פס׳ יב - הצילני מיד אחי מיד עשו - בא לקטרג על עשו בתפילתו.

פס׳ טו - חידוש מסבו של האוה״ח הק’, שיעקב שלח דווקא מספר כזה של בהמות וכו’, כי זה יוצא בדיוק כמניין שעיר = תקף = 580, לשבר את תוקפו של עשו שנקרא שעיר. פס׳ לג - סוד הטעם למה נאסר גיד הנשה [וראה במאורי החיים מביא סיכום להרבה משיטות הראשונים מדוע נאסר גיד הנשה לפי הפשט].

פרק לג פס׳ יא - סוד בחינת ”כל” שהחסר נשלם מעצמו.

פס׳ יז - וכי בגלל שיעקב עשה סוכות למקנהו יקרא המקום על שם כך? אולי זה היה משהו חדש בעולם לרחם עד כדי כך על הבע״ח ולכן זה נקרא על שם זה שזה היה דבר גדול.

כנסו למידע כאן תפילה להצלחה בלימודים

פרק לד פס’ ב - אע”פ שדינה נאנסה היינו יכולים לחשוב שהיא נהנתה מכך אז האוה״ח מדייק בפס׳ שזה היה לה לעינוי וצער.

[פס יג - במאורי החיים מביא קושיה של הרב מספרו ראשון לציון על מילת אנשי שכם שהרי הרמ”א פסק ביו״ד סימן רסג שאסור למול עובדי ע״ז שלא לשם גירות וראה שם באריכות יוצאת דופן פילפולים בדברי האחרונים].

פס׳ טז - החוכמה הגדולה שהערימו בני יעקב על שכם היא שבדר״כ כשרוצים להערים על מישהו לא מדקדקים בפרטים אך הם דיקדקו בפרטים כך שכם לא חשד בהם שהם מערימים.

פס׳ כה - מדוע הרגו את כל אנשי שכם והרי הם לא חטאו ועוד שהרגו אותם בתחילה, אלא מתרץ הרב שבאמת בני יעקב רצו להרוג רק את מלכם אך בני העיר יצאו להגן עליו ולכן בני יעקב הרגום מדין רודף.

פס׳ כז - לא אמרינן קים ליה בדרבה מיניה בבני נח [וכן גם כאן באנשי שכם].

פס׳ לא - בני יעקב אומרים לאביהן שהם עשו מעשה זה כי לולא זה הם היו נתפסים בעיני העמים מסביב לנחלשים ונרמסים ללא יכולת להגיב אך כעת שהרגו את כל העיר מימילא ההרתעה שלהם חזקה ולכן העמים מסביב לא יעזו להילחם בהם.

כנסו לקרוא על ניצבת בת עדיאל

פרק לה פס׳ י - מדוע שינוי השם ביעקב לא אסר לקרוא לו בשמו הקודם יעקב משא״כ אצל אברהם שינוי השם אסר לקרוא לו בשמו הקודם אברם? ראה בפנים שמסביר שאברם כלול באברהם משא״כ ישראל ביעקב.