מבחן התוצאה. מהו המבחן של מבחן התוצאה עצמו ?
מבחן התוצאה, הוא הדרך של האדם לבדוק האם פעולה כלשהי יכולה להיחשב למוצלחת.
מבחן התוצאה הוא, האם הפעולה השיגה את התכלית שאותה היא נועדה להשיג ?
כאשר פעולה משיגה את התכלית שלה, הרי שהיא הצליחה במבחן התוצאה.
כאשר פעולה לא מצליחה להשיג את התכלית שלה, הרי שהיא נכשלת במבחן התוצאה.
באפשרותו של אדם להשתמש במבחן התוצאה גם לפני הפעולה.
באפשרותו של האדם לדמיין את ביצוע הפעולה לפני שהוא מבצע אותה ולראות בדמיון שלו האם הפעולה מצליחה להשיג את התכלית הסופית שלה.
אם האדם מגלה כבר ברמת הדמיון המודרך שלו, כי הפעולה לא תשיג את תכליתה, הרי שהיא מיותרת.
הדבר החשוב ביותר כדי לערוך את מבחן התוצאה, הוא הגדרת התוצאה הסופית.
על האדם לזכור כי גם לתכלית עצמה יש תכלית.
ז"א גם התוצאה עצמה אמורה להביא אל תוצאה אחרת. וגם התוצאה האחרת אמורה להביא אל תוצאה אחרת חשובה יותר וכן הלאה.
כאשר האדם בודק את הפעולה ביחס למבחן התוצאה, עליו לבדוק את התוצאה לא רק ביחס לתוצאה המיידית, אלא גם ביחס לתוצאה הסופית.
ז"א אם התכלית הסופית שאליה שואף האדם היא X, על האדם לבדוק את התועלת של הפעולה, לך רק אל מול התכלית הזמנית אלא, אלא גם בפרספקטיבה של התכלית הסופית.
אדם שמבין שהתכלית היא להרגיש שלמות, דהיינו להגיע למצב שבו האדם אינו מרגיש חסר כלשהו, על אדם כזה לבחון את מעשיו, האם הם מובילים אותו אל התכלית הזאת.
אם נדמה לו שהם מובילים אותו לשם, עליו להבין איך בדיוק הם מובילים אותו לשם ?!
מבחן התוצאה החשוב ביותר, הוא התוצאה הסופית והאחרונה.
התוצאה האחרונה = התוצאה שאין לה שום תכלית נוספת. אי אם יש לה תכלית נוספת, הרי שהיא עצמה אינה הסופית.
אם אין תכלית סופית והמרדף אינו מסתיים לעולם, אז למה לרוץ / להתאמץ וכולי ?
אם יש תכלית סופית, הרי שהתכלית הסופית היא הנקודה שבה המרוץ מפסיק לגמרי, הנקודה שבה יש הכל. שאין יותר חיפוש של תכלית, כי התכלית כבר נמצאה.
על האדם להבין כיצד צורת החיים שלו / החשיבה שלו / תפיסת המציאות שלו, אמורה להוביל אותו אל התכלית ואל הרגע שבו אין יותר שום תחושה של חסר משום סוג שהוא.
מבחן התוצאה הוא התכלית הסופית, השלמות שאין שלמות אחריה.
אם התכלית היא טובה אך יש טובה ממנה, הרי שאינה מושלמת. והרי שהיא אינה שונה מהותית ממה שפחות טוב ממנה.
התכלית הטובה באמת, היא הנקודה הסופית שבה האדם מגיע למצב שבו הוא מרגיש שלמות שאין שלמות גדולה ממנה.
אם האדם עדיין רוצה להתקדם לתכלית נוספת כלשהי, הרי שאינו מרגיש שלמות.
השלמות = חוסר רצון להרגיש טוב יותר.
אם האדם רוצה להרגיש טוב יותר מאשר מה שיש לו = מרגיש חסר של תחושת טוב = חוסר שלמות.
בנקודת השלמות האדם אינו חסר דבר. אינו משתוקק לדבר כלשהו.
השתוקקות = חסר >< שלמות.
השאלה היא כיצד המעשים של האדם מובילים אותו אל הנקודה הסופית שבה הכל טוב בשלמות ?!
ואם הם לא מובילים אותו לשם, האם הוא מודע לכך ?
האם מהותית זה משנה איזו חוסר שלמות יש ?
על האדם לבחון את מעשיו ביחס למבחן התוצאה הסופי ביותר, התכלית הסופית ביותר.
המבחן של מבחן התוצאה, הוא התוצאה הסופית ביותר של כל התוצאות והתכליות.
איך כן אפשר להגיע אל השלמות המלאה ?
תשובה: על ידי חיפוש האמת.
האמת מזככת את המחשבה של האדם וגורמת לו להבין את המציאות כפי מה שהיא באמת.
רק כאשר האדם מגיע להבנה מלאה של המציאות, רק אז הוא רואה את היופי ואת הטוב שיש בכל דבר ורק אז הוא מסוגל להרגיש טוב באמת ולא לרצות משהו שונה ממה שיש לו.
ברמה המעשית: חפש את האמת. בדוק את מערכת האמונות שלך האם הן נכונות. בדוק את תפיסת החיים שלך וכולי עד שתגיע אל אמת שלא תוכל להסתפק לגביה, עד שתגיע להבנה מלאה של כל המציאות, עד שלא תישאר לך שום שאלה / שום ספק בשום נושא.
כאשר זה יקרה תעבור התודעה שלך לגן העדן, כאן עלי אדמות בתוך הגוף האנושי.
המאמר מבחן התוצאה. מהו המבחן של מבחן התוצאה עצמו ? - מהאתר EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה ללא הגבלה מעוד מאות מאמרים על: התאמצות, דפוסי התנהגות, מבחנים, תכלית ועוד ...