גיל העולם והבריאה - סתירה או טעות בהבנה?

מאת דניאל בלס

מדוע לנסות להציג את העולם כצעיר יותר, או כמתיישב עם דברי התורה? כאן תמצאו תשובה אובייקטיבית, לוגית ובלתי מתחמקת לשאלה, מדוע בכלל לנסות ליישב בין דברי התורה למדע התיאורטי בדבר גיל העולם, מהי בעצם השאלה, ומהי האמת שמאחורי הקושיה?

- כל שיטות התיארוך תלויות בהנחת יסוד אחת!

הממסד המדעי מתעלם מהרעיון של בריאה, ומתייחס ליקום כנברא מעצמו. ברור לכולם שיקום הנברא מעצמו לא יכול להתפתח או להגיע למצבו הנוכחי בתקופות קצרות, אלא צריך מיליוני שנים להתגבש ולהתרחב לצורתו הנוכחית. כל שיטות התיארוך כולן יוצאות מנקודת הנחה בלתי מוכחת זו, ולכן מניבות את אותם מספרים אסטרונומיים.

לדוגמה: אם קצב ההתפרקות של חומר מסויים מתוך סלע אורך בימינו שנים רבות, מסיקים מכאן מדענים שסלעים עתיקים יותר (בהם אותו חומר מסויים הוא מועט ביותר) מעידים על עולם עתיק, כי נדרשים עשרות אלפי שנים לחומר להתפרק באותה איטיות שבה הוא מתפרק עתה. לשם כך יוצאים המדענים מהנחת היסוד השקרית שהיקום שלנו נוצר מעצמו ולא נברא.

אם היקום נברא אין זו קושיה כלל, היות ושום בר-דעת לא יסבור שהבורא נדרש לחכות מיליוני שנים לפגרים להפוך לזפת ולהרים להזדקן כדי שיתפרקו מעצמם לסלעים...

זהו גוף המחלוקת בשאלת גיל העולם: האם יש או אין בורא לעולם.

האם יש או אין בורא לעולם, זהו גוף המחלוקת בשאלת גיל העולם.

- מספרים אסטרונומיים רק למראית עין!

הבדיקות השונות לתיארוך גיל העולם מעלות מספרים אטסרונומיים למראית עין, אך זאת רק באמצעות חישוב המתעלם מקיום בורא ודורש להסביר כיצד היקום נוצר מעצמו בתהליך איטי וממושך. שיטות תיארוך אלו מסתמכות על הנחת יסוד בלתי מוכחת שהיקום התפתח באיטיות ולא נברא או זורז. כלומר, אם ראינו שהתרחקות הכוכבים אלו מאלו אורכת כך וכך שנים, נוכל לחשב שלקח להם מיליוני שנים להגיע למקומם מתוך מפץ גדול שקרה מעצמו. אך אם ברא הבורא את היקום מיד כפי שהוא כדי לאכלס בו בני אדם (ואפילו אם ברא את היקום מתוך מפץ גדול ברצונו) אין זו קושיה כלל, ודווקא המדענים הבודקים את גיל העולם בשיטותיהם פועלים מתוך הנחות יסוד מוטעות.

אילו זה היה נוצר מעצמו, זה היה צריך לקחת מיליוני שנים.

היות והבורא ברא את היקום, הוא העומד מאחורי

התהליך, ואינו פועל לפי הקצב הטבעי של היקום.

השכל וההגיון שברשותנו מגיעים תמיד למסקנה שהיקום נברא ותוכנן בקפידה, כפי שהוכחנו במאמרים רבים אחרים. התורה שברשותנו טוענת שהבורא ברא את היקום עבור האדם, ולכן ברא אותו בתוך תקופות קצרות מאוד. אך גם אילולא התורה היינו מגיעים לאותה המסקנה, שהבורא ברא את היקום ולא נדרש לחכות להתפתחותו האיטית.

- אין צורך ליישב את הסתירה!

השאלה האם ליישב או לא ליישב את הסתירה בין גיל העולם לאמור בתורה תלוי בנקודת המבט והשקפתו של הקורא.

האתאיסט שבמילא מאמין שהיקום נברא מעצמו והתגבש לצורתו בעצמו לא צריך ליישב את הסתירה, כי הוא יוצא מתוך הנחה בלתי מוכחת שהיקום נברא מעצמו וכל התהליכים שבו התרחשו מעצמם.

האם העולם והתהליכים שבו מתרחשים מעצמם?

אם כן, זה אמור לקחת מיליוני שנים. ואם לא, אז העולם

מתוכנן וכל דבר הגיע בו מיד למקומו הרצוי בכוונה אלוקית.

הדתי מאמין שהיקום נברא בידי בורא והתגבש לצורתו ברצונו של הבורא. גם הדתי לא צריך ליישב את הסתירה, כי הוא פשוט לא מקבל את הנחת היסוד הבלתי מוכחת שהיקום נברא מעצמו וכל התהליכים שבו היו צריכים להתרחש מעצמם. החישובים שמציע האתאיסט אינם רלוונטים כאשר מתברר שהיקום נברא בכוונה. אם היקום נברא בכוונה, התהליכים להיווצרותו הינם כפופים לכוונה זו, ויכלו להברא בדרכים שונות, מזורזות או בבת-אחת.

האם היתה או לא היתה כוונה מאחורי הבריאה, זו השאלה האמיתית.

במאמר זה הוכחנו שהסתירה אינה קיימת עבור הסוברים שהיקום נברא.

מסתבר אפוא, שהקושיה נותרה רק בפיהם של אתאיסטים המבקשים לנגח בין דברי התורה למדע-האתאיסטי הבלתי מוכח, וזאת מתוך הנחות יסוד התלויות בהשקפתו של המציג את הדברים.

בברכה,

דניאל בלס.

המאמר הוגש בחסות תיקים מהודרים לספר תורה