|
1748תיאטרון דימונה-דימונה אהובתי |
1748תיאטרון דחמונה-דימונה אהובתי
צילומים-אלי ליאוןדימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל וממוקמת ברמת הנגב בגובה 550מטר מעל גובה פני הים.היא נמצאת במרחק של כ 140קמ מתל אביב.מתגוררים בה נכון לסוף2018 33.666 תושבים.
היא הוקמה בשנת 1955 כאשר הובאו למקום 36 משפחות מצפוןאפריקה.כחמש שנים לאחר מכן למקום באו עולים ממזרח אירופה .הקמת העיר היתה מלווהבפסימיות גדולה וקראו לה'דמעונה' כי כל אחד שהחליט להתגורר בה בכה על החלטתוזו.
עם הזמן העיר התפתחה ושגשגה.במרוצת השנים עם העליה מבריה'מ ורוסיההגיעו הרבה עולים משם.ב2009 הוקם בה תיאטרון דימונה שעבר למשכנו החדש לפני כ 8 שניםופועל גם כמעבדת תרבות למען עידוד היצירה בפריפריה.הוא הוקם בעזרת מפעל הפיס והיוםהוא מכיל כ120 מקומות כאשר אין בו במה כמקובל והשחקנים מופיעים במרכז השטחהפנוי.
הוא זוכה למימון מעירית דימונה,המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרדהתרבות והספורט.משנת 2016המנהל האמנותי של התיאטרון הנו אורי וידיסלבסקי.חלק גדולמשחקניו מתגוררים במקום.
ב2010 הוצגה ההצגה הראשונה 'צירי דגים'בהשפעת ברכט ומאזהוצגו הצגות רבות.
מעטים האנשים חוץ מחלק מתושבי דימונה היודעים על קיום התיאטרוןוההצגות שהוצגו בו עד היום.בצדק או שלא בצדק תל אביב הנה בירת התרבות של ישראל.
יש האומרים לגבי תיאטרון שאם הוא לא מציג בתא הוא כאילו ולא קייםכי אף אחד לא יכתוב עליו ,אף אחד לא ידע עליו פרט לחלק מהתושבים שם שוכן התיאטרוןולפעמים גם זה לא.
כמובן שזה לא טוב.זה לא הוגן.זה לא תרבותי כי לפעמים בתיאטרוניםאלו שאינם מציגים בתא יש דברים יפים ועומדים על רמה גבוהה.יפה עשתה הנהלת תיאטרון דימונה שהזמינה את העיתונאים לבקר בהצגהבתיאטרון בדימונה.היא העמידה לרשות העיתונאים הסעה ונקבעה הצגה מיוחדת לכך אךכוונות טובות לחוד וביצוע והתיחסות לחוד.
נקבעה פגישה בשעה 18.00 .עשיתי את כל הסידורים וביטלתי כל מינידברים כדי להגיע בזמן.ההסעה יצאה ב18.30 הנהג לא כל כך ידע את הדרך והגענו כמה דקותלפני התחלת ההצגה.במכונית שהועמדה לרשותנו לא ראיתי פנים מוכרות לי אותן אני רואהבבכורות אחרות המתקימות בתא.
עשיתי את כל ההכנות לנסיעה ,דחיתי אירוע שהיה לי אותו ערבוסידורים אחרי הצהריים והגעתי קצת לפני השעה 18.00.נאלצתי לחכות עד 18.30 כי האוטוחיכה לאינני יודע מי .במכונית חוץ ממני היתה חבורה של קרובי משפחה של השחקנים.הגענו כאמור כמה דקות לפני התחלת ההצגה ובקושי הספקתי ללכת לשרותים.הכיבוד,שכנראההוכן מראש,לא נשמר עבורנו ולא היה דבר .הסתפקתי בכוס קפה ללא חלב כי גם הוא נגמרולא הצלחתי ללגום יותר מלגימה אחת כי אי אפשר היה להכנס לאולם עם הקפה והיתי צריךלהחליט או קפה או הצגה.כמובן שבחרתי בהצגה.התבוננתי בקהל שהיה בהצגה וגם שם לאראיתי פנים מוכרות..מאחר ונכנסתי עם התחלת ההצגה ישבתי במקום לא כל כך טוב כי לאנשמרו מקומות לעיתונאים או ליתר דיוק לעיתונאי שמצא לנכון להגיע...ההצגה היתה יפה ונהנתי.ביקרתי כמה פעמים בתיאטרון בעבר וידוע לישיש בו כשרונות .
השירים להצגה שראיתי נכתבו על ידי תושבי דימונה.
הביצוע היה טוב מאוד,הבימוי היה בתאם.
ההצגה הועלתה בתקציב דל ,באמצעים צנועים אך בחיבה,בטוב טעם ובאהבהלתיאטרון.התפאורה היתה צנועה,האביזרים בהתאם,הבמה היתה ללא מסך אך היה רצון להצליח,רצון להופיע ,רצון לשחק וזה הורגש בהתלהבות של השחקנים ובביצוע הטוב.הגעתי הביתה בסביבות אחרי חצות כי ההסעה לא הסיע אותנו חזרה מידאחרי שההצגה נגמרה כי כנראה קרובי המשפחה דיברו עם השחקנים -קרוביהם.האם כל המאמץ להיות שש וחצי שעות כדי לראות היה כדאי .כדי לראותהצגה בדימונה -התשובה היא כן כי ראיתי כישרונות,לא זילזלו בתיאטרון .אך בכל זאתאחשוב פעמיים בפעם הבאה אם להצטרף .וכעת כמה מילים על ההצגה שזו בעצם היתה המטרה העיקרית.קודם כל נוכחתי לדעת שהאמירה שציתטטי למעלה לא נכונה.התיאטרוןחיי,קיים ופועל יפה למרות שאינו מופיע בתל אביב.'דימונה אהובתי 'הנהו מופע מוסיקלי שמספר על דימונה דרך שיריםשכתבו התושבים.יש המתארים את הקשיים בהתחלה,יש התארים את החיים בעבר ובהווה.הכלמתואר בשילוב של מוסיקה,מנגינות מאוד יפות,מילים כדורבנות,משחק מצויין,וידאו ארטשאין היום הצגה בלעדיו, וכל זה מבוצע על ידי שבעה שחקנים כולם שיחקו מאודיפה.התכניה של ההצגה היתה מלאכת מחשבת וכללה את תמליל כל השיריםששמענו וכנראה גם אחרים שנכתבו כולם על ידי התושבים אך לא פרטה מי שיחק בתפקיד מי.על כן אינני יכול להתיחס לכל אחד מהשחקנים בנפרד כי אינני מכיר אותם לפיהשמות.
השירים ששמענו נכתבו על ידי פרופ אבי בסר,ניסים ברכה,מאיר סיבונישרה מלול ,ערן טורג'מן וקובי ויצמן.
הרוח החיה ,ולא רק הוא ,היה המנהל האמנותי אורי וידיסלבסקישהרעיון לכל מה שראינו היה שלו.הוא ביים בכשרון רב,כתב את המוסיקה לשירים ועיצב אתהתאורה.על הכוריאוגרפיה היה אחראי ניר בן גל.ועל הוידאו ארט נירי לוי.תלבושות היפותויצו דימונה
השתתפו בהצגה השחקנים הבאים;חנית כהן מור יוסף,קובי ילוז,אלהנעון,ענבל מילא,עידו שנצור .ברק שרון ודני שפירא.כולם היו טובים מאוד-מי יותר ומיפחות אך כולם כישרוניים ומלאי מוטיבציה.איך בא הרעיון לעשות הצגה כזו .התיאטרון פנה אל התושבים ,הוגשוהצעות רבות ומהם נבחרו שישה יוצרים שהכוונה היתה שהם יציגו את הלך רוחם של התושביםבעבר ובהווה ויספרו על העיר מזויות שונות.
תמטרה היתה להראות שהתושבים למרות הקשיים בהתחלה אוהבים את דימונה.השירים הם על נושאים שונים ומבטאים את הרגשת התושבים בזמנים שונים עלקיפוח,הפליה,כעס,שמחה,הצלחה,כבוד ואהבה בעירם.
גם הם חלק מתושבי ישראל ,גם הם ישראלים כמונו ולא צריך להיות הבדלבהרגשה של איש דימונה ואיש תל אביב.לסיכום;נהנתי מהביקור בהצגה למרות התקלות הקטנות ומציע לכל מישרוצה לדעת מה הרגשתו של איש דימונה ,לעשות מאמץ ולראות את ההצגה.המאמץ שווה.לראות או לא לראות;הנאתי היתה שלמה וממליץ עליה מכל הלב.למדתיהרבה וטוב שהמילים הודפסו בתכניה כי קשה להתעמק ברעיונות תוך כדי השירה.נכתבעל ידי elybikoret-אלי ליאון,20/4/2019 10:04אלי ליאון [email protected]
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של אתרי דעתון והפורטלשלי
מבקר גם באתרים עסקים,ק. דהמרקר.תפוז.פרשן
Word press
|