1538עלובי החיים-מחזמר-הבימה
צילומים-אלי ליאון

הבימה מעלה כעת את המחזמר המפורסם,'עלובי החיים'.
זאת הפקה גדולה,רבת משתתפים,מושקעת ביותר,מעולה עם קולות יפים,בימוי מעולה וקצבי,תפאורה נהדרת וריקודים טובים.
הכל מוקפד,לא נחסכו אמצעים ולקהל מוגשת הפקה יפה,מהנה ואיכותית..
לאחר כל התשבוחות הללו שתי הערות קטנות שאינן פוגעות בביצוע  אך לדעתי לא היה להן מקום בהפקה.

להבימה במה גדולה מתאימה למחזמר עם הרבה משתתפים שאינה גורמת להרגשת צפיפות על הבמה בסצינות המוניות.
מה קרה בהפקה זו.נבנתה תפאורה שצימצמה את הבמה ובמערכה הראשונה בסצינות עם הרבה משתתפים ובמחולות הרגשתי את הצורך בבמה גדולה יותר.
בחלק השני בגלל הבריקדות דבר זה לא הורגש.
דבר שני.ידוע לי שהיום אין הצגה בה אינה מופעלת המכונה היוצרת עשן במה .בדרך כלל היא מופעלת כשצריך ולא צריך כי זו האופנה.
במקרה זה היא  או יותר נכון העשן בהצגה שראיתי6.10 היה מוגזם הוא לא איפשר לראות מהשורות הראשונות את הפנים של המשתתפים בבהירות ובצורה נקיה.
הדגמה בתמונה ההמונית המצורפת.
זה יצר לפעמים גם קדרות נוספת על הבמה למרות שהמחזמר הוא מספיק קודר.

יחד עם זאת אני מדגיש זהו מחזמר מעולה שכל האלמנטים של מחזמר נבחרו בקפדנות ובהרבה מהם עולים על מה שמוצג בחלק מהמקומות בעולם.
ראיתי הרבה הפקות בחו'ל וגם שלוש בארץ וחייב אני לומר שאין להבימה סיבה להתבייש בהפקה זו העולה על ההפקות שראיתי.

כפי שכתבתי בהתחלה הבימוי קיצבי ביותר.קצב זה לא יכול היה להתגשם לו לא התפאורה המודולרית היעילה והיפה שלא הצריכה זמן רב כדי לשנות בה חלקים ולהתאימה לסצינה הבאה.תפאורה מקסימה ויעלה ביותר שעיצב ערן עצמון.היא היתה מעולה,יפה, משוכללת ,נעה וזזה לכל הכיוונים ושינתה את מראה התמונות השונות מקצה לקצה.
התפאורה איפשרה לבמאי מעבר מהיר בין סצינה לסצינה, מעבר כמעט לא הורגש שהיה יעיל ומעולה.

התלבושות היו כמובן מהתקופה, מעוצבות בחן ובטעם טוב-המעצבת היתה ילנה קלריך.עיצוב התאורה היה בידי קרן גרנק .הוא היה מוצלח והאיר את הבמה בהתאם להתרחשות וליוה בסצינות האינטימיות את המשתתפים באור מתאים ביותר.יחד עם זאת היו שתי סצינות בהן תאורה בהירה וחזקה יותר היה מוסיף לריגוש ,למתח והרגשת הקהל.יתכן והחוסר בעוצמה שהרגשתי נבע בגלל עודף העשן על הבמה.על התנועה הרבה והמעוצבת היטב היתה אחראית מירי לזר

הכל במחזמר היה מחושב. הכל עבד כמו שעון שויצרי.הכל בוצע בצורה מושלמת.

ראיתי את המחזמר בכמה בירות באירופה ומוכרח אני לומר כי ההפקה של הבימה נראתה המפוארת ביותר,המושקעת ביותר ,העשירה ביותר בשחקנים,בתפאורה,בריקודים,ובכלל בכל..

ההפקה הראשונה של המחזמר נעשתה בשנת 1980 ומאז המחזמר אינו יורד מהבמות בעולם וכרטיסים נמכרים שנה מראש.
בארץ ראיתי את המחזמר שלוש פעמים. בקאמרי, באופרה  ובתיאטרון רמת גן על ידי בית צבי.הבמאי בקאמרי היה האנגלי סטיבן פימלוט ב1987, ובבית צבי ב2012 דניאל אפרת.
אין לי ספק שכמה מהמשתתפים הפעם השתתפו גם בהפקה זו כסטודנטים בבית צבי.
נעים היה לי לראות רבים מבוגרי בית צבי משתתפים במחזמר בהבימה כאשר משתתפת בו גם בוגרת טריה שרק לפני כמה חודשים גמרה את לימודיה בבית צבי ושמה הדרה דדון.
בהבימה ההפקה בוימה על ידי משה קפטן.

המחזמר מבוסס על הרומן המפורסם של ויקטור הוגו הצרפתי כשגירסת המחזמר כתבו אלן בובליל וקלוד -מישל שונברג.את המוסיקה כתב מישל קלוד שונברג.

זאת הפקה שאין להגיד עליה מילה רעה.באלמנטים רבים היא עולה על הרבה הפקות שהספקתי לראות עד כה.

מחזמר זה שונה ממחזמרים אחרים בזאת שבו כמעט ואין מלל.הכל בשירה וזה מבדיל אותו מהמחזמרים האחרים ובגלל זה יש המשווים אותו לאופרה.

זהו מחזמר שאתה יכול לראות יותר מפעם אחד וכל פעם להנות ממנו מחדש מהמוסיקה ומהכל.
כדי לגוון קצת אפשר גם ללכת לראות את הצוות השני של ההצגה אך התיאטרון אינו מפרסם מראש איזה צוות באיזה יום מופיע אלא רק מעל לוח באכסדרה בתיאטרון בערב ההצגה.
אין לי ספק כי אם היו מפרסמים את הצוות המופיע מראש, היו רבים באים לראות גם את הצוות הנוסף ולו מתוך סקרנות בלבד.

שלוש השעות של המחזמר עוברות מבלי שאתה מרגיש אותן.נדמה לך שההנאה והעונג שלך נקטעו באמצע עם גמר המחזמר.

מי לא קרא את הספר 'עלובי החיים' כילד או כשגדל.כמעט כולם מכירים והזילו דמעה בשקט ובסתר כשקראו את הספר.גם כאן  הריגוש הזה נשמר במלואו וביתר עוצמה.

העלילה בקיצור היא כזו:זאן ולז'אן משתחרר מבית סהר על תנאי לאחר שריצה 19 שנה מהעונש הכבד שנגזר עליו .

זאן ולז'אן אמנם עברין- גנב אך הוא גנב דבר בגלל הצורך לאכול. הוא גנב שני ככרות לחם ועל זה נשפט לתקופת מאסר ארוכה.
ויקטור הוגו בסיפרו מבקר בזאת קשות את בתי המשפט של התקופה שלא היה להם קנה מידה כאשר הענין נגע לעניים, לפשוטי העם ולא לאצולה השלטת.

כאשר ולז'אן השתחרר, זאבר הסוהר היה צריך להשגיח עליו שלא יפר את התנאים .פעם עבריין אתה נשאר תמיד עבריין, גם אם בהמשך תתקן את דרכך ותהפוך לצדיק ולקדוש.

אתה תמיד תזכר כעבריין למרות שעברין יכול לשנות את אופיו ודרכו אם ירצה בכך.החוק והחברה אינם סולחים.בהעדר אפשרות להתפרנס הוא בורח' נעשה ראש עיר ובעל בית חרושת.
אחת העובדות שלו-פאנטין מפוטרת שלא בידיעתו כי מתגלה שהיא מגדלת ילדה מחוץ לנשואין.היא מואשמת בזנות ומפוטרת.
כשנודע לולז'אן הדבר ובטרם מותה מבטיח לה שימצא את הילדה-קוזט וידאג לה.

לאחר 7 שנים  כאשר קוזט מתגוררת איתו,זאבר מופיע מחדש  כדי להעניש אותו על אי קיום תנאי השחרור על תנאי.

סטודנטים מתכוננים למהפכה כי אין מי שידאג לעניים.

אין מחזמר ללא אהבה וכאן תוך כדי המהפכה שפורצת יש משולש נאהבים בין אחד המהפכנים-מריאוס לבין קוזט ובחורה אחרת אפונין.כמובן שקוזט זוכה במריאוס והמחזמר שחייב להגמר טוב, נגמר בחתונה.

משתתף במחזמר צוות ענק .אין אפשרות להזכיר את כולם.אין אחד בעל תפקיד ראשי או משני שאינו טוב ושאפשר להצביע עליו שלא התאים לתפקיד.בחירת השחקנים והזמרים היתה מעולה. מי שבחר בהם חייב להיות עם עין ושמיעה חדות,חוש מפותח ונסיון רב.לפעמים צריך גם אומץ להסתכן ולבחור בעל פוטנציאל לא מוכר שיוכיח את עצמו.
כאן כולם הוכיחו את עצמם.

אמיר דדון בתפקיד של זאן ולז'אן יש לו תפקיד דרמטי שלא התנסה בו עד כה.הוא מעולה.הוא זוכה לאהדת הקהל לאור הקסם האישי שלו שמקרין מהבמה וביצועים המעולים.קולו ערב,חזק,יפה,יש לו נוכחות במה נהדרת ,משחקו מצויין.הקהל, לאור כל זאת, סולח לו על היותו במחזמר עבריין.

יגאל שדה שחקן דרמטי מעולה.הוא נהדר בתפקידו זה.הוא קשוח,מבצע את החוק ללא כל פשרה. יש לו לב של אבן שאין בו טיפת חסד או חמלה.משחקו מעולה.קולו נהדר ובכל זאת בגלל תפקידו האכזרי במחזמר, לב הקהל עם העברין ולא עם שומר החוק.לקראת הסוף זאבר אינו יכול להשלים עם כך שאינו יכול לשנות את אופיו ונוקט בצעד קיצוני.

מירי מסיקה בתפקיד פאנטין שירתה עדינה,נקיה.היא מרגשת בתמימותה .היא נהדרת בתפקידה הן כזמרת והן כשחקנית.

אבי קושניר וחנה לסלו הם זוג 'הליצנים' המכניסים קצת הומור במחזמר הרציני והדרמטי.כרגיל הם עושים את המוטל עליהם בהומור ובכשרון רב.

הראל סקעת כמריוס מוכיח כאן שהוא לא רק זמר טוב אלא גם שחקן טוב ומאהב מוצלח.

רוני דלומי הבת של הפונדקאים הנה ניגוד לאופי של הוריה. היא מרגשת ומעולה מכל הבחינות.

טל ברגמן כקוזט בתה של פאנטין מתאהבת במריוס המורד. יש לה קול טוב ומשחקת יפה.

עידו ברטל נהדר בתפקידו כאנז'ורא.משחק מצויין ויש לו גם קול נהדר.

נועם טלמון כבישוף יש לו תפקיד אפיזודי אך כבש את הקהל בשירתו הנפלאה.

התרגום של אהוד מנור היה נפלא.שוטף,גם ספרותי,גם עממי וגם לשון הרחוב כשהעלילה דרשה זאת.

ראויה לציון מיוחד ומעולה גם התזמורת החיה בת ה16 נגנים.זהו מספר לא מקובל במחזמר.התזמורת לא נראתה על הבמה אלא רק נשמעה.צלילה מעולה עליו היה אחראי מעצב הצליל ליאור טבת..המנצח והמנהל המוסיקלי היה יוסי בן נון שהדריך את התזמורת וניצח עליה בצורה נהדרת.

כל האלמנטים של המחזמר כאמור היו מעולים ונבחרו היטב.

הפקת מחזמר זה יכולה לשמש דוגמה איך מחזמר צריך להציג.

מוזר אך למרות שההצגה הראשונה של המחזמר היתה ב19.9 ביום שראיתי את המחזמר כשלושה שבועות לאחר מכן לא היתה עדיין תכניה מסודרת אלא שני דפים עם תוכן המחזה ופרוט השמות של היוצרים והמבצעים כך שלאוספים תכניות למזכרת היא תיהיה חסרה.גם לי.

לראות או לא לראות;המלצה חמה ביותר לראות הפקה זו.אמנם מה שכתבתי מתיחס לצוות אחד בלבד אך אין לי כל ספק שגם הצוות האחר יהיה מעולה.אסור להפסיד, חייבים לראות את שניהם או לפחות אחד מהם.

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 08/10/2016 09:34



אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,תיירות,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה