נקודה שבועית פרשת "ואתחנן" ה'תשע"ז

הנה הסתיימו להם ימי בין המצרים ותקופת האבל על חורבן בתי המקדש, והחלה תקופה שמחה וטובה בלוח השנה ומצטרפים אליה במקביל ימים בהם רבים מעם ישראל היוצאים לחופשה ולטיולים ברחבי ארץ ישראל.

לא תמיד, שאנו מטיילים או נופשים במקומות כאלה ואחרים בטח ובטח כאשר אנו בשגרה, אנו מבינים היטב ולעומק את ייחודה של ארץ ישראל. איננו מעריכים מספיק כמה הארץ טובה לנו ועבורנו.

והנה בתחילת פרשת השבוע שלנו, פרשת "ואתחנן", אנו מקבלים תזכורת כמה ראוי וכדאי לנו להעריך את ארצנו: משה, שכידוע נאסר עליו להיכנס לארץ, ממש מתחנן בפני ה' שלמרות הכול ייתן לו להיכנס.

הרמב"ן מסביר על פסוקים אלה שהם תוכחה לבני ישראל על שהם עוללו לו את הרעה הזאת ובגללה הוא לא נכנס.

אך לעומתו האבן עזרא מסביר שעיקר הכוונה בפסוקים אלה לחבב את הארץ על ישראל. אם יקפידו ישראל בשמירת המצוות ויעריכו אותה כפי שמתבטא בתפילות משה כך לא ייגלו מהארץ.

תפילות משה אינן רק למען עצמו אלא הן באות להעמיק את כובד הפסדו ולחבב את ארץ ישראל על האומה שמתוך כך לא יחטאו ולא יפסידו את הארץ, כשם שהוא עצמו הפסיד.

לפי רבנו בחיי חשיבות הארץ באה לידי ביטוי במילים "אתה החילות" שמשה מציין שאתה ה' החילות לתת את התורה על ידי ובעזרת התורה הוראת את גודלך וכבודך ואחרי כל זה ראוי גם לתת את ארץ ישראל על ידי שהרי אין תורה אלא בארץ ישראל והמתחיל במצווה אומרים לו גמור, ולכן מבקש משה: "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה".

משה ראה בקבלת התורה רק התחלה בלבד והתחנן לה' שייתן לו לסיים את הפעולה, שארץ ישראל היא מקום הגשמת התורה ולכן התגעגע משה אליה ושאף להיכנס אליה.

שנזכה לדבוק באהבת ארץ ישראל בכל רגע כפי שמשה השתוקק אליה מאוד מאוד!

שבת שלום ומבורך!

http://h-y1.coi.co.il/

תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

ימי בין המצרים,תקופת האבל,חורבן בתי המקדש,שמחה,טובה,לוח השנה, חופשה,טיולים,מתחנן,עוללו,הרעה,לחבב,תפילות משה,התגעגע,שאף,