|
1533בלט מוריס בזאר-בולרו-המשכן תא |
1533
מוריס בזאר-תכנית ראשונה-בולרולפני כ20-25 שנה ראיתי בפעם הראשונה,אם אינני טועה, את היצירה של ראוול- בולרוכבלט.היה זה בעת ביקורו של הבלט של מוריס בזאר בארץ.
הוקסמתי מהכוריאוגרפיה ומהבלט.
מאז ראיתי הרבה כוריאוגרפיות אחרות של היצירה אך הבולרו בכוריאוגרפיה של בזארנכרת בזכרוני עד היום.אמש ראיתי את התכנית הראשונה של הלהקה המבקרת הפעם בישראל עם שתי תכניות שונות.
ראיתי את התכנית הראשונה ולצערי בגלל אילוצי זמן לא אוכל לראות גם את התכניתהשניה.היתה זאת פתיחת עונה מעולה של סידרת הבלטים במשכן ,מענינת וטובה.
בעוד שבתכנית הראשונה הוצגו 4 יצירות בשניה תוצג יצירה אחת בלבד.ארבעת היצירות שראיתי אמש שונות באופיים ובמוסיקה המלווה אותם אך יש משהומשותף ביניהם. שלוש מהן הן בכוריאוגרפיות של בזאר ואחת בכוריאוגרפיה של גיל רומןממשיכו של בזאר בניהול הלהקה.הערב נפתח ביצירה "פיאף" הנרקדת לצלילי 8 שירים בביצוע של אדית פיאף.
עברה של פיאף ידוע ותשוקתה לגבריים גם כן .בצורה סימלית בכוריאוגרפיה שלהיצירה משתתפים רק גברים כאשר אדית פיאף נוכחת כל הזמן על הבמה אך בתמונה שלההמתחלפת עם השיר.
זאת היתה גם כל התפאורה עם מסכים שחורים.איפיין את היצירה צורת הביצוע ,כאשר כמעט בכל שיר רקדן אחר רקד סולו והלהקההמורכבת במחול זה מ 17 רקדנים גברים שימשה כרקע .בשניים מהשירים הלהקה היתה העיקרורקדה כקבוצה.
הביצוע היה מעולה לא רק ביצירה זו אלא בכל הערב.
התנועות של הרקדנים היו מתואמות בצורה טובה ביותר.רטט עבר בקהל כששמע את השירים הנצחיים של פיאף כשעל הבמה רוקדים גברים צעירים,יפים, חסונים ומלאי מרץ,גברים שפיאף כל כך אהבה.
שמענו שירים מוכרים ופחות מוכרים כי אין שירים של פיאף שאינם מוכרים.שמענו ביןהשאר את השירים הבאים- מילות אהבה,האקורדיאוניסט,תודה ליצן,לוסיאן,לא אני לאמתחרטת,איש יפה ואדיש לפי מילות שיר מאת זאן קוקטו ועוד.
כל הכוריאוגרפיות בערב זה היו יצירות ישנות הנמצאות ברפרטואר של הלהקה כבר זמןרב בעוד התכנית השניה מבוססת על יצירה אחת בלבד יחסית חדשה.פיאף נוצר לפני כ25 שנה בערך ועדיין נרקדת בהצלחה ברחבי העולם ומרתקת אתהצופים שלפעמים מרטיבים את העיניים.הם מלאו את האולם של המשכן עד כמעט אפסמקום.ביצירה השניה "בהאי 3'האוירה היתה אחרת. המוסיקה הודית מעורבת(מלשון מערב)אךגם כאן הגברים היו העיקר.בשתי היצירות ופחות גם בהמשך הורגש אלמנט בכוריאוגרפיה של בזאר דהיינו חדותמסויימת בתנועה-עצירות ריגעיות כדי שלא תיהיה תנועה מתמשכת זורמת אלא מיוחדת,יחודית היוצרת בעצירה 'פסל רגעי'המדגיש את התנועה.
הסולן הראשי בשתי היצירות היה פבריס גאלאראגו שבשיר' האיש היפה והאדיש' הצטרפה אליו ביצירה השניה קטרינה שלקינה שהיתה מעולה.לאחר ההפסקה נרקדה היצירה היחידה שלא בכוריאוגרפיה של בזאר.זאת היתה' אנימהבלוס' מאת גיל רומן.
מדוע נבחרה דווקא יצירה זו של כוריאוגרף זה להיות מוצגת בערב שכמעט כולו היהבזאר.
לדעתי משתי סיבות.
הראשונה רומן הנו המיועד להיות המנהל של הלהקה והיא באה להציג אותו בפני הקהלוהשניה כי הכוריאוגרפיה שלו מאוד דומה לסיגנון של בזאר.
יש בה הרבה אלמנטים המופיעים בכוריאוגרפיות של בזאר שראינו בערב והנה כמהדוגמאות;אצל בזאר באחת היצירות שראינו הערב יושב בצד שמאל של הבמה רקדן-בחור בלבושתחתון בלבד-תחתונים, מבלי לנוע ומבלי לרקוד כלל אלא בסוף היצירה בלבד בעוברו מצדשמאל לצד ימין של הבמה.
ביצירה של רומן יש רקדן יושב-בחור בצד ימין של הבמה בלבוש תחתוןבלבד-מכנסיים.הוא ישב על כיסא מבלי לנוע ומבלי לרקוד כלל כאשר תוך כדי מהלך היצירההוא נרדם קופא משלג שיורד כל הזמ עליו.בתום היצירה בלבד מתעורר ועובר מצד ימיןלאמצע הבמה ורוקד עם הרקדנית הראשית.בשתי היצירות התנועות לא נמשכו ברצף אלא נפסקו לרגע דהיינו הודגש המאפייןשאין המשכיות של התנועה.
בשתי היצירות רוקדים זוג או רקדן סולו וכל שאר הלהקה אינה רוקדת.ביצוע היצירה והכוריאוגרפיה(כדי שלא יבינו אותי לא נכון) היה טוב מאודוהכוריאוגרפיה טובה מאוד ומענינת..
נראה היה שהכוריאוגרף היה תלמידו של בזאר שהושפע רבות ממנו ולראיה הוא זהשיבוא במקומו.כאמור יצירה יפה,מענינת בה הצטינה הסולנית קטרינה שלקינה.מצא חן בעייני הרעיון של תלבושות הרקדנים הגברים שנראו כלובשי מכנסיים כאשר הםרוקדים וכשמלות כאשר הם עומדים לרגע.רעיון הנובע גם מתוכן היצירה.לסיום הערב הארוך שנמשך כמעט שלוש שעות ראינו את הבולרו המפורסם שלראוול.
על הבמה היה פודיום מוגבה בצבע אדום ועגול עליו בערב הראשון רקדה הרקדניתאליזבת רוס ובערב השני שראיתי הרקדן זוליאן פאברו.שניהם רקדו בצורה מצויינת אךפאברו היה יותר מרשים,יותר אקספרסיבי יותר מרגש ויותר דראמטי.
זרועותיו הונפו לכל הצדדים.הוא רקד בכח על משטח הפודיום וריתק את הקהל בעוצמתתנועותיו והצורה בה ביטא את רגשותיו.הוא היה מקסים,מדוייק,מסעיר והכל בהתאם לעוצמתהמוסיקה.
מסביב לפודיום ישבו מעל ל45בחורים כאשר משני צידי הבמה ישבו רקדני בזאר ובצדהאחורי של הפודיום בעומק הבמה רקדנים ישראליים סה'כ מעל ל45 רקדנים.
התמונה הזכירה לי את המחול 'אחד מי יודע' מהמחול "אנאפזה, של אוהד נהריןשראינו לפני שנים רבות ומאז אין ספור פעמים בהזדמנויות שונות בווריאציותמענינות.כפי שבמוסיקה יש שינויי עוצמה, כך גם בריקוד. עם שינוי העוצמה הצטרפו אחדאחד עוד ועוד רקדנים שרקדו מסביב לפודיום כאשר בסוף המרשים כולם קמים מהכסאותומצטרפים באקסטזה מסויימת מסביב לפודיאום בפינלה מרשים עם ידיים מורמות הנופלותביחד באחידות ואוחזות בפודיאום.ערב נהדר,מרשים,מבוצע בדייקנות,בצורה מקסימה.לראות או לא לראות;מומלץ לכל חובב מחול לראות את שתי התכניות שיהיושונות אחת מהשניה הן בסיגנון והן כאמור בתכנית.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,5/10/2016 23:57אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקראמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהלקהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
|