לדעת הרבינו שמחה קריאת התורה היא חובת הציבור ולכן מותר ללמוד בשעת קריאת התורה, וכן נפסק בשו״ע (סי׳ קמו סעי׳ ב). לעומת זאת, לדעת השיבולי הלקט מדובר במצוות היחיד לשמוע את קריאת התורה, ולכן אסור ללמוד בשעת קריאת התורה, וכן כתב המשנה ברורה (ביאור הלכה שם ד״ה ויש מתירים).

השלכה נוספת של המחלוקת הזאת היא ביחיד שלא שמע קריאת התורה, האם הוא מחויב להשלים את הקריאה במועד אחר. יש אחרונים שסברו שהיחיד מחויב להשתדל להשלים את קריאת התורה שחיסר, וזאת כדעה שקריאת התורה היא חובת היחיד. אך רוב האחרונים סוברים שאינו מחויב להשלים את הקריאה, וזאת מאחת משתי סיבות, או משום שמדובר בחובת הציבור ולא בחובת היחיד, או משום שאף אם מדובר בחובת היחיד הרי שחובת היחיד תלויה בחובת הציבור.

כנסו למידע כאן אורלנוער שאלות

ולכן, להלכה אדם שנמצא במצב דחוק שאינו מאפשר לו לשמוע קריאת התורה בציבור הוא אינו מחויב מעיקר הדין להשלים את הקריאה שחיסר, אך לפנים משורת הדין ראוי להשתדל להשלים את הקריאה.

עצה נוספת לאדם המתפלל ביחידות עולה בשיטתו הייחודית של הראב״ן (סי׳ פח) לגבי חובת הקריאה של שניים מקרא ואחד תרגום. הראב״ן כותב שעיקר התקנה של שניים מקרא ואחד תרגום נאמר בשביל אדם שמתפלל ביחידות ואינו שומע קריאת התורה בציבור: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור ב׳ מקרא ואחד תרגום. נ״ל דביחיד הדר בכרך מיירי שאין לו עשרה לקרות בתורה, שצריך לכוין השעה שקורין הציבור בפרשה בבהכ״נ ויקרא גם הוא ביחיד שנים מקרא כנגד שנים הקורין בב״ה ואחד תרגום כנגד המתרגם בב״ה, שכן היה מנהגם".

כנסו לקרוא על ברכת הדלקת נרות שבת מנוקד

ולכן, אדם המתפלל ביחידות טוב שיקרא את פרשת השבוע מתוך חומש, שניים מקרא ואחד תרגום, ובכך יצא ידי מצוות קריאת התורה לשיטת הראב״ן.

השלמת פרשיות שלא נקרא בציבור

שאלה:

ציבור שלא קראו בתורה למשך כמה שבועות האם צריכים להשלים את הפרשיות שחסרו?

תשובה:

האור זרוע (הל׳ שבת סי׳ מה) כותב שציבור שלא קרא בתורה בשבת אחת עליהם להשלים את הקריאה בשבת הבאה משום שעל פי תקנת משה יש חיוב להשלים את כל פרשיות התורה בכל שנה ושנה, וכן נפסק ברמ״א (או״ח סי׳ קלה סעי׳ ב).

אולם, האחרונים דנו בכמה פרטים בייחס להלכה הזאת:

נחלקו הדעות האם קיים חובה להשלים יותר מפרשה אחת, כגון בציבור שלא קרא בתורה למשך כמה שבתות או שלא קראו בשבת אחת שקוראים בו שתי פרשיות. יש שסברו (אליה רבה בשם הגהות המנהגים) שחובה להשלים את כל הפרשיות שחסרו, וכן פוסק הערוך השלחן (שם סעי׳ ו). ויש שסברו (מג״א בשם הר״מ מינץ) שאין חובה להשלים יותר מפרשה אחת משום שלא מצאנו בשום מקום שקוראים שלושה פרשיות בשבת אחת, וכן נפסק במשנה ברורה (שם ס״ק ו).

המשנה ברורה (ס״ק ז) כותב שהחובה להשלים את הפרשות שחסרו הוא דווקא באופן ש׳רוב׳ הציבור לא קראו את הפרשה, אך כאשר רק מיעוט מהציבור לא שמע את הקריאה אין מקום להטריח את שאר הציבור לקרוא את הפרשיות שחסרו. אך ממידת חסידות טוב שאף היחיד ישלים את הפרשיות שחיסר.

השערי אפרים (שער ז׳ סעי׳ לט) כותב שכל החיוב להשלים את הפרשיות שחסרו הוא דווקא בבית כנסת שהתאספו בו עשרה מתפללים והתחייבו בקריאת הפרשה ולא קראו בתורה מחמת אונס, אך בבית כנסת שלא התאספו בו עשרה מתפללים אין חובה להשלים את הפרשה שחסרו משום שכלל לא התחייבו בקריאת הפרשה הזאת. ונחלקו הפוסקים האם לקבל את דבריו של השערי אפרים להלכה.