ואת הנפש אשר עשו בחרן. מסופר במדרש, פעם אחת אירח אברהם אבינו אורח זקן בן תשעים שנה, לאחר שגמר לאכול  ולשתות אמר לו אברהם תזרוק ממך את העבודה זרה, ודיבר אתו 6 שעות על זה לשכנע אותו ולקרבו לה' יתברך, ובסוף הוציא פסל מכיסו ונישקו, אמר לו אברהם אני נתתי לך אכילה ושתייה ודברתי אתך שש שעות על זה, ועוד נשארת בדעתך וגירשו מביתו, כשהלך האורח אמר הקב"ה לאברהם אני השארתי אותו בחיים 90 שנה, בגלל שאולי יעשה תשובה, ואתה אחרי שש שעות בלבד התייאשת ממנו. מיד הלך אברהם לחפש אחריו, והתחנן לפניו שלא ילך עכשיו בלילה כשיש סכנת דרכים וחיות רעות, חזור אצלי ואתן לך מקום לינה, ואכן כן עשה האיש, למחרת שוב דיבר אברהם על לבו שעות רבות עד שעשה תשובה, מכאן אנו למדים שאין לאדם להתייאש אף פעם משום תלמיד, ואע"פ שלא הצליח בתחילה יחזור וינסה עוד ובעזרת השם יצליחו, ויראו ברכה ונחת מכל תלמיד ותלמיד.

בחזרתו פרע הקפותיו, כשלומד אדם פעם ראשונה יש לו קושיות ולא מבין, וכשחוזר נתברר לו יותר, זה שמרמז בחזרותיו כשחוזר עוד הפעם פורע הקפותיו מתורץ לו הקושיות.

את בריתי אקים. אקי"ם ר"ת אשר קידש ידיד מבטן, והוא מהברכה שמברכים בברית מילה.

הכוח המרכזי (הרב יחזקאל שובקס)

בן שלושים וחמש היה יוסי כאשר פתאום נחתה עליו ידיעה מרעישה אשר שינתה את חייו באחת.  יוסי - בן יחיד לשני הורים ידועי חולי, אשר ציינו באוזניו - לא אחת - על הנס הרפואי העצום אשר בזכותו זכו להביאו לעולם.  ההתמודדות עם המחלות, קשיי הפרנסה, חוסר היכולת לתפקד כראוי בבית, הביאה את המשפחה להזנחה מתמדת, למרות הרצון העז של ההורים לתת הכול לבנם יחידם.  להורים הייתה זיקה מסוימת לדת אותה ינקו בבית במרוקו,  ומשום כך שלחו אותו להתחנך במוסדות תורניים.  כאשר יוסי הגיע לפרק "האיש מקדש" מסר ראש הישיבה את עצמו למענו, וכך זכה יוסי ולהקים בית בישראל. בהמשך הצליחו כמה עסקנים לסדר לו סכום כסף מינימאלי לצורך רכישת דירה. לאחר נטילת משכנתא גדולה, הצליח יוסי לרכוש דירה קטנטונת בת שני חדרים וחצי, לא רחוק מבית הוריו, בשכונה עולים וותיקה בעיר מעורבת בדרום הארץ.

תוך מספר שנים זכה יוסי לכמה ילדים קטנים שובבים אשר התרוצצו בבית הקטן, ובד בבד התמודד עם פרנסת הבית ותשלומי המשכנתא. בהיותו אך בן שלושים הלך אביו לבית עולמו, ואמו האלמנה והחולנית נשארה בודדה ועזובה. בחלוף הזמן נאלץ יוסי להכניס את אמו לביתו.  המצב בבית היה כל כך עגום, שמכאן היה יוסי זקוק לישועה נסית ממש.  וזו הגיעה.

באחד הימים התקבל בבית מכתב בשפה הערבית. באופן אינסטינקטיבי ביקש יוסי להשליך את המכתב לאשפה, אך דווקא האימא אשר ידעה לקרוא בערבית עוד ממרוקו, ביקשה לקבל את המכתב לידיה. כאשר סיימה לקרוא את המכתב הגיבה במשפט אחד: "יוסי, טוס למרוקו! זה ישנה את החיים שלך!"  והוא טס וחזר משם לאחר חודש עם עשרה מיליון דולר, חלק מן הירושה שהשאיר אחריו הדוד הזקן של האבא. זה שינה את החיים שלו, וגם את האישיות שלו. מאיש רזה וצנום נהיה בעל גוף רחב וכרסתן, ומאדם צנוע ושקט הפך לשחצן ויהיר.  הצעד הראשון היה לעבור דירה. מתווכים הציעו לו דירות יפות ומרווחות בשכונות חדשות בעיר, אך יוסי דחה את כולם. בערה בו תשוקה עצומה להקים וילה פרטית ומפוארת, דווקא בתוך השכונה העלובה בה התגורר בכל השנים.  יוסי רכש מגרש ריק בשכונה והחל להקים עליו את הבית החלומי.  מדי יום נעצרו עשרות מתושבי השכונה, הם ונשיהם וילדיהם,  והציצו בקנאה גלויה בבית המפואר ההולך ונבנה. יוסי עמד לא רחוק מהם ושאב נחת. כל מי שלחש על אוזנו אודות "עין הרע" או ניקור עיניים לשווא, נענה במשיכת כתף.

בבית החלומי החליט יוסי להשקיע את מיטב השכלולים הקיימים.  הקבלנים הציעו לו מה שנקרא "בית חכם". בית שבו מותקנת מערכת שליטה מרכזית וממוחשבת אשר שולטת בכל המערכות בבית, כולל שערים ודלתות, תריסים וחלונות, תאורה ומיזוג אוויר.  הדלתות פועלות באופן אוטומטי, ברגע שמתקרבים אליהן הן נפתחות. התריסים נפתחים ונסגרים לפי כיוון השמש, מערכת המיזוג פועלת בתיאום עם החלונות, וכאשר יש אוויר טוב בחוץ נכבה המזגן והחלונות נפתחים. אפילו הגג שמעל הסוכה נסגר באופן אוטומטי כאשר יורד גשם בשיעור של "משתסרח המקפה".  וכך גם השער הראשי והמשוריין של הבית אינו נעול במנעול רגיל,  אלא על ידי מערכת חשמלית. לפני שיוסי חנך את הבית, קיבל הדרכה מפורטת לגבי כל המערכות. בין ההוראות הייתה אזהרה חשובה ביותר. דלתות הבית ושערי החצר נעולים באמצעות שדה חשמלי. בעת הפסקת חשמל מופעל מצבר מיוחד אשר ביכולתו לספק חשמל למערכות החיוניות למשך עשרים וארבע שעות. אך באותו זמן יש להוריד לרמת אפס את צריכת החשמל בבית.

זה היה בשיא הקיץ, יוסי יצא עם כל המשפחה לחופשה בחו"ל. באותו זמן הסתובבו בשכונה עשרות צעירים משועממים שבקושי הצליחו להתמודד עם החצי הראשון של החופשה הגדולה. הבית מנקר העיניים של יוסי משך את תשומת ליבם, והיה להם מספיק זמן בכדי לעשות עבודה מקיפה ויסודית אודות מערכות הבטיחות.  באחד הלילות כאשר התושבים נמו היטב את שנתם, הופסקה פתאום אספקת החשמל בכל השכונה ועלטה שררה בכל המרחב.  הצעירים שידם הייתה בדבר ניגשו מיד לחצר הבית, ובעזרת מקל ארוך הצליחו להפעיל כמה פרוז'קטורים אשר הותקנו מסביב לבית, מתוך כוונה שהם "יאכלו" את כל האנרגיה שבמצבר. בתוך זמן קצר נראו נורות החיווי מתעמעמות, ובכך ניתן האות להיכנס פנימה. לא לפרוץ חלילה, אלא להיכנס כמו מלכים. הדלת הראשית הרחבה הכבדה והמשוריינת נעה על צירה כאילו הייתה מטוטלת חסרת תועלת, בהיעדר החשמל. וכך במשך מחצית השעה הסתובבו הצעירים בבית ורוקנו אותו מכל חפץ בר ערך.  כאשר עמדו בחוץ עם כל השלל בידיהם, סובו את פניהם לרגע אחורה והעניקו מבט אחרון לעבר הבית השמור המבוצר והמאובטח, אשר בהיעדר הזרם החשמלי הפך לגולם פשוט. * "

''ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ". (פרשתנו ט, ב(  כותב רש"י על כך (בשם הגמרא): "וחתכם - לשון חיות, שכל זמן שהתינוק בן יומו חי - אין אתה צריך לשומרו מן העכברים. עוג מלך הבשן מת - צריך לשומרו מן העכברים. שנאמר: 'ומוראכם וחתכם יהיה', אימתי יהיה מוראכם על החיות? כל זמן שאתם חיים". הגוף הרחב והגדול אין לו שום ערך משל עצמו, כאשר אין הנשמה שוכנת בקרבו. במקום לטפח את הגוף אשר אין לו כל ערך, שומה עלינו לטפח את הנשמה.

http://h-y1.coi.co.il/