לפני כמה חודשים, כאשר הייתי במעין פרשת דרכים בנוגע לעתידי המקצועי, החלטתי לנסות את מזלי בין היתר בשוק ההון. מכיוון שיש ברשותי פטורים מהבחינות של רשות ניירות ערך בניהול תיקי השקעות, שלחתי קורות חיים לרוב בתי ההשקעות הפועלים בתחום, בתקווה למצוא מקום שבו אוכל לעשות סטאז'.

 

הזהירו אותי מראש שסיכויי להתקבל לסטאג' הם קלושים: "המצב בענף 'צפוף' מאוד, המשכורות נמוכות וצריך קשרים על מנת 'להשיג' סטאג'" - כך אמר לי קולגה לשעבר, שמכיר את הענף היטב. למרות זאת החלטתי לנסות את מזלי. "משכורות נמוכות?! זה לא מה שישבור אותי במשך תשעה חודשים של התמחות. לאחר מכן התנאים לבטח ישתפרו", אמרתי לעצמי ויצאתי לדרך.

 

כצפוי, קורות החיים שלי לא הרשימו במיוחד את החברות הפועלות בתחום. הסתבר לי שהחברות הללו מוצפות בקורות חיים של אנשים בעלי פטור מבחינות הרשות, שמעוניינים לעשות סטאג' ולהפוך למנהלי תיקים. חלק גדול מהחברות אליהן פניתי כלל לא השיבו לפנייתי. רוב אלו שכן השיבו - התנו את קבלתי לסטאז' בכך שאעשה פעילות "שיווקית/מכירתית", כלומר שאגייס לקוחות חדשים עבור החברה.

 

מנהלת משאבי האנוש באחד מבתי ההשקעות המובילים בענף אמרה לי ללא היסוס את המשפט הבא:  "קודם כל תביאי לנו כמה לקוחות, ורק אם נראה שאת מספיק יעילה עבור החברה – ניתן לך את ה'צ'ופר' לעשות סטאז' ". 

 

קשרים או 'קומבינות'

לדוד שוורץ, מנכ"ל שוורץ שוקי הון, הסיפור האישי שלי נשמע מוכר מאוד: "עקב השגשוג בשוק ההון והמודעות הגדולה שנוצרה לנושא, נוצר ביקוש עצום לסטאג' בניהול תיקים. מנגד, על פי חוקי רשות ניירות ערך,  רק מי שמנהל תיקים בפועל במשך יותר מ-5 שנים - יכול לאמן לכל היותר 2  מתמחים במקביל. בגלל הביקוש הגדול להתמחות, לעומת ההיצע הנמוך של המאמנים הפוטנציאליים – נוצר כוח רב בידי בתי ההשקעות. במקרים לא מעטים, הם מנצלים זאת לרעה ועושים כל מני 'קומבינות' על גבם של המתמחים.

 

"על פי החוק, מתמחה חייב לעבוד בחדר מסחר לפחות 30 שעות בשבוע. ואולם, קיימים לא מעט בתי השקעות שרושמים את העובדים כ'מתמחים', למכות שבתכל'ס העובדים כמעט ולא יושבים בחדר המסחר, אלא עוסקים בעיקר בגיוס לקוחות עבור החברה. במקום לשלם להם עמלות עבור גיוס הלקוחות לחברה, בתי ההשקעות משלמים להם את שכר המינימום הנדרש בחוק עבור 'התמחות' כביכול. לצערי הרב, תופעה זו קיימת גם בבתי השקעות גדולים ומוכרים" אומר שוורץ.

 

לדברי שוורץ, בתקופת הסטאז' תרומתם של המתמחים לחברה היא קטנה מאוד: "הגיעו אלי מתמחים שלא ידעו מה ההבדל בין מניה לאג"ח. עד כדי כך". לדבריו, על פי החוק, אסור למתמחים  לפתוח תיקי השקעות ללקוחות חדשים; אסור להם לתת יעוץ פיננסי ללקוחות ואסור להם לשווק מוצרים פיננסיים. מנגד, הם יכולים לסייע במסחר, לתת הוראות לבנקים ולעשות פעילות משרדית של "Back Office, הוא אומר.

 

מקצוע עם 'סקס אפיל'

 

לדברי מנהל הנוסטרו של בית ההשקעות אלטשולר-שחם, רן שחם, הביקוש הגדול להתמחות החל מאמצע/סוף 2005, כאשר שוק ההון החל להתרומם ורפורמת בכר אושרה בכנסת: "העליות המתמשכות בשוק הביאו לפתיחתם של יותר ויותר בתי השקעה וחברות העוסקות בניהול תיקים, שחיפשו מנהלי תיקים בעלי רישיון.

 

"כמו כן, בעקבות יישום רפורמת בכר (שאילצה את הבנקים למכור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל שלהם – א.ק) קמו גופים פרטיים גדולים כמו פריזמה, שקנו קופות גמל וקרנות נאמנות מידי הבנקים בהיקפים של מיליארדי שקלים, והיו צריכים בדחיפות אנשים שינהלו את הכספים הללו.  כל זה הביא לביקוש היסטרי למנהלי תיקים בעלי רישיון.  

 

"בגלל שקיים מחסור באנשים בעלי רישיון – בתי ההשקעות מחזרים במרץ אחר אלו שסיימו את הסטאז', ומציעים להם תנאי שכר מפתים. המשכורות בענף זינקו – מה שהפך את המקצוע למבוקש מאוד. קיבלתי כמה וכמה הצעות מאנשים שהיו מוכנים לעשות סטאז' חינם, מבלי לקבל כל תמורה כספית עבור תקופת ההתמחות, העיקר שיהיה להם רישיון ביד", הוא אומר.

 

שחם משווה את מה שקורה כיום בשוק ההון למה שקרה בענף ההיי-טק בשנות הגאות שלפני האינתיפאדה השנייה: "השוק מתפוצץ, החברות מחפשות עובדים בטירוף ומוכנות לשלם בהתאם. מנהלי תיקים בוול-סטריט משתכרים יותר ממיליון דולר בשנה וגם בישראל האנשים המוכשרים עשויים להגיע רחוק. בשנה הראשונה שלאחר הסטאז' המשכורות נעות בין 9,000 ל-15,000 שקל, כאשר בהמשך המשכורות מטפסות והמנהלים המוכשרים זוכים לבונוסים עבור ביצועים מוצלחים. 

 

"מה שקורה היום בשוק ההון מזכיר לי את ה-"Hype" (תכונת היתר) שהייתה בענף היי-טק בסוף שנות ה-90 עד הרבעון השלישי של 2000. באותה התקופה היה ביקוש עצום למהנדסים ולאנשי מחשבים, והמשכורות בענף טיפסו לשמיים. כיום המשכורות בהיי-טק עדיין גבוהות בהשוואה למשכורות בשוק ההון, אולם שוק ההון מושך אליו יותר ויותר עובדים. העבודה בתחום נתפסת כדינאמית, מרתקת ו'סקסית' יותר ולכן היא קוסמת לאנשים רבים. זאת בניגוד להיי-טק שנתפס כמשעמם ואפור יותר: בעוד שבהיי-טק לוקח 3 שנים על מנת לפתח צ'יפ, מנהלי התיקים נמדדים על פי ביצועיהם מדי יום – כך שיש כאן הרבה יותר 'אקשן'.

 

 "אנשים רבים חולמים להיות מנהלי תיקים, על מנת שיוכלו להקים בעתיד עסק משלהם 'לעשות את המכה' בשוק ההון ולהפוך למיליונרים. זה מזכיר לי את תקופת הגאות של ההיי-טק, כשיזמים צעירים הקימו חברות סטארט-אפ רבות וחלמו לבצע 'אקזיטים' מוצלחים ולהתעשר", אומר שחם.

 

סממנים של פרופסיה

בשנים האחרונות, המקצועות בתחומי שוק ההון והפנסיה (חיסכון לטווח ארוך) עונים יותר ויותר על ההגדרה הסוציולוגית של המונח "פרופסיה" ( (profession, שמתייחס למקצועות כמו רפואה, משפטים, פסיכולוגיה וראיית חשבון.

עד שנת 1997 השוק היה פרוץ לחלוטין. כל מי שרצה יכל להקים חברה העוסקת בניהול תיקים או בייעוץ פנסיוני. כל אחד יכל לשווק מוצרים פנסיונים כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים. יועצי ההשקעות בבנקים הסתפקו בהכשרה שהעניק להם הבנק והפיצו בעיקר את המוצרים הפיננסים של הבנק בו הם עבדו, באופן בלתי אובייקטיבי לחלוטין.

 

ב-1997 החליטה רשות ניירות ערך להסדיר את העיסוק בתחומי שוק ההון, וקבעה שכל מי שמעוניין לעסוק בניהול תיקי השקעות או לתת יעוץ בהשקעות – חייב ברישיון מטעמה. לצורך קבלת הרישיון לייעוץ בהשקעות נדרשים המועמדים לעמוד בבחינות הבאות: חשבונאות, סטטיסטיקה ומימון, כלכלה, דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית וכן מקצועית א' (לשעבר ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים). לאחר שעמדו בבחינות עליהם לעבור התמחות במשך 6 חודשים.

מועמדים שמעוניינים לקבל רישיון בניהול תיקים מחויבים לעמוד בבחינה נוספת שנקראת מקצועית ב' (לשעבר ניהול תיקים), ולעבור התמחות במשך תקופה ארוכה יותר, של 9 חודשים. ניתן לקבל פטור מהבחינות הנ"ל על סמך לימודים אקדמיים, למעט הבחינה באתיקה מקצועית שמחייבת את כולם.

 

רפורמת בכר, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2005, קבעה כי העיסוק בייעוץ השקעות יופרד לשניים: ייעוץ השקעות ושיווק השקעות. בעקבות הרפורמה נקבע רישיון חדש למשווקי השקעות. בפברואר 2006 חל תיקון בחוק הסדרת העיסוק בהשקעות, שקבע כי יועצי השקעות שיש להם זיקה לנכס פיננסי כלשהו מחויבים להחליף את רישיונותיהם לרישיון משווקי השקעות.

 יועצי ההשקעות אמורים להיות בלתי תלויים ולתת ללקוחות יעוץ אובייקטיבי לחלוטין. משווקי ההשקעות, לעומת זאת, חייבים להצהיר בפני לקוחותיהם כי הם בעלי אינטרס ולכן המלצתם אינה אובייקטיבית. עוד נקבע כי אסור ליועצי ההשקעות בבנקים לקבל מתנות או טובת הנאה מיצרני המוצרים הפיננסיים, שמנסים לשווק להם את מרכולתם.

 

 כמו כן, הרחיבה הרפורמה את דרישות ההכשרה גם ליועצים ומשווקים פנסיונים, שמחויבים לעבור את ההכשרה המקצועית של יועצי ההשקעות - מלבד הבחינה בדיני ני"ע ואתיקה מקצועית. בנוסף, הם נדרשים לעמוד בשתי בחינות של המפקח על הביטוח באוצר: "יסודות הביטוח" ו"גמר פנסיוני", כאשר מועמדים בעלי תואר ראשון בביטוח מטעם מכללת נתניה פטורים מהקורס "יסודות הביטוח". לאחר שהמועמדים עמדו בבחינות הנ"ל עליהם לעבור התמחות במשך שישה חודשים.

 

הסוציולוגים מגדירים מקצוע כ"פרופסיה" במידה והוא עומד בקריטריונים הבאים:

·        ידע תיאורטי / אקדמי – דהיינו עמידה בבחינות

·        תקופת הכשרה ממושכת (סטאג')

·        קודים של אתיקה מקצועית

·        הפעלת כושר שיפוט ברמה גבוהה

·        אוטונומיה בקבלת החלטות

·        איגוד מקצועי (כדוגמת לשכת רואי החשבון ולשכת עו"ד)

 

מקצועות שוק ההון והחיסכון לטווח ארוך עומדים כמעט בכל הקריטריונים הנ"ל: המועמדים נדרשים לעמוד בבחינות לא פשוטות, שאחוזי המעבר בהם נמוכים מאוד; הם נדרשים לתקופת התמחות, אם כי למשך תקופות קצרות יותר מרופאים, עורכי דין ורואי חשבון; הם כפופים לקודים של אתיקה מקצועית; צריכים להפעיל כושר שיפוט ברמה גבוהה ועלולים לשלם ביוקר על טעויות.

למנהלי התיקים יש אוטונומיה בקבלת החלטות השקעה. זאת במסגרת קווי האלוקציה שהוגדרו יחד עם הלקוח, שקובעים כמה אחוזים מהתיק יש להשקיע במניות, כמה במט"ח וכמה באג"ח ואפיקים סולידיים. גם ליועצי ההשקעות יש אוטונומיה – אם כי המלצותיהם בד"כ לא חורגות ממסגרות ועדות ההשקעה של הבנקים, שממליצות מדי שבוע כמה אחוזים מתיקי ההשקעות יש להשקיע בכל אפיק השקעה.

 

המאפיין היחיד של המונח "פרופסיה" שעדיין לא הגיע למקצועות שוק ההון הוא איגוד מקצועי.

אחוזי מעבר נמוכים

מנתוני רשות ניירות ערך עולה כי בשנים 2003-2006 חל גידול עקבי במספר הניגשים לבחינות וכן במספר הבקשות להתמחות (ראו גרפים). הזינוק המשמעותי ביותר חל ב-2006, ונבע, בין היתר, מכך שרפורמת בכר חייבה גם את היועצים/המשווקים הפנסיוניים ואת סוכני הביטוח לעבור את רוב הבחינות  של יועצי ההשקעות. 

 

עוד עולה מנתוני הרשות, כי במהלך 2006 התקיימו 8,852 יחידות בחינה, בהן נבחנו 7,212 אנשים. מתוכם רק 4,435 נבחנים – המהווים כ-60% - עמדו בבחינות בהצלחה. ניתן לראות כי אחוזי המעבר נמוכים ביותר בעיקר בבחינות היסוד (כלכלה, חשבונאות, סטטיסטיקה ומימון). בבחינות המקצועיות אחוזי המעבר גבוהים יותר, אם כי עדיין נחשבים לנמוכים.

 

מהרשות נמסר כי במהלך 2006 אושרו 1,268 בקשות להתמחות, מתוכן 830 בייעוץ השקעות, 95 בשיווק השקעות ו-343 בניהול תיקים. מהנתונים עולה כי נכון לסוף שנת 2006 קיימים בשוק 4,888 אנשים בעלי רישיון, מהם 3,700 יועצי השקעות, 259 משווקים פנסיוניים  ו-929 מנהלי תיקים.

 

 במהלך 2006 העניקה רשות ניירות ערך 49 רישיונות לחברות, מהן 3 לחברות העוסקות בייעוץ השקעות, 12 לחברות העוסקות בשיווק השקעות ו-34 לחברות העוסקות בניהול תיקים. כיום קיימות בשוק 177 חברות בעלות רישיון לניהול תיקי השקעות, 15 חברות בעלות רישיון לייעוץ בהשקעות ו-12 חברות בעלות רישיון לשיווק השקעות.

 הסבות מקצועיות

"בעוד שבתחום ההשקעות הביקוש להתמחות גדול בהרבה מההיצע – הרי שבתחום הפנסיוני יש ביקוש גדול לסטאז'רים שעברו את בחינות האוצר ורשות ני"ע" – כך אומר אייל גור-אריה, מנהל מרכז "תשואות" של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל). לדבריו, בגלל הביקוש הגדול פתח המי"ל קורסי הכנה לבחינות בייעוץ/שיווק פנסיוני, המיועדים לבוגרי כלכלה ומנהל עסקים.

 

"רפורמת בכר קבעה כי בנקים שימכרו את קופות הגמל שברשותם - יוכלו לעסוק בשיווק מוצרים פנסיוניים. לכן בבנקים נוצר ביקוש גדול ליועצים פנסיוניים (שאמורים להיות אובייקטיביים) - ואילו בקרנות הפנסיה, חברות הביטוח ובתי ההשקעות נוצר ביקוש גדול למשווקים פנסיוניים, שישווקו את המוצרים הפנסיוניים של החברה ליועצים הפנסיוניים בבנקים ולקהל הרחב. לקורסים שלנו מגיעים הרבה אנשים שלא הצליחו למצוא מקום להתמחות בתחום ההשקעות, ולכן הם עוברים הסבה לתחום הפנסיוני", אומר גור-אריה. לדבריו, גם בבחינות הפנסיוניות של האוצר אחוזי המעבר נמוכים מאוד. "המבחנים הולכים ונעשים קשים מיום ליום", הוא אומר.

 

לדברי מנהל השיווק של חברת יובלים, צחי חן, המגמה בענף היא להפוך את המשווקים הפנסיונים  גם למשווקי השקעות. זאת, על-מנת שיוכלו לשווק הן את המוצרים הפנסיונים והן את המוצרים הפיננסיים של הקבוצה תחת קורת גג אחת. "המטרה שלנו היא להציע ללקוח את כל הפתרונות באותו המקום, מה שנקרא "One-stop Shop, הוא אומר. לדבריו, על-מנת להפוך למשווקי השקעות - על המשווקים הפנסיונים לעבור בחינה נוספת בדיני ני"ע ואתיקה מקצועית.

 

"כמו שבתי ההשקעות הגדולים נכנסו בשנים האחרונות לתחומי הפנסיה והגמל – אני מעריך שסוכני הביטוח ייכנסו בקרוב לשוק ההון, ויחלו לשווק גם מוצרים פיננסיים. העמלות שלהם ממכירת פוליסות ביטוח נשחקו משמעותית, עקב הרגולציות שנכנסו לענף בשנים האחרונות. לכן אני מעריך שהם יחפשו מקור הכנסות נוסף. להערכתי הכנסותיהם משיווק מוצרים פיננסיים יאפילו על הכנסותיהם מעסקי הביטוח", הוא אומר.

 

לדבריו, רפורמת בכר שינתה את האופן בו הציבור תופש את קרנות הפנסיה: "כיום יותר ויותר אנשים מבינים שיש לבחור את קרנות הפנסיה על פי התשואות והביצועים - ולא רק לפי תנאי החיתום. כל התפישה של קרנות הפנסיה הופכת יותר ויותר פיננסית", אומר חן.