חלק מהפונים לטיפול פסיכולוגי יודעים בבטחון שהם רוצים פסיכולוג - גבר או פסיכולוגית - אשה. הם חשים "תחושת-בטן" ברורה, ולא מהססים. מאמר זה לא נועד לכם. אם תחושתכם ברורה - פעלו על פיה. בטיפול תוכלו לברר מדוע רציתם דווקא גבר או אשה, ומירב הסיכויים שהתשובה לשאלה זו תהיה מעניינת מאוד.
חלק אחר אינם חשים תחושה ברורה שכזו. לעיתים השאלה הופכת למעין שיח פנימי החוזר על עצמו ללא סוף, והופך לא פעם לעינוי פרטי קטן: אני צריכה פסיכולוג - גבר כי עם נשים אני תמיד רבה. רגע, בעצם אם אני תמיד רבה עם נשים - אז עדיף שאלך לפסיכולוגית כדי לפתור את הבעיה. בעצם, יותר חשוב שאחוש בנוח בטיפול הפסיכולוגי שלי, אני הולכת לגבר. אבל אולי עם גבר יתפתח מתח מיני? את זה אני בטוח לא צריכה. אלך לפסיכולוגית קלינית...
המונולוג יכול להמשך ולהמשך עוד ועוד ולא להוביל לכל תוצאה, לבד מתוספת של בילבול ומצוקה.
לכל מי שחש כך ברצוני להציע כי ניתן לקטוע את המונולוג המבלבל באחת - זה לא באמת משנה.
בטיפול פסיכולוגי טוב כל הבעיות הרגשיות יעלו בשלב זה או אחר. מינו של הפסיכולוג יכול להשפיע על סדר הופעתן, אך הוא לא ישנה באמת את הקשיים הרגשיים שיופיעו בטיפול. המטופלת המתלבטת בדוגמה שהבאתי תריב עם הפסיכולוג הגבר בדיוק כפי שהיתה רבה עם פסיכולוגית אשה, היא עשויה לחוש בנח עם אשה כפי שהייתה חשה עם גבר, היא עשויה לפתח מתח מיני (או לא) עם פסיכולוגית דווקא.
הסיבה לכך נעוצה בתופעה המכונה העברה. הנפש נוטה להעביר יחסים מהעבר להווה, ולהתייחס לדמויות משמעותיות בהווה כאילו היו דמויות משמעותיות מהעבר. גבר שאמו רדתה בו בשתלטנות עשוי להתייחס לאשתו כמו הייתה אשה רודה ושתלטנית כאמו. אשה שאביה היה חלש וחסר אונים עשויה להתיחס לבן זוגה באותו אופן. באופן מעניין העברה לא מתחשבת במינו של האדם בהווה. גבר שאביו היה חלש וחסר אונים עשוי להתיחס לאשתו כאילו הייתה כזו! דבר זה נכון כמובן גם לנשים.
בכל טיפול פסיכולוגי מופיעה העברה, ופסיכולוג קליני טוב יודע מה לעשות איתה. מטופל יכול להתייחס אלי ברגע מסויים כאילו הייתי אביו הקפדן והמרוחק, וחמש עשרה דקות אחר כך כאילו היית אמו פזורת הדעת. ברוב המקרים הוא אפילו לא ישים לב לשוני שחל ביחסו אלי ויופתע למדי אם אעיר : "לפני כרבע שעה חשת שאני קפדן ומרוחק, ועכשיו אני פזור דעת".
העברה היא כלי מרכזי מאוד בעבודת הפסיכולוג, משום שהיא מאפשרת לחוות שוב ושוב, באופן מידי ומלא, כיצד העבר צובע את ההווה. באופן זה אפשר לא פעם לחזור שוב ושוב להווה ולהווכח שהדברים שונים היום. המטופלת אינה ילדה יותר, ואני לא באמת מפחיד כמו שאביה היה כשהיתה בת חמש.
עוצמתה של ההעברה חזקה מאוד, והיא ההופכת את מינו של המטפל לגורם לא חשוב במיוחד.
אם ההתלבטות - פסיכולוג קליני או פסיכולוגית קלינית טורדת את דעתכם הצעתי היא להניח לשאלה. היא אינה חשובה. עדיף שתשקיעו את מרצכם בבחירת פסיכולוג חם, מקצועי וחכם.
עוזי כרמי, פסיכולוג קליני.