בית אבות – שימור נעורים לגיל הזהב
נכתב על ידי: SEOneto
תאריך: 01/10/09

יותר ויותר מבוגרים מבינים שבתי אבות הינם מקום המנוחה האולטימטיבי לגיל הזהב, בית פרטי תמיד היה מועדף עד לימים בהם מחלות ומוגבלויות החזיקו את קרובינו המבוגרים כלואים בביתם ללא ניידות כלל. בתי אבות נותנים לקרובינו את מה שהם הכי צריכים - בית חם וטיפול מסור.

מבוגרים מרגישים שהבית הפרטי שלהם הינו הארמון הפרטי ולא תמיד מרגישים נח לעבור לדירה חדשה ובטח שלא לבית אבות, בתי אבות תמיד נתנו מקום של חברה וסביבה חדשה, כמה ידידותית שלא תהיה תמיד קרובינו ירגישו שלא בנוח. בכדי להקל ולתת מקום קרוב ללב בתי אבות החלו לתת הרבה יותר מסתם מקום לישון, בין אם זה מגורים נוחים יותר לרמת מרווח גדול יותר ובין אם זה שעות פעילות שונות לתחביבים השונים למען זמן חברה אישי וחברתי כאחד.

בית אבות אחרי הכול הוא בעצם מקום בו קרובינו הקשישים יכולים להרגיש בביטחון מלא, כל התרופות אשר הם זקוקים להם, כל הטיפולים אשר מחזיקים אותם בריאים יותר וכמובן טיפול חם, אישי ומסור להרגשת האכפתיות של רופא המשפחה החדש שקיבלו בבית החדש שלהם בבית אבות.
גיל הזהב נותן לכולנו להרגיש תלותיים יותר, בבתי אבות הטיפולים אישיים להקלת הרגש המתוח ולהפרת מתחים מבדידות ומאי נוחות בבית החדש.
בית אבות הוא בעצם מקום בו מבוגרים מתחילים לקבל את השירות שהיו מקבלים בצעירותם בבתי מלון, בין אם זה הארוחות בזמן הנכון, השעות פעילויות השונות, וכמובן השינה הנוחה של מיטה אישית חדשה.

דיור מוגן הוא נושא קצת שונה לכל אותם מבוגרים אשר עדיין רוצים את החיים הפרטיים שלהם ומצד שני לקבל את הסיוע האפשרי אשר יעזור להם לנהל חיים עצמאיים ואישיים למרות ימי הטיפולים והסיוע.
דיור מוגן נותן את המרווח האמיתי בין המבוגר לרופאים ולמקום, במקומות בהם נמצא דיור מוגן ניתן לשלם בצורה דיי נוחה, דרך המוכרת הינה תשלום חודשי כשכירות חודשית רגילה לכל דבר אשר נותנת שירות של המגורים והטיפולים כאחד.

דיור מוגן ונושא בתי אבות ידוע, מוכר ואף גדל בכל יום, לתת מקום חם ואישי ככל האפשר לקרובינו ואהובינו למצב של הרגשת חמימות אמיתית ואת הרגשת הבית החסרה שיש במקומות רבים, בית אבות אחרי הכול הוא עדיין בית.


 
אודות המחבר

מאמר זה נכתב ע"י כותב תכנים מקצועי בחברת קידום אתרים בגוגל SEOneto.

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article6281.aspx