מים קשים אשר עשירים במינרלים, סידן ומגנזיום (שהם היוצרים של אבנית במים), לא רק שלא מזיקים לבריאותנו, אלא חשובים וחיוניים למערכות גוף האדם.
הבעיה מתחילה כשאותם מינרלים מתגבשים והופכים להיות אבנית במים, ועלולים לגרום נזק לשיניים, להצטברות אבנית על השן, לדלקות חניכיים ועוד.
אז מה אפשר לעשות בשביל שהמינרלים, הסידן והמגנזיום שכה חיוניים לנו לא יאבדו? או שעדיף להתפשר על התגבשות אבנית במים?
רופאים בכל העולם טוענים כי שתיית מי ברז מסוננים עדיפים בהרבה על שתיית מים מינרליים מבקבוקים, כיוון שהם מים רכים לגמרי, ללא הסידן והמגנזיום.
נזק האבנית במים לא מסתכם בפגיעות בחלל הפה, הנזק נגרם גם לצנרת הבית ולברזים, לדודי שמש, גופי חימום שונים. המצב הנגרם הוא, למעשה, שהאבנית במים היא חומר מבודד והיא גורמת לכך שאנו מחממים קודם כל אותה, ורק אחר כך את המים.
הפתרונות המוצעים לנו הם רבים ומגוונים, החל ממערכות סינון פשוטות במסננות בעזרת העברת המים דרך מסננת עם חורים קטנים מאד, כלה במערכות סיליפוס (המוכרות גם בשם פולי פוספסט) ועד למערכות מגנטיות המושכות אליהן סידן ומגנזיום בעזרת מטענים חשמליים.
האבנית במים נתונה לפתרון פשוט ביותר כל עוד מטפלים בה בזמן ודואגים למנוע אותה לאורך זה. אל תתנו לצנרת שלכם להתמלא בה.