אמר הרב הצדיק ר' אריה לווין זצ"ל, ששמע מפי החפץ חיים, על מאמר חכמינו ז"ל )חגיגה ד.( בעניין - "איזהו שוטה, זה המאבד כל מה שנותנים לו", שאמר בזו הלשון: "אין דבר יקר בעולם יותר מהזמן, אשר אי אפשר לקנותו בכל מחיר שבעולם, ובכל דקה אפשר לומר 200 מילים, אשר כל מילה היא מצווה בפני עצמה, ומאבדים הזמן בהיסח הדעת"!!!
אף אחד לא יעדיף להיות לצדו של אדם זועף, עצבני ועוקצני, אם מנגד הוא יוכל לבחור להיות לצידו של אדם שלא מתעצבן על כל שטות, יודע לסלוח על טעויות ולהשכין פשרה. החביבות היא תכונה בפני עצמה שעליכם להכיר וליישם. אם אפילו רק חיוך קטן מכם ייתן לאחרים תחושה של חמימות ואושר - תבואו על שכרכם ואף אחד לא יוכל לעמוד בפני קסמכם.
ה'אמרי אמת' פעם שאל "כמה זמן ארך מעמד הר סיני?" והיה מאלפם בינה עפ"י הנאמר בפרקי דר' אליעזר פרק נ"ט שמתן תורה נמשך שלש שעות.
''כתוב 'ואתה תחזה מכל העם' - כוחו של הרבי 'לחזות' ברוח הקודש הוא 'מכל העם', על-ידי החסידים שמתקבצים אצלו ועובדים את ה' על-פי הדרכתו" (רבי יצחק מוורקה)
הקרינה שנעלמה (פניני עין חמד, עלון 671)
אחד מבניו של חכם סאסי עבד בחברה שפיתחה כרטיס תקשורת משוכלל, וחברת אריקסון משוודיה רכשה את המוצר. מנהלי החברה השוודית האיצו במנהלי החברה הישראלית לשגר אליהם מהנדס בכיר, כדי שיפתור בעיה מסוימת בכרטיס התקשורת. התפקיד הוטל על בנו של רבנו והוא הגיע לאביו ביום שישי כדי לקבל ברכת פרדה לקראת הטיסה. חכם סאסי ביקש ממנו לגשת לחדר ההדלקה ולקחת משם נייר כסף של הנרות שהודלקו לכבוד נשמות הצדיקים. למרות שהבן לא הבין לשם מה, בכל זאת עשה את רצון אביו והניח את נייר הכסף במזוודה.
בהגיעו לשוודיה הצטרף לצוות של שישה מהנדסים שוודיים בכירים שניסו בדרכים שונות לפתור את בעיית הקרינה מהכרטיס. הם עבדו במעבדה במשך שלושה ימים - אך ללא תוצאות. קרינה גבוהה פרצה מהכרטיס, והשוודים התריעו שאם הבעיה לא תיפתר לשביעות רצונם - הם יבטלו את העסקה שנאמדה במיליוני דולרים. מנהלי החברה בישראל נלחצו מהאיום השוודי, והודיעו לבנו של רבנו שהם קוצבים לו ארכה של חצי יום בלבד למצוא בעצמו פתרון לבעיה. לאחר שהם מיצו את כל האפשרויות ההנדסיות, שהיו ברשותם. חייג הבן לאביו וסיפר לו את כל השתלשלות המאורעות. "מה אעשה, הם יתנו לי רק שעות בודדות למצוא פתרון?". חכם סאסי השיב: "בני, אתה לא בכיוון הנכון. קח את נייר הכסף של הנרות, הנח אותו בצדו השני של הכרטיס, תכסה את כל האזור והקרינה תעלם!". הבן, מהנדס בכיר בזכות עצמו, לא הבין כיצד נייר כסף של נרות יכול לפתור את בעיית הקרינה. ולכן שאל שוב את אביו מה לעשות. האב חזר בסבלנות על דבריו. הבן נטל את נייר הכסף והניחו על אחד מרכיבי הכרטיס והקרינה ירדה למינימום. צוות המהנדסים שעבדו עימו מחאו לו כפיים סוערות. הם התעניינו לדעת, מה עשה ועם מי שוחח בטלפון. השיב הבן: "דיברתי עם אבי מישראל". "מי הוא אביך, האם גם הוא מהנדס בכיר?". הבן חייך. "אבי הינו יהודי, שקורא תהלים ומתפלל לבורא העולם". המהנדסים הגויים לא יכלו להבין כיצד יהודי פשוט היושב בישראל פותר בעיה סבוכה בשוודיה.
החוויה היהודית
http://h-y1.coi.co.il/
http://dosanova.co.il/