|
מחול סיני-ג'ין שינג-סוזן דלל |
1564מחול סיני-ג'ין שינג-סוזן דללצילומים-יחצ'ןהערב ראיתיאת להקתה הסינית הפרטית של ג'ין שינג.
בהופעה היושלושה חלקים כאשר כולם היו מענינים מאוד למרות ששני החלקים בלבד היו
מחולות.החלקהשלישי שבא במקום ההפסקה בין שני החלקים היה מונולוג של
הכוריאוגרפית ובעלת הלהקה הפרטית כאשר חלק זה היה לא פחות מענין משניחלקי
המחול ואוליאפילו יותר.במה שצריךהיה להיות הפסקה שמענו מונולוג של מיסדת הלהקה ג'ין, שזה שם המשפחה
שלה, בו היאסיפרה באנגלית, שלא מבישת יליד אנגליה, את תולדות חייה.
היא נולדהכילד שגוייס לצבא הסיני והיגיע בו לדרגת קולונר-מקביל לרב סרן ,נשלח
לארה'בללמוד ריקוד,הרגיש שהוא בעצם אישה,עבר טיפולים שונים וחזר לסין כאישה
עצמאית..אז היאקיבלה תכנית טלויזיה שבועית,יסדה את להקת הריקוד שלה,הפכה למפורסמת
וסמללעצמאות הנשית.
ג'ין כבשהאת קהל השומעים באולם סוזן דלל בכנות שלה ובאופן בו סיפרה את סיפורה שאי אפשר היהלהאמין
שהתרחשבסין שאיננה ארץ מערבית ליברלית.שתי יצירותהמחול שראינו של שני כוריאוגרפים שונים,שונות מאוד אחת מהשניה.
זו להקתמחול סינית שמושבה בשנחאי אך אם לא יודעים את מקורה ולא רואים את
הרקדניםהסיניים אפשר בנקל לחשוב שהיא להקה מערבית לכל דבר.למען האמת,במחול השני -'כלוב הציפורים' במוסיקה שליותה את המחול אפשר היה בנקל
להבחין בכמהצלילים המאפינים את המוסיקה הסינית.הערב התחילעם המחול 'מרווח תשיעי'מאת ג'ין שינג.
זהו מחוללתשע רקדניות.
הוא מתחילעם פתיחת המסך ועל הבמה רק תשעה זוגות נעליים מסודרים בשורה.
לאחר מכןמופיעות תשע הרקדניות נועלות את הנעליים ומתחילות לרקוד.
פתיחה חריגהויוצאת דופן.
המחול נוצרבשנת 2012 .הנעליים-נעלי עקב ,לדברי הכוריאוגרפית הנן סמל הנשיות.
תשעהרקדניות יוצרות קבוצות שונות על הבמה, משנות מקום, יוצרות חללים שונים בהן
אנו עדיםלרגשות ברורים ומבולבלים של הרוקדות.
לדבריהכוריאוגפית זהו מצב פנימי של הרוקדות המראות את הרגשות שלהן כנגד הגישה
והיחס.המוסיקהמערבית מתוך סרטו של אלמודובר 'דבר אליה'
חלק מהזמןהרקדניות עומדות במקום אינן מזיזות את הרגליים הצמודות לקרקע ומנענות את הגוף
בצורותשונות,נועלות וחולצות את הנעליים, מסדרות אותן בצורות שונות,משחקות איתן.המחול השנישראינו נקרא 'כלוב ציפורים 'הכוריאוגרף הנו ארתור קוגלין.
בתנועהאיטית נכנסים הרקדנים מהצד עם הפנים אל הקהל ופה פעור ומגיעים לקצה השני
שלהבמה.
מיד לאחרמכן מתחילה המוסיקה שכתב כריסטיאן מאייר ממוצא גרמני ולאורך כ30 דקות אנושומעים
אותם צליליםורואים אותן תנועותהמוסיקה חדגוונית וכאמור עם כמה צלילים ומוטיבים שחוזרים לאורך כל
היצירה.
זאתכוריאוגרפיה שיש בה צורך בהרבה אנרגיה אישית כי הרקדנים נמצאים כל הזמן
בתנועה בלתיפוסקת כאשר הם מבצעים אותן תנועות שאפשר לומר גובלים במכניות עם
שינוייםקלים במבנה ,במקום ובתמונות שיוצרים הרקדנים הרוקדים.
המחול מבוצעעל ידי 12 רקדנים בו משתתפים גם גברים.שתי היצירותמאוד אסתטיות,הביצועים טובים מאוד.היצירה השניה דורשת
מאמץ גופניוסיבולת לא קטנים מהמבצעים.
כל הריקודהנו ריקוד טראנס אחד החוזר על עצמו בשינויים קטנים ביותר ותנועות
חוזרות כלהזמן.על תוכןהמחול הוסבר כי הרקדנים הם כמו ציפורים בכלוב הרוקדים בצפיפות מבלי שיש להםאפשרות
לפרוץ אתהמסגרת ולעוף החוצה.
בסופו שלדבר הריקוד מסתיים כאשר רקדן אחד סוף סוף פורץ את המסגרת.זהו מופעהבודק בין השאר גם את סיבולת הרקדנים וסבלנות הקהל לשמוע כל הזמן
אותםהצלילים המלוים את הרקדנים העושים אותן התנועות.
זהו מחולהדורש כח פיזי רב מהרקדנים.לראות או לאלראות והפעם היתי אומר גם לשמוע-מענין,מיוחד,סיפור שלא
יאומןשהתרחש בסין.כדאי מאוד לראות ולשמוע.נכתב על ידיelybikoret -אלי ליאון,09/2/2017 23:42אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקראמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהלקהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר תרבות בדעתון,עסקים,ק דה מרקר,הפורטלשלנו,פרשן,
WORD PRESS
|