ביקורת: מערכונים ושירים של גדול המחזאים בתקופתנו חנוך לוין– בית צבי
מאת חיים נוי
הנה באים ימי הקיץ, ערב מערכונים ושירים מאת חנוך לוין, העולה בבית צבי ברמת גן, הוא מופע קסום, בועט ושועט, פרי לשונו החדה והייחודית של מי שנחשב לגדול המחזאים בתקופתנו.
הבמאי עידו רוזנברג, מהבולטים והמוכשרים בבמאי התיאטרון,הצליח ללהטט עם להקת השחקנים הגדולה והתוצאה היא ססגונית, גרוטסקית, נוקבת וקולחת והיא לא תשאיר אף עין ללא לחלוחית של צחוק וגם דמע.
עידו רוזנברג רקח מופע ייחודי שבו שזורים קטעים ממיטב היצירה של חנוך לוין, מהצגות וכן שירים שלא רבים יודעים שלוין חיבר אותם. לונדון, מה אכפת לציפור, אני חיה לי מיום ליום ועוד. בנוסף, חיבר לוין קטעים מושחזים בנושאים פוליטיים, תרבותיים ויחסים בין המינים. היו לו שירים מעודנים ואולם היו לו שירי זימה ושירים המוגדרים בשפה עדינה שירים גסים ואפילו מאוד . בספר המופת חיי המתים כונסו כל אותם שירים יוצאי הדופן הללו. גם במופע כלולים פה ושם שירים הדנים באברי גוף וטקסטים מתוך מחזותיו הנודעים, השופעים התייחסות מרנינה בלשונו של לוין.
כבר כאן המקום לציין לשבח את מעצב התלבושות המדהימות וההזויות, אביעד הרמן שהלביש את השחקנים בגדים ססגונים, מחלצות מוזרות וצבעוניות ואפילו חצאית בלט קלאסי ורודה לשחקן עטור שיער רגליים.
יונס אמבאו בולט מאוד בהצגה ויש לו יכולות תיאטרליות נפלאות. אורלי טבג'ה מגלמת, בין השאר, את גברת ביג-טוכעס הנודעת והדיאלוג עם אסיף בנדק המוצלח , סוחף ומשעשע. עלמה שילון ולירי בנדר מקסימות בקטע אודות ביטול חוקי הפיזיקה והוכחה שכדור הארץ בעצם שטוח. קטע השירה "מכתב מהקייטנה" שמובילה טל בלנק עם אורי שלו, שקד פרקש ודניאל החנוכי מוצלח מאוד, מבדר וסוחף. ליהיא פרץ מעולה בקטע איך הכרתי את בעלי עם עמיחי כספי . הקטע שלהם מעולה.
עמית חן, שירה בן חמו, ענאל שדה, שקד פרקש נפלאות בקטעי שירה וקטעים מהצגות.
ענאל שדה היא גם זמרת מעולה ואין ספק שיש לה פוטנציאל רב.
דניאל החנוכי בולטת בקטעים בביצועה והיא בעלת כישרון תיאטרלי משובח.
דקל חייק לוי נהדר במונולוג שלו וכמו כן ביכולת ווקאלית והופעתו מרשימה מאוד.
אביחי סזנר מצוין בטקסטים הנפלאים ואפילו שכל הופעתו על הבמה היא בחצאית בלט, יש לו נוכחות חזקה.
אבירן עדן ליווה את המופע בפסנתר במקצועיות רבה. מתן תלמי אחראי לעיבודים ולניהול המוזיקלי המוצלחים. קרן גרנק עצבה את התאורה היפה. רועי ואטורי עצב תפאורה נפלאה של בר רחב ידיים, תמונות שהופכות לאשנבים מהם בוקעים הדמויות. תומר יפרח עצב את התנועה היפה.
אוהבי חנוך לוין ימצאו נחת רבה בהצגה הזו, וגם הקהל הרחב ישבע נחת בזכות משב הרוח הלויני המוצלח והייחודי, ואין ספק שזו הצגה נהדרת לתאבי ההצגות הנפלאות שלו.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים
צילום –יוסי צבקר