ביקורת: בבצ'יק – פנטזיה רומנטית על אהבה ואוכל בעולם החרדי – קומדיה מוצלחת בביצוע מקסים – תיאטרון בית ליסין
מאת חיים נוי
בבצ'יק , העולה בתיאטרון בית ליסין, היא פנטזיה קומית מוצלחת,
העוסקת בניחוחות של תבשילים יהודים ממזרח אירופה וברומנטיקה בקרב העולם החרדי .
המחזה נכתב בידי יהונתן אינדורסקי, שכתב את סדרת הטלוויזיה שטיסל, העוסקת אף היא בהווי העדה החרדית. העלילה עוסקת במסעדת בבצ'יק בירושלים , מסעדה של תבשילים יהודים מעלי ניחוחות ביתיים וטעמים מעולם אחר של קרפלך וקיגלים וגולת הכותרת היא תבשיל קאשה עם מתכון סודי שעובר מדור לדור אצל משפחת בבצ'יק.
קאשה היא כוסמת בעברית ומכינים ממנה תבשיל דייסה דמוי אורז חום ומערבים בו בצל מטוגן. המהדרים אף מוסיפים לו איטריות ואז הוא הופך למאכל תאווה בשם קאשה עם ורנישקס (לא קשור לורניקס או קרפלך שהם כיסונים ממולאים ומבושלים).
מייסד המסעדה היה מעורב בתקרית עם לא פחות ממלאך המוות ששמו אליבא דאינדורסקי הוא יוצמך, בדרך כלל שם של פוחז העיירה או אביה הרחום של מירלה מסיפור המכשפה. יוצמך מטיל על השושלת קללה : כל בבצ'יק ילך לאפות בייגלך, כלומר ילך לעולמו , בהגיעו לגיל 57. הבבצ'יק האחרון, יודל, מתקרב ליום הולדת 57 ועליו להחליט מי יירש אותו בניהול המסעדה. בנו יוינה או הבן הפוחז שרק יודע לשקוע בחובות והחוזר מאמריקה, חצ'קל. המאבק בין האחים מתמקד גם על ליבה של השכנה מרים הנאה וגם על ליבה של אחותה הג'ינג'ית ברכה.
השניים גם יתחרו על הקאשה הטעימה ביותר עם המרכיב הסודי והמנצח יירש את ניהול המסעדה. לתחרות מגיע גם יוצמך מיודענו והעלילה מקבלת תפניות ושועטת לקראת תחבולה שאמורה לבטל את הקללה הרובצת על המשפחה.
ידידיה ויטל הוא יוינה בבצ'יק ומשחקו הוא מרנין נפש, חביב ומקסים.
יניב לוי כיודל מגלם את התפקיד באורח מעולה, מקצועי ומוצלח מאוד.
אורנה רוטברג נהדרת כאשתו ומשחקה שופע כישרון.
דניאל גל טובה מאוד כבת השכנים המחוזרת.
מאי קשת ,כאחותה , נפלאה במשחק נוגע ללב לפרקים וביכולותיה במשחק תיאטרלי משובח.
אורי גוב מגיש משחק יפה מאוד ומצוין עם קול ברור ומוקפד כאח הפוחז חצ'קל.
חי מאור, שאול אנטמן ואופיר וייל נפלאים כבבצ'קים הקודמים שהלכו לעולם של אופי הבייגלך .
ראוי במיוחד לציין את אופיר וייל מהמשובחים בשחקני הקומדיה המרגשתבעולם התיאטרון. אפילו דימוי של ריצה מהירה, אצל וייל זוהי מלאכת מחשבת . אין ספק כי הוא שחקן מופלא.
רוברט הניג הוותיק כיוצמך הוא מצוין ומשחקו הוא בית ספר לשחקנים.
הבמאי נועם שמואל להטט עם להקת השחקנים המוכשרים והתוצאה היא פנטזיה קומית מוצלחת ומרנינת לב המשרה אוירה מבדחת ומרגיעה בימים טרופים אלה.
יהודית ארנון עצבה תפאורה יפה ופרקטית. אביה בש עצבה תלבושות ראויות ויפות. אלעד אדר אחראי למוזיקה הנעימה וזיו וולושין עצב תאורה פרקטית.
יש לציין במיוחד גם את טולה דמארי על עצוב התנועה הנפלאה לאורך ההצגה.
התוצאה היתה גם שעם סיום ההצגה עשיתי דרכי למעדניה של שרוליק בבני ברק וחרף השעה המאוחרת, זכיתי למנה של קרפלך מהבילים וקדרה יוקדת ניחוח של קאשה , משובצת בבצל מטוגן.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום – ישעיה פיינברג