במה הדומה לאופרה אך היאעוסקת בנושאים פחות רציניים ועמוקים.יש בה הרבהדיבור בניגוד לאופרה שכמעט כולה שירה.
האופרטה נחשבת לפחות רצינית מאופרה כי יש לה התיחסותרבה יותר לעלילה הקומית מאשר למוסיקה.
אין זה אומר שבאופרטה אפשר לרדת לדרגות מנוכות ולהפוךאותה לבליל של טפלות,'קיטש' וכל הבא ליד.
זאק אופנבך נחשב למלחין האופרטות הראשון וממנוהאופרטה עברה לוינה והתפשטה בעיקר במזרח אירופה.בגדול אפשר לומר כי האופרטההצרפתית עסקה בסאטירה חברתית ,בעיקר על המלוכה והכנסיה והוינאית בנושאים חברתיים אךלא פוליטיים.'תיאטרון האופרטה ומחזות הזמר הממלכתי של בודפשט',הנו אחד התיאטרונים הבודדים היום בעולם המעלה על בימתו בעיקר אופרטות.
בשנים האחרונות הביאה האופרה הישראלית במסגרת מפעלהמנויים שלה אופרטה אחד בכל שנה מתיאטרון זה למרות שיש עוד כמה תיאטרונים כאלובמזרח אירופה.מה שראינו הפעם היתה האופרטה הוינאית המפורסמת ביותר"העטלף' שנכתבה על ידי יוהן שטראוס הבן.
הפקה זו אינה חדשה אך היא הותאמה להצגהבארץ.
נעשו מאמצים גדולים בהבאת האופרטה כאשר באו כ150 אישכולל הזמרים,המקהלה,התזמורת,הרקדנים,הציוד הטכני ועוד.המופע קליל עשוי היטב מלא שירה ,ריקודים והביצועסביר,אך...
הבמאי הרבה להכניס לאופרה אלמנטים בידוריים רבים כדילשעשע ,להצחיק ולבדר . לפעמים צריך גם לזכור את האימרה "תפסת מרובה לאתפסת".כל האלמנטים הבידוריים האלה שהוכנסו הוסיפו אולילמשיכת קהל רב יותר אך דירדרו את ההפקה מטה.היא הפכה 'בידור להמונים' ולראיה נוספועוד כמה הצגות מעל למתוכנן.גם זה לטובה.
האופרטה נמשכה עם ההפסקה מעל ל3 שעות.היא הושרה בשפההגרמנית עם תרגום לעברית שעשה אדם ברואר.במה שנוגע לתרגום התגעגעתי לתרגום שלהמתרגם הקבוע ישראל אובל.כדי לעשות מחוות לקהל הישראלי הוכנסו פה ושם מיליםעבריות ,דבר שהיה מיותר ורק הקשה לזמרים הזרים את המלאכה.
מקובל שמצרפים לאופרטה זו גם שחקן מקומי המדבר את שפתהמקום .הפעם כאן זה היה ישראל קטורזה שניסה להיות גם אקטואלי במידת מה,הצחיק ועשהאת עבודתו נאמנה ומה שנוגע לעברית בפי השחקנים אפשר היה להסתפק בקטורזה בתוספת מילהאחת או שתיים בעברית ולא יותר.כל דבר בנפרד היה טוב אך הכל ביחד לא השתלבהיטב.
התפאורה היתה אולי יפה אך היתה ללא כל קשר עם העלילהועם המתרחש על הבמה.לדוגמה בבית מגורים של משפחה היו חפצים שבדרך כלל לא נמצאיםבבית מגורים אלא אם המשפחה היא אקסצנטרית.התפאורה היתה מצועצעת ועמוסה מדי אך יפהבפני עצמה.בנוסף היו יותר מדי דיבורים בגרמנית שאי אפשר היה להבין בגלל המבטא שלהזמרים,היה עכבר בגודל של פיל שהסתובב על הבמה,היה ריח חזק ביותר של ארכאיותונפטלין.שמעתי את שתי הרוזלינדות- טימאה וארמאש שהיה לה קולצעקני לעתים קרובות מאוד ומוניקה פישל שהופיעה בבכורה ושבהתחלת האופרה כאשר מכשירההגבה שלה לא עבד לא נשמעה כלל.
מריקה אוסוולד ובמידת מה גם אניטה לוקאץ-אחותה שלאדלה החדרנית ואדלה עצמה 'גנבו' את ההצגה, הראשונה באקרובטיקה המעולה שלה למרותמימדי גופה, שהיתה קלה כנוצה וגם רקדה, שרה ושיחקה בצורה אינטליגנטית ומבדרת והשניהשהיתה משעשעת חביבה ושרה ושיחקה היטב .ראוי לציין שכל הזמרים שרו עם מכשיר הגברה אישיצמוד.הזמרים היו סבירים והתזמורת והמקהלה מעל לזה.היה זה נסיון להציג אופרטה מפורסמת שלדעתי לא הצליחביותר מבחינה אמנותית.לראות או לא לראות;מוסיקה יפה ביותר,הפקה צבעונית,רבתמשתתפים אך ארכאית.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 12/2/2016 09:12ליאון אלי
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
054-249-3488
עתונאי-מבקראמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבותוהפנאי-אתר מוטקה
|