כתובה
הכתובה הנה מסך משפטי יהודי הלכתי, הניתן לכלה במעמד החופה ומטרתו הנה להגן על זכויותיה של האישה ולהבטיח את פרנסתה למקרה שתתאלמן או לחלופין למקרה שבעלה ירצה לגרשה, ללא עילה שבדין.
שטר הכתובה כולל את ההתחייבויות שהבעל מקבל על עצמו כלפי האישה, עם נישואיהם.
הכתובה כוללת למעשה שלוש התחייבויות:
1. עיקר כתובה כולל תוספת כתובה.
2. נדוניה.
3. תוספת נדוניה.
המקרה המובהק ביותר, בו אישה זכאית לקבל את כתובתה הנו כשהבעל מבקש להתגרש ממנה, ללא עילת גירושין מוכחת ע"פ ההלכה.
קיימים מקרים, בהם על אף שהאישה היא זו שתובעת את הגירושין, תהא היא זכאית לכתובתה, כמו למשל מקרים בהם הבעל עקר ולאחר 10 שנות נישואין לא הקימו הצדדים משפחה עקב עקרותו, כאשר נתגלה לאישה מום בבעל- שהיה קיים בטרם נישואיהם, אך הבעל הסתיר אותו ומקרים נוספים...
הכתובה משולמת בעת הגירושין או בעת פטירתו של הבעל.
סוגיית הזכאות לכתובה, תמיד תידון בפני בית הדין הרבני.
העילות הפוטרות בעל מתשלום כתובה (אין המדובר ברשימה ממצה):
(1)בגידה- יש להוכיח כי האישה מקיימת/קיימה יחסי מין עם גבר אחר.
(2) "אישה מורדת"- אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, ללא כל סיבה מוצדקת לכך.
(3) עוברת על דת- אישה אשר מכשילה את בעלה ומתנהגת בפריצות.
(4) מקח טעות- כאשר הבעל נישא לאישה, אשר הסתירה ממנו קיומן של בעיות רפואיות/ נפשיות/ תפקודיות, אשר היו קיימות אצלה בטרם הנישואין, המונעות קיום תקין של חיי הנישואין.