ביקורת: אחד פלוס אחת - הצגה קצבית, מרגשת ומצחיקה על מערכת יחסים של בני זוג - תיאטרון הספרייה
מאת חיים נוי
"אחד פלוס אחת" היא הצגה המורכבת מפכים קטנים במערכת יחסים של בני זוג העוברים לגור ביחד. ההצגה , העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מיסודו של בית צבי, היא קצבית וקולחת, מצחיקה וגם מרגשת.
המחזה המקורי מאת נועה קולר וארז דריגס עוסק בהוא והיא, העוברים לגור בדירה שכורה ומנסים לגדל בה את הזוגיות שלהם.
הבמאי מיכאל (מיקי) יוסף הצליח להעלות הצגה שכולה שיר הלל לאהבה ולשבריה ובזכות השחקנים המוכשרים עמית זיתון וויקטור סבג, אנו חוזים בבני הזוג האוהבים והכועסים, במשחק תוסס ומצחיק, אך המעלה לחלוחית בזוית העיניים.
כאשר הוא והיא הופכים לזוג, זה לא תמיד שווה שניים. אנו צופים בהם ובהתרגשות שלהם לחיות ביחד בדירה החדשה. תוך כדי פריקת הארגזים מגלים השניים את הסודות הקטנים ועד מהרה עוברת מערכת היחסים שלהם עליות ומורדות, לא תמיד על נושאים עקרוניים. דווקא בעניינים הקטנים, הריבים על המשפחה, סקס, ערכים ושעמום, ואפילו הדאגה והציפיות זה מזו כאשר מאחר המחזור.
ההצגה מורכבת מסדרה של תמונות, מערכונים ופכים קטנים מחייהם של בני הזוג. הבמה עוצבה כך שבין קטע אחד למשנהו, שוררת עלטה קלושה ובה מחליפים השחקנים בגדים בפינות הבמה , בזריזות וביעילות.
המחזה לא בוחל לעסוק גם בפרות קדושות וגם עוסק בחייהם עכשיו ומול קרוביהם, ניצולי השואה. ויכוחים על אירוח אצל בני המשפחה ובסתם ערב משמים כשאין מה לעשות.
המחזה הוא קולח ואין בו רגע דל וזה אחד מסוד קסמו. הטקסט הוא עכשווי ותוסס, מצחיק , אך תוך איפוק תרבותי.
עמית זיתון המקסימה מגלמת את הבחורה בגמישות, בחן ובמשחק תיאטרלי משובח. היא מחליפה בזריזות גם מצבי רוח וגם תלבושות, בועטת במוסכמות ונראה כי אין זה משחק אלא בבואה של מציאות חיים בקרב זוגות רבים. עמית היא שחקנית מקצועית מעולה.
ויקטור סבג המשובח מגלם את תפקידו בחן ובכישרון רב, שוזר במשחקו את מיטב הרגשות והגוונים הקטנים שמהם נארגים חיי היום יום של בני הזוג. ויקטור מצליח לעבור בקלילות בין מצבי הרוח המשתנים ומשחקו הוא מוצלח ומקצועי מאוד.
שמעון קסטיאל עיצב תפאורה סמלית ופרקטית. שרון שרביט עיצבה שלל תלבושות נהדרות. ליאור מיטל עיצבה את התאורה הראויה. ניר וייס ערך את הוידיאו ארט היפה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- שמחה ברבירו
ביקורת: אחד פלוס אחת - הצגה קצבית, מרגשת ומצחיקה על מערכת יחסים של בני זוג - תיאטרון הספרייה
מאת חיים נוי
"אחד פלוס אחת" היא הצגה המורכבת מפכים קטנים במערכת יחסים של בני זוג העוברים לגור ביחד. ההצגה , העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מיסודו של בית צבי, היא קצבית וקולחת, מצחיקה וגם מרגשת.
המחזה המקורי מאת נועה קולר וארז דריגס עוסק בהוא והיא, העוברים לגור בדירה שכורה ומנסים לגדל בה את הזוגיות שלהם.
הבמאי מיכאל (מיקי) יוסף הצליח להעלות הצגה שכולה שיר הלל לאהבה ולשבריה ובזכות השחקנים המוכשרים עמית זיתון וויקטור סבג, אנו חוזים בבני הזוג האוהבים והכועסים, במשחק תוסס ומצחיק, אך המעלה לחלוחית בזוית העיניים.
כאשר הוא והיא הופכים לזוג, זה לא תמיד שווה שניים. אנו צופים בהם ובהתרגשות שלהם לחיות ביחד בדירה החדשה. תוך כדי פריקת הארגזים מגלים השניים את הסודות הקטנים ועד מהרה עוברת מערכת היחסים שלהם עליות ומורדות, לא תמיד על נושאים עקרוניים. דווקא בעניינים הקטנים, הריבים על המשפחה, סקס, ערכים ושעמום, ואפילו הדאגה והציפיות זה מזו כאשר מאחר המחזור.
ההצגה מורכבת מסדרה של תמונות, מערכונים ופכים קטנים מחייהם של בני הזוג. הבמה עוצבה כך שבין קטע אחד למשנהו, שוררת עלטה קלושה ובה מחליפים השחקנים בגדים בפינות הבמה , בזריזות וביעילות.
המחזה לא בוחל לעסוק גם בפרות קדושות וגם עוסק בחייהם עכשיו ומול קרוביהם, ניצולי השואה. ויכוחים על אירוח אצל בני המשפחה ובסתם ערב משמים כשאין מה לעשות.
המחזה הוא קולח ואין בו רגע דל וזה אחד מסוד קסמו. הטקסט הוא עכשווי ותוסס, מצחיק , אך תוך איפוק תרבותי.
עמית זיתון המקסימה מגלמת את הבחורה בגמישות, בחן ובמשחק תיאטרלי משובח. היא מחליפה בזריזות גם מצבי רוח וגם תלבושות, בועטת במוסכמות ונראה כי אין זה משחק אלא בבואה של מציאות חיים בקרב זוגות רבים. עמית היא שחקנית מקצועית מעולה.
ויקטור סבג המשובח מגלם את תפקידו בחן ובכישרון רב, שוזר במשחקו את מיטב הרגשות והגוונים הקטנים שמהם נארגים חיי היום יום של בני הזוג. ויקטור מצליח לעבור בקלילות בין מצבי הרוח המשתנים ומשחקו הוא מוצלח ומקצועי מאוד.
שמעון קסטיאל עיצב תפאורה סמלית ופרקטית. שרון שרביט עיצבה שלל תלבושות נהדרות. ליאור מיטל עיצבה את התאורה הראויה. ניר וייס ערך את הוידיאו ארט היפה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- שמחה ברבירו