לאורך דורות רבים יש דיונים בעניין היורדים מן הארץ.
בפרשת השבוע שלנו, פרשת "מטות", אנו קוראים על היורדים הראשונים. למעשה הם ירדו מהארץ עוד בטרם עלו אליה. שניים וחצי השבטים: ראובן, גד וחצי שבט מנשה ביקשו ממשה, עוד כשהיו בצד המזרחי של הירדן, שלא לעבור עם כולם ולהיכנס לארץ ישראל אלא להישאר שם בנחלתם, והמניע שלהם היה מפתיע באותם הימים- משום אהבת ממון:
"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד, ויראו את הארץ... גלעד והנה המקום מקום מקנה. ויבואו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה... הארץ אשר הכה ה' לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה" - המילה הבולטת בפסוקים אלה היא "מקנה", ללמד אותנו שהמקנה הרב שזכו בו הוא מה שהכתיב את התנהגותם והיה המניע לרצון שלהם להישאר בצד המזרחי: "ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך ייתן את הארץ הזאת לאחוזה, אל תעברנו את הירדן".
משה מאזין לבקשתם היטב ובעיקר למילים החשובות שלהם בנושא: "וייגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו" - ואולם משה עונה להם באותו הנוסח רק עם שינוי קל: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם" - אהבתם הגדולה לממון שלהם הפכה אצלם את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל וכעת ערך הצאן שלהם גבר על ערך בניהם ולכן משה משנה להם בחזרה את סדרי העדיפויות הרצויות שקודם ילדיהם יהיו החשובים.
או אז קבע להם משה תנאי: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?"
בני השבטים האלה יזכו בנחלה אם יתגייסו לצבא שעתיד לכבוש את הארץ ורק אז ישובו לנחלתם בצד המזרחי של הירדן.
14 שנים היו שותפים שבטים אלה לכיבוש הארץ אולם למרות מסירות הנפש שלהם לא נמחק המניע לכל העניין והוא אהבת הממון. זה הטביע בהם ריחוק מה מארץ ישראל, מקדושתה והשפע הרוחני שלה.
אף בתלמוד העניין מוזכר: "אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחיבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים" - במאורעות ההיסטוריים שזורים זה בזה ויש בהם השפעה אחת על השנייה.
הם מלמדים אותנו שהפורענות שהביאה לחורבן ארץ הראובני והגדי לאחר מאות שנים נזרעה בבקשה ההיא לא לעבור את הירדן, ולכן הם גלו ראשונים.
השיעור העיקרי הנלמד מפרשה זו הוא שתמיד כדאי לעשות אבחנה מהו העיקר ומהו הטפל ולא לערבב ביניהם. שנדע לשים דגש ולהעמיק במחשבה על הדברים החשובים והמהותיים ביותר בחיינו!
שבת שלום ומבורך!
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
תודות : לצחי מיכאלי
ע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם