''בגיוון שוכנים יופי וכוח''

בשבת הקרובה נקרא את פרק ב' בפרקי אבות. נאמר בו (משנה ה) "הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". באר ה"שפת אמת" שהרי לעולם לא תגיע למקומו של חברך, לפיכך, אל תדון אותו בכלל...

והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה. יש מפרשים הרוצה להיות טהור, אז ובדרך לא היה, שלא יסתובב בחוצות וישמור את עיניו.

וכי תבואו מלחמה בארצכם וכו' והרעתם בחצוצרות וכו' ונושעתם מאויביכם. וקשה הרי היה צריך לכתוב כי תבוא או כי יבוא מה הלשון כי תבואו, שמשמעו כאילו אתם מביאים את הגויים. ומסביר הבן איש חי עפ"י משל, בתוך יער הביאו אנשים גרזנים לחטוב עצים, והתחילו העצים לפחד,  עד שאמרו אנחנו לא ניתן עצים עבור ידות הגרזנים, ולא יוכלו לעשות לנו שום רע, וזה הכוונה שבזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו, כי תבואו מלחמה אם אנחנו אשמים שיש מלחמה, העצה לתקוע בחצוצרות רמז על הקול קול יעקב, אם כן הגויים לא יוכלו להזיק.

הכרת הטוב של הגרא"מ שך זצ"ל  (להתעדן באהבתך. עלון 161)

סיפר הגאון רבי צבי איזנשטיין שליט"א : פעם קרא רבנו הגרא"מ שך זצ"ל לאחד ממקורביו שכיהן כמשגיח בישיבה ואמר לו: אני מעונין שתלמיד פלוני הלומד בישיבתך, ילמד עם אברך תלמיד חכם שיחזקו בלימוד. אנא מצא לי אברך מתאים ואני אשלם לו שכר לימוד. ואכן כך היה: סודר אברך ללמוד עם אותו תלמיד והגרא"מ שך היה שולח כל ראש חודש באמצעות המשגיח את השכר לאותו אברך.

פעם אחת בראש חודש, נכנס המשגיח לקבל כדרכו את שכרו של האברך. והנה רואה הוא כי מתקיימת כעת אסיפה חשובה של עסקנים בבית הרב שך המונעת ממנו להיכנס. אחרי יומיים שלח הגרא"מ שך לקרוא לו ושאלו למה לא נכנס אליו בראש חודש. השיב לו המשגיח כי לא נתנו לו להיכנס.  הצטער הרב שך מאוד שהטריח את המשגיח לשווא ושאלו "במה אוכל לפצות אותך על כך?" ניצל הלה את ההזדמנות וביקש לדעת מה פשר התעלומה.  מדוע דואג הרב שך דווקא לבחור פלוני שילמד עם אברך תמורת תשלום? פתח הרב שך וסיפר לו דברים כהווייתם: " דע לך שבצעירותי יצאתי מהבית וגליתי מישיבה לישיבה, ובינתיים ארעו מלחמות בעולם. לא זכיתי לשוב הביתה ולא זכיתי לראות יותר את הורי , ובמשך הרבה זמן הייתי בלי בית, בלי הורים, בלי דמי כיס. בגדי בלו להם לאטם עד שנשארה לי חולצה אחת שלבשתי אותה שנים על שנים. במשך הזמן נוצרו בה חורים, אך לא היה לי בגד אחר, ולא היה ממי לבקש. נהגתי לכבס את החולצה פעם בשבוע בכיור בית הכנסת וחיכיתי עד שתתייבש" . "פעם אחת הלכתי לכבס את החולצה. עמדה שם מרחוק אשה אחת, היא נגשה אלי ואמרה לי: "אני עוקבת אחריך הרבה זמן ואני רואה שמפעם לפעם אתה בא לכבס אבל החולצה מלאה חורים איך אתה יכול ללבוש את זה?" השבתי לה: "ומה אעשה, אין לי חולצה אחרת". מה עשתה אותה אישה? היא הביאה לי לא רק חולצה אחת אלא שתי חולצות! איזה חסד עצום עשתה עמי כאשר הביאה לי שתי חולצות, אחת לשבת ואחת ליום חול.  היש לך מושג גודל חובת הכרת הטוב שאני חב לאישה זו?!" " חקרתי ובדקתי כל העת האם יש לאישה זו צאצאים והיכן הם, ונודע לי שכולם נספו בשואה ונותר רק שריד אחד, והוא אותו תלמיד פלוני שלומד בישיבתך. חשבתי, כיצד אוכל להטיב לאותו תלמיד בתור הכרת הטוב לסבתא שלו, והחלטתי לשלם כל חודש בשביל שילמדו עמו" - סיים הגרא"מ שך את סיפורו. יש לציין כי התלמיד עצמו לא ידע מאומה מכל הסיפור הזה.

http://h-y1.coi.co.il/