|
1749חלום ליל קיץ בחלל-תיאטרון קליפה |
1749חלום ליל קיץ בחלל-תיאטרון קליפה
צילומים-אלי ליאוןתיאטרון קליפה הנו תיאטרון מיוחד במינו.הוא נוסד ב1995 ע'י דמיטרי טולפנובועידית הרמן.
הוא מציג מופעים בדרך כלל מיוחדים בשפה מיוחדת האופינית רק לו והמשלבת בתוכה'תיאטרוןן טוטאלי'.
תיאטרון כזה כולל תיאטרון,מחול,עיצוב,מוסיקה ועוד.כאשר אתה הולך לראות משהובתיאטרון קליפה אתה יודע מראש שתראה משהו מיוחד,חריג שבדרך כלל לא יוצג בתיאטרוןאחר כל שהוא בגלל אופיו המיוחד או הבוטאות בשפה.עד לא מזמן התיאטרון שכן רק ברח הרכבת 38 בתל אביב שם היה משכנו הקבוע וכעתהוא מציג במקביל חלק מהצגותיו באולם חדש ברח הרב קוק 37 בתל אביב.התיאטרון מגדיר את אופיו כ'קליפה העוטפת מגוון של זהויות' שכל מופע שלוהוא'עולם ומלואו' .במודע הוא דוחק גבולות של האסתטיקה והשפה המוכרת ובו אפשר לראות דברים שלעולםתיאטרון אחר לא היה מעז להציג ולא ירשה לעצמו להעלות על בימתו.היום התיאטרון מנוהל ע'י עידית הרמן שמגדירה את עצמה כרקדנית,בימאיתוכוריאוגרפית.
כאשר אני הולך לראות מופע בתיאטרון זה אני תמיד יודע שמשהו מיוחד ,חריג מאודושונה מאוד יתרחש שם.הערב צפיתי במופע שרץ כבר הרבה זמן אך מסיבות אישיות לא הזדמן לי לראות עדכה.
שם המופע 'חלום ליל קיץ בחלל' מאת ויליאם שקספיר.
אקדים ואומר שאין כל קשר בין הקומדיה השיקספירית המפורסמת לבין המוצג בקליפהתחת כמעט אותו שם.אם יש קשר הוא בשם בלבד בתוספת 'בחלל'ושימוש בשמות המוזכרים אצלשיקספיר.המופע הנו עיבוד וכתיבה מקורית של אריאל ברונז שגם ביים אותו.
בעיבוד שאריאל ברונז עשה הוא לקח את אנשי המלאכה המופיעים במחזה השקספיריומשגר אותם לחלל.התמליל כמעט כולו נכתב על ידו.שפת התיאטרון שבה משתמשים במופע בוטא,לא מצונזרת,וולגרית ולפעמים גסה עםסצינות שלא מוצגים בשום מקום אחר במוסד אמנותית תרבותי בארץ.
התיאטרון מאוד מענין אך לא לאיסטניסטים הבוחנים כל מילה וכל סצינה בקנה מידההרגיל והמקובל .
אין בקליפה שמרנות ולפעמים המוצג בו עובר את הטעם הטוב המקובל .הבמה שלו סובלתכל דבר הגיוני ולא הגיוני .
ניסיתי להשוות את מה שראיתי הערב ולא הצלחתי למצוא מופע שמתקרב ולו במקצתלמופע שראיתי.העיבוד חופשי לגמרי,אין בו גבולות כל שהן,אין בו בושה להציג אונס ברוטלי,ניצולמיני ,התעללות מינית בבובה,עירום לא אסתטי גברי או נשי,פעילות בפה שאדם ,אםעושה,עושה תמיד בהסתר,ליטופים במקומות בגוף שהצנעה יפה להם,שימוש בביטוייםגסים,מילים שלא עברו כל צנזורה .
יש במופע כמה סצינות דוחות שלא נעים להתבונן בהן בגלל הביזריות והחריגותשלהן.
זאת היתה הצגה שמתחה בהנאה את גבולות הטעם הרע מכל הבחינות האמנותיות והיאבאה ככתוב בתכניה במטרה להטיל ספק בתיאטרון ששקספיר התכוון אליו.זה היה אירוע תיאטרלי לא קונבנציונלי,אקסטראוגנטי,אקסצנטרי שהרשה לעצמו להציגחריגים וסצינות שגבלו בוולגריות.המוסיקה שנוגנה היתה בין השאר מוסיקה מתוך חלום לילקיץ מאת מנדלסון.אין לפרש את דברי כאילו המופע לא מענין.להפך הוא אמנם חריג אך מאוד מענין.היתהזו הנאה מסוג אחר לראות את המוצג,הנאה של סקרנות והמומלצת לראות כאשר אתה יודעמראש לאיזה סוג של מופע אתה הולך.הפעם ,במופע זה הקהל היה שקט.לא הגיב כלל ונשאר עד סוף המופע אולי בגלל השוקשקיבל כאשר ראה את מה שהוצג והופנט ולא יכול היה לזוז ולהגיב כפי שקרה בהופעההמפורסמת של ברונז בכנס תרבות של עתון הארץ בה הוא התפשט והכניס את דגל ישראל למקום מסויים עליו דיברו כל העיתונים והקהל שנכח במקום הקים שערוריה ועזב בהמוניואת המקום כאות מחאה שבעיקבותיה המופע הופסק באמצע ולא חודש.היתי נוכח במקום ואיננייכול לשכח חווה לא נעימה שהיתה לי.הבימוי מצויין,קיצבי,יש בו הברקות רבות ולא מורגשת עייפות בצפיה או שעמוםאפילו לרגע.אירוע רודף אירוע עד שאתה לא מספיק לעכל את מה שאתה רואה.
אקסצנטריות ,נועזות הגובלת לפעמים במופרעות וטירוף של חוש העדינות.אין לי ספק שצופה יכול לקבל שוק מהמוצג אם לא הוכן מראש על מה שיראה במופע.התפאורה והתלבושות שהיו מיוחדות ,חריגות ,מסוקרנות ויפות והתפאורה שהיתה מאודאסתטית ונאה על רקע הדשא הירוק המלכותי שכיסה כל רצפת הבמה עוצבו ע'י עידיתהרמן.הכוריאוגרפיה והתנועה ארתור אסטמן והתאורה יניר ליברמן.לאחרונה אריאל ברונזהתמנה למנהל אמנותי של קליפה ביחד עם הרמן.לראות את ההצגה הזו הנה חוויה אמנותית מסוג מסויים ומוזרות שלא חווים כליום.לראות או לא לראות;מומלץ בגלל החריגה מתיאטרון הקונבנציונלי.מענין.
אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של אתרי דעתון והפורטלשלי
מבקר גם באתרים עסקים,ק. דהמרקר.תפוז.פרשן
Word press
|