"ואיש כי לא יהיה לו גואל והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו" (ויקרא כה,כו). כשאפסה התקווה לעזרת בני-אדם, כשמימינו אין עוזר ומשמאלו אין תומך, או-אז "והשיגה ידו" - התורה מבטיחה כי הישועה תבוא מבעל הישועות - "ומצא כדי גאולתו". (חתם סופר)
"ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תיתנו לארץ" (ויקרא כה,כד). בכל הארצות, בכל מקום ומקום שתשבו, "גאולה תיתנו לארץ" - זכרו לפעול לגאולת אדמתה של ארץ ישראל. (קרבן העני)
"גאולה תיתנו לארץ... כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו" (ויקרא כה,כד-כה). סמיכותם של שני פסוקים אלו משמשת ראיה לדברי חז"ל (סוכה נד) "אין משיח בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס": "גאולה תיתנו לארץ", אימתי? - "כי ימוך אחיך". (רבי שלמה קלוגר)
"כתוב 'אמת מארץ תצמח'. כשם שהגרעין מצמיח רק אחרי שקוברים אותו באדמה, כך האמת צומחת רק אחרי שקוברים את השקר" (רבי מנחם-מענדל מקוצק)
הספירה (הרב הלל מן שליט"א (.
מעשה שאירע בעיירת סלונים. רבי יהודה לייב פיין כיהן בה כרב . ניגש לרב אחד המתפללים מדדה על מקלו ובפיו שאלה סבוכה,הן חולה הוא ונוטה למות, הרופאים כולם היו בדעה אחת כי נותרו לו ימים ספורים לשהות במחיצת העולם הזה טרם עלותו השמימה, וכלל הוא בהלכות ספירת העומר לדעות רבות, כי מצוות הספירה היא אחת למין היום הראשון בחג הפסח ועד חג השבועות שהם 49 יום הכנה לקראת מתן תורה, ובהיות שהוא יודע בוודאי שלא ישרוד את כל הימים הללו, האם יכול הוא לברך בלילה הראשון לברך למרות שלא יוכל להשלים כל ימי הספירה,או שמא לא יברך כפי הדעות הללו בהלכה.
לשאלת הרב מנין לו בברירות שלא ישרוד וימשיך חיי חיותו? החל החולה להסביר לו גורל מצבו, כשהוא מוסיף ומפרט את חוות דעתם של המומחים הרבים שביקר במעונם לנסות למצוא מזור למחלתו חשוכת המרפא. לפתע עלה במוחו של הרב רעיון... הן הרופאים כבודם במקומם מונח... אבל השי"ת הוא הרופא לכל הרופאים וממנו עצה ותושייה, ומדוע תיכנע לעצת רופאיך ותכריז מראש כי ימיך ספורים ולא תסיים הברכה עד תומה בחג השבועות. לבטח יודע אתה, כי ילד שמתעקש לקבל ממתק לפיו, והוריו אינם מוכנים ליתן לו זאת, לעיתים הוא מתחכם ומברך בקול כנגד הוריו ברכת שהכול... ומרמז בידיו כי חייב הוא את הממתק לבל יכשל ח"ו בברכה לבטלה... הוריו שאינם חפצים שבנם יכשל בברכה לבטלה נאלצים לתת לו את הממתק לפיו, אף אתה תברך בכוונה גדולה על דעת לסיים כל ברכת העומר עד תומם, והשי"ת שלא יחפוץ שתכשל בברכה לבטלה, לבטח יתמיד בריאותך לכל הפחות שתוכל לסיים ברכות אלו ללא חשש ברכה לבטלה... מובן מאיליו, כי לכך נצרך אתה אף לתפילה, כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מהרחמים, תפילותיך מהשי"ת שתוכל לקיים מצוות ספירת העומר שנובעים ממעמקי לבך לבטח לא ישובו ריקם, ואין ספק כי תפילות אלו בימי העומר יעמדו למען בריאותך.
אכן, יצא אותו חולה מחוזק מדבריו החמים של הרב ובליבו נשא תפילה ליושב במרומים שישמע שוועותיו אלו, ובחסדיו הרבים, זכה אותו חולה לרקוד יחד עם יתר המתפללים בריקוד של תורה בחג מתן תורה, כשספר התורה מונח על כתפיו חיבוק עז, ודמעות ניגרות מעיניו.
החוויה היהודית
http://h-y1.coi.co.il/
http://dosanova.co.il/