1631חלום ליל קיץ-אופרה מאת בריטן באופרה הישראלית
צילומים-יוסי צבקר
'שאפו'-מוריד את הכובע בפני האופרה הישראלית על ההעזה ולקיחת הסיכון בהעלאת האופרה ,חלום ליל קייץ מאת בנג'מן בריטן.
אין לי ספק שההנהלה ידעה כי זו אופרה מודרנית עם מוסיקה "קשה לעיכול"וליברית מסובך ולא פחות קשה מהמוסיקה .
הושקעו מאמצים וכספים רבים ולא נעים היה לראות מקומות שהיו תפוסים בתחילת האופרה הפכו לפנויים אחרי ההפסקה.
היה זה אתגר שהאופרה עמדה בו בכבוד.
ההפקה מאוד ישראלית.במאי ישראלי מעולה,מנצח ישראלי טוב מאוד,רוב הזמרים ישראלים ונהדרים,תפאורה שעוצבה בטעם טוב ע'י ישראלי והכל איכותי מעורר כבוד ומכבד את יוזמיו ומבצעיו.
האופרה מיוחדת .אינה בלקנטו או ורדי או מוצרט.קשה לעכול.אין זה מה שהקהל אוהב אך חייבים להעלות לא רק אופרות ידועות,אופרות שקהל אוהב ויודע בעל פה.
הפקת אופרה זו מעלה את קרנה של האופרה הישראלית כאופרה איכותית,כאופרה שנותנת כבוד ומקום ליוצרים ומבצעים ישראליים ולא נרתעת מלהפיק אופרה שהקופה תסבול מהפקתה.
מבחינה אמנותית וביצועית הכל היה בסדר .מבחינת הקהל הוא הוכיח שהוא מעדיף את המוכר והחביב ,דבר שהיה ידוע מראש וחבל.
בריטן כתב את האופרה ב1960 עפ'י שקספיר כאשר הליברית כתב הוא בעצמו בשיתוף עם חברו לחיים פיטר פירס.הליברית נכתב בלשון נאמנה לשקספיר.הם קיצצו אותו אך לא הוסיפו דבר.הם שינו סדר של סצינות שונות אך לא יותר מזה.
בריטן היה מלחין שאהב חידושים.אהב לעסוק בנוסעים חריגים וכך גם באופרה זו.יש בה סיגנונות שונים.
כאשר כתב את האופרה היה לו כבר ותק של 15 שנה של כתיבה ובאופרה זו הוא התיחס אליה בשוני בכל כיוון אפשרי.הוא אהב חידושים ,הוא אהב דברים לא רגילים.
יתכן ותכונות אלו שהתבטאו גם במוסיקה שלו נוגעים לאישיותו השונה ,החריגה והלא מקובלת.
הבמאי עידו ריקלין חיפש כבריטן גם משהו שונה מהמקובל. הוא רצה לביים את האופרה ממבט אחר.ב1935 נוצר סירטו של מקס ריינהרדט וסרט זה הביא לריקלין את הרעיון למקד את העלילה באולפן הוליבודי בשנות ה30 למאה שעברה בו מסריטים את חלום ליל קיץ
ההפקה הפעם מקורית וכולה נוצרה בארץ. הבמאי יצא מתוך הנחה שבאי האופרה הזו באים לראות קסם והוא השתדל והצליח בזאת.
הוא עשה משהו שונה לחלוטין משהו שונה מהמקובל.
העלילה לא פשוטה להבנה כי היא מורכבת מ 3 עלילות שונות הנפגשות ביער באולפן.
יש העברות בין עלילה לעלילה.יש מחזה בתוך מחזה,סרט בתוך סרט.דברים שמקשים להבין את העלילה ברצף.
ריקלין השתמש בתעלולים ופעלולים שונים .יש אריה של MGM,מופיע דמותו של צ'רלי צ'פלין,הבמאי-אוברון מביים את הדובה הגדולה ועוד.
באופרה יש 19 תפקידים ואפשר לומר שבעצם אין תפקידים ראשיים.מופיעות 4 זמריות כאילו עוזרות לבמאי.
הפעם האופרה ויתרה על תרגומו של ישראל אובל המצויין והשתמשה בתרגום ספרותי שקספירי של דורי פרנס.התרגום היה מצויין לו נקרא בספר. באופרה חלק מהמילים היו מנוקדות וקשה היה לקרוא את התרגום במהירות כדי להספיק ולראות גם את המתרחש על הבמה.
אני אישית העדפתי באופרה את תרגומיו המעולים של אובל.
התרשמתי מאוד מכמה תמונות המוניות שבאופרה ביחוד מתמונת הפתיחה בה מקהלת הילדות(במקור ילדים)כפיות מופיעות עם עלות המסך בתמונה רבת חן ויופי.
זאת אופרה שונה מבחינות רבות אולי בגלל אישיותו של בריטן , ומסתיימת בפיוטיות לירית שלא כמקובל ברוב האופרות.
בהתאם למגמת הבמאי הפעם החלום והסרט נפגשו באולפן ההוליוודי –מקום בו יוצרים בסרטים קסם.
הרעיון המרכזי של ריקלין הפעם היה שונה לגמרי מהמקובל באופרה זו בעולם.
טיטניה הגיבורה הפעם היתה שחקנית הוליוודית קפריזית וכדי להענישה אוברון גורם לה להתאהב בראש חמור.היא עוברת תהליך של התקרבות והתרחקות.
בריטן בכל האופרות שלו התעסק בדמות האחר דמויות אפלות ,חריגות. הסיפורים שלו לא פשוטים.
חלום ליל קיץ הנה קומדיה אך יש בה גם מסר יש אמת באהבה.
פאק—יוסי צברי הנו שחקן באופרה.דבר לא מקובל בדרך כלל באופרות.הוא אינו שר אלא רק מדבר והוא בעצם מסיים את האופרה בצילום הסצינה האחרונה של הסרט ההוליוודי.הוא ביצע את תפקידו היטב.
אוברון מלך הפיות כוחני.ביצוע התפקיד על ידי יניב ד'אור היה נהדר. בהתחלת האופרה קולו היה עדיין רדום במקצת וחלש ובקטעים מסוימים לא נשמע אך בהמשך הכל תוקן והיה נהדר.
אוברון שיחק ברגשות של אשתו בצורה די אכזרית כאשר גרם לה להתאהב בחמור.
בריטן שאהב חריגים נתן לאוברון מלך הפיות קול של קונטרטנור כי אוברון חייב היה להיות אצל בריטן שונה.
הילה בג'יו בתפקיד טיטניה היתה מצויינת.
יעל לויטה כהלנה, גם ענת צ'רני כהרמיה ,
איתן דרורי כפרנסיס זום שהיה מבדר מאוד.
יאיר פולישוק כרובין חוט היה טוב מאוד וגם ולדימיר בראון בתפקיד האריה.
בכלל כל צוות הזמרים הגדול שנדרשו באופרה זו גם לשחק היו טובים מאוד.
דניאל כהן שניצח בצורה מדוייקת מאוד על האופרה היה מצויין ושלט היטב בתזמורת והמבצעים.
התזמורת המלווה היתה כרגיל תזמורת האופרה-תז הסימפונית רשל'צ.
התפאורה של אלכסנדר ליסיאנסקי היתה יפה.אם כי היתה חסרה צבעוניות מסויימת .הזמרים תוך כדי סיום שירתם בסצינה מסויימת הזיזו את האביזרים השונים כהכנה לסצינה הבאה.
יש לציין כי היתה תנועה רבה על הבמה.לא היה כמעט רגע סטאטי ללא תנועה כל שהיא וזה הוסיף רבות. הכוריאוגרף היה יורם כרמי. מעצב התאורה אבי יונה בואנו(במבי)הושפע מכך ונתן לשלל הזרקורים שעל הבמה(אם לא טעיתי22 במספר)להתנועע ימינה ושמאלה וליצור על ידי כך תאורה מיוחדת על הבמה.עיצב היטב את התלבושות אורן דר.מעצב הוידאו היה נמרוד צין.
השתתפה גם מקהלת הילדות מורן בניצוח שרית שטקלר.
לראות או לא לראות:מאוד מיוחד ומענין.קולות טובים.מוסיקה מקורית ביותר שהפחידה רבים מהקהל-ושלמרות זאת כדאי ומומלץ לראות.
נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret-- , 5/1/2018
אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS