אבחון האישיות וסגנון התקשורת ע"פ כתב היד/ מירב יחזקאל סילביאנו
הוגה דיעות הודי בשם קירשנמורטי טען כי "קיים הבדל גדול ומהותי בין לדעת את הדרך
ובין ללכת בדרך..."
למעשה המשפט הנ"ל מדבר על הפער בין המחשבה לבין העשייה בפועל - אם אשאל כל אדם
איך הוא חושב שיתנהג בסיטואציה מסויימת, הוא ישר ישלוף לי: "אני, אני הייתי מגיב ככה ועושה ככה"
אבל בפועל, כשמגיעים אל הסיטואציה הדברים אינם פשוטים כמו שהם נראו קודם...
ולראייה כל אדם במדינת ישראל חושב ומאמין כי הוא היה יודע לנהל את המדינה הרבה יותר טוב
האומנם?!?!
את סגנונות האישיות והתקשורת אני מחלקת לשתי קבוצות עיקריות:
אלה אשר בשבילם לא קיים כל הבדל, לא קיים פער, אצלם ה"צריך" וה "רוצה" זו אותה הגברת
ואפילו לא בשינוי אדרת, זו פשוט סמנטיקה !
והקבוצה השנייה אלו האנשים אשר להם מובן הפער ומובן ההבדל.
אנשי הקבוצה הראשונה מתחלקים לשניים: "הביצועיסט" ו "הזקוק לבטחון ויציבות".
"הביצועיסט" : בעקבות הצורך שלהם בבטחון בדר"כ נמצא אותם בדרגים ניהוליים או כעצמאים או כמנהלים. הם- "מעל כולם", להם לא אומרים מה לעשות - הם אלה הנותנים את ה -"פקודות" הם ה"מנהלים" ולא ה- "מנוהלים", תמיד ידעו מה "צריך" לעשות ,לא קיים אצלם כל הבדל בין
ה-"צריך" ל - "רוצה" אם אתה יודע מה צריך לעשות אז תעשה, אל תבלבל במוח.
סגנון התקשורת שלהם יהיה עינייני מאד,ללא כחל ושרק, חד ובהיר,יגדירו עצמם כראלים, מציאותיים ועצמאיים.
כתב ידם יראה צר וארוך, האותיות התחתיות יהיו מאוד ארוכות ומושכות מטה (אל הקרקע).
לעומתם אצל "זקוקי הבטחון והיציבות": אותו הצורך (בבטחון) יביא לחיפוש אחר מסגרת "בטוחה", משמע נמצא אותם כ- עובדי מדינה, עובדי בנק, עובדי חברות ביטוח וכו' כלומר עובדים תחת מסגרת יציבה, ככל שהמסגרת איתנה כך הם מרגישים בטוחים. הם צריכים את השקט הנפשי המלווה במשכורת חודשית בכל ה -1 לחודש, תנאים סוציאלים, משכורת 13 וכו'. סגנון התקשורת שלהם יהיה מאד דומה לסגנון ה "ביצועיסט" חד, בהיר וענייני.
מאפייני כתב ידם: בגלל הצורך במסגרת ובקרקע יציבה מתחת לרגליים כתב היד יראה בהתאם כלומר כתב יד נמוך ורחב - האותיות יתפרשו לרוחב וצמודות קרקע.
גם אנשי הקבוצה השנייה מתחלקים לשניים: ה- "המטפל" וה- "לוגי":
"המטפל": אלו אנשים אשר מונעים מאמוציות, תחושות, בעלי אינטילגנציה ריגשית גבוהה,
הם לא שופטים את האדם שמולם, הם מקבלים, מכילים, מבינים- ברור להם מאד הפער בין "ללכת בדרך" לבין "לדעת את הדרך".
סגנון התקשורת שלהם יהיה רך, עדין, מתעניין.
כתב ידם יהיה עגול מאד,"נשי" כל אותיות האמצע-(המסמלות רגש) "מכילות ומחבקות".
אצל חבריהם לקבוצה, קבוצת אנשי "הלוגי": נמצא גם רגש מאד מפותח, אבל אצלם הצורך בבטחון ובקרקע יציבה יביא אותם לבצע רציונליזציה לרגש. הם פוחדים מפגיעה ולכן מעדיפים לנטרל את הרגש ולפעול מהראש. הם בהחלט מבינים כי "קיים הבדל מהותי בין ללכת בדרך לבין לדעת אותה" אבל מאחר והם מבצעים לכך רציונליזציה - לא יתנו לעניין זה מקום.
כלפי חוץ הם יפגינו "קשיחות" אך למעשה בתוכם פועם לב רך ומגונן , בעקבות מגננה זו
קיים בהם צורך לרדת לפרטים, לראות את התמונה כולה ולנתח אותה ממספר זוויות על מנת להגיע להחלטה הנכונה, סגנון התקשורת שלהם יהיה שקט, חד,עינייני ובהיר.
כתב ידם: האותיות העיליות המסמלות ראש ולוגיקה יהיו גבוהות ביחס לכתב היד, האותיות התחתיות
ימשכו מאד כלפי מטה אל הקרקע בעוד שהאותיות המסמלות רגש תיראנה "צנומות ויבשות" שכן את הרגש הם מסתירים במעטה הרציונליזציה...
לסיכום: "כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך..." {רבי מנחם מנדל מקוצק}