הקיבוצים יוצאים מהבועה
נכתב על ידי: אלונה קורן
תאריך: 05/06/08

אלונה קורן, מקור ראשון

התפיסה שעל בסיסה נבנה הרעיון הקיבוצי הוא שוויון מוחלט בין החברים, סולידאריות, אחווה וערבות הדדית. הקיבוצים קמו על בסיס הרעיון הסוציאליסטי-קומוניסטי, לפיו כל אחד משלם כמה שיכול ומקבל כמה שצריך. מי שאמיד עוזר לחלשים ממנו ומי שחלש - נתמך על ידי החזקים ממנו.

 

ואולם, כיום ניתן לראות פערים גדלים והולכים בתנועה הקיבוצית. התנועה, שחרטה על דגלה את סמל השוויון, הפכה לאחד הגופים היותר לא שוויוניים במדינה. כיום קיימים קיבוצים מבוססים מאוד מבחינה כלכלית, בעוד שבמקביל - ולעיתים אף בסמיכות אליהם - קיימים קיבוצים שתושביהם חיים מתחת לקו העוני, על סף חרפת רעב. הסולידריות נעלמה ואין עוד ערבות הדדית בין הקיבוצים השונים.

 

הדוגמה הבולטת ביותר היא הקיבוצים שמיר ועמיר. שני הקיבוצים שוכנים בגליל העליון, במרחק קילומטרים ספורים זה מזה. קיבוץ שמיר הוא מבוסס מאוד בשל העובדה שיש בו שתי תעשיות מצליחות: שמיר אופטיקה ושלא"ג. מנגד, קיבוץ עמיר, שהחזיק במפעל 'תפנוקים', עמד על סף פירוק בשל חובות כבדים לבנקים, ותושביו חיים מתחת לקו העוני.

 

דוגמה נוספת היא קיבוץ "מעגן מיכאל" וקיבוץ "משמרות", השוכנים בצפון הארץ וסמוכים זה לזה. קיבוץ מעגן מיכאל נחשב מבוסס מאוד בשל המפעל המצליח "פלסאון" שברשותו. קיבוץ משמרות, לעומת זאת, נקלע לחובות כבדים ועומד על סף פירוק. זאת מכיוון שהמפעל שבבעלותו, תעשיית עץ לבוד (ת.ע.ל), נקלע לקשיים לאחר שסבל ממחסור בחומרי גלם.

 

דוגמה נוספת היא הקיבוצים "מעברות" ו"העוגן", השוכנים משני צידיו של כביש מספר 4. קיבוץ מעברות נחשב מבוסס ביותר בשל הצלחתה של תעשיית 'מוצרי מעברות', המייצרת תחליף חלב לתינוקות תחת המותג "מטרנה". קבוץ העוגן, שבבעלותו המפעל "העוגן פלסט", נחשב לקיבוץ עני למדי.

 

דוגמה בולטת נוספת הם הקיבוצים "בארי" לעומת "עין השלושה", המצויים בחבל אשכול, בסמוך לעיר שדרות. קיבוץ בארי, שמחזיק במפעל המצליח "דפוס בארי", נחשב מבוסס ביותר. לעומתו, קיבוץ עין השלושה נחשב חלש למדי.

 

המשבר וההסדר

 

הפערים הגדולים בתנועה הקיבוצית נפתחו בתקופת "משבר הקיבוצים" בשנות השמונים המוקדמות. שנים אלו אופיינו באינפלציה שנתית של 400% ומשבר מניות הבנקים, שהביא למפולת גדולה בבורסה. הקיבוצים, שנטלו הלוואות ענק, בין היתר על מנת להשקיע בבורסה – התרסקו יחד עם כל עם ישראל במפולת הגדולה. הריביות הגבוהות ששררו אז, בשיעור שנתי של כ-100%, ניפחו משמעותית את חובות הקיבוצים (שהיו ברובם צמודים למדד) – מה שהביא למצב בו הקיבוצים לא הצליחו להחזיר את חובותיהם לבנקים. בהקשר זה יש לציין כי הקיבוצים הדתיים לא לקחו חלק במשבר. זאת מכיוון שהם לא התפתו להיכנס להשקעות ספקולטיביות בבורסה, אלא שמרו על ניהול סולידי יותר של כספיהם.

 

באמצע שנות ה-90' נכרתו הסדרים חוזיים בין התנועות הקיבוציות לבין ממשלת ישראל והבנקים הגדולים. במסגרת ההסדרים העבירה המדינה לבנקים כ-15 מיליארד שקלים על מנת שימחקו את חובות הקיבוצים. בנוסף, פרסו הבנקים את חובותיהם של חלק מהקיבוצים על פני עשרות שנים, על פי יכולת ההחזר של כל קיבוץ.

 

דובר התנועה הקיבוצית, אביב לשם, מסביר כי המשבר אליו נקלעו הקיבוצים הביא אותם למצב של הישרדות: "הסולידריות ההדדית שהיתה בין הקיבוצים נעלמה. כל קיבוץ החל לדאוג בראש ובראשונה לעצמו, לכך שיצליח להחזיר את חובותיו. בהקשר זה חשוב לציין כי קיימים גם קיבוצים מצליחים שעדיין לא סיימו להחזיר את חובותיהם משנות השמונים", הוא אומר.

 

"סיבה נוספת לפער שנפתח בין הקיבוצים הוא ריקון הקרנות התנועתיות: לפני המשבר הגדול היו לתנועה הקיבוצית קרנות, שתפקידן היה לתמוך בקיבוצים שנקלעו למשבר. ואולם, הקרנות הנ"ל רוקנו כחלק מהסדרי החובות – מה שהחליש את יכולת התנועה לתמוך בקיבוצים שנקלעו לקשיים", מסביר לשם.

 

"כיום אנו מנסים להחזיר את הסולידריות לתנועה הקיבוצית: יש ניסיון לעגן כמה קיבוצים חזקים, במטרה שיתנו ערבות בנקאית לקיבוצים חלשים יותר. תחום נוסף שמתרחב לאחרונה הוא 'קרנות קמע', שהוקמו בראשית שנות ה-90 ע"י התק"מ והקיבוץ הארצי והונן נאמד בכמה עשרות מיליוני שקלים. קרנות אלו נותנות ערבות לקיבוצים שלוקחים הלוואות בנקאיות. בשנה שעברה 35 קיבוצים נעזרו בערבות של הקרנות הנ"ל. ניסיון נוסף שנעשה כיום הוא ליצור מצב בו קיבוצים חזקים יספקו מקומות עבודה לקיבוצים חלשים יותר, הסמוכים אליהם", אומר לשם.

 

אור בקצה המנהרה

 

עד לאחרונה המילה "קיבוצים" סבלה מקונוטציה שלילית ונאמרה בנשימה אחת יחד עם המילים הבאות: קריסה פיננסית, חובות כבדים לבנקים, גירעון אקטוארי כבד, השקעה לא מבוקרת בבורסה, אבטלה סמויה, כשל ניהולי ועוד כנה וכהנה. ואולם, לאחר שנים של טלטלות וזעזועים קשים ביותר שפקדו את הקיבוצים – ניתן לראות כמה סימני אור בקצה המנהרה.

 

מהו סוד ההצלחה של חלק מהקיבוצים, ומדוע נפתח פער כה גדול בין הקיבוצים השונים?

 

"מאחורי כל קיבוץ מצליח עומד מפעל מצליח",מסבירים בתנועה הקיבוצית. "בשל המשבר בענפי החקלאות והתיירות, נוצר מצב בו הכלכלה הקיבוצית אינה יכולה עוד להסתמך על ענפים אלו בלבד.

 

"יש כמה קיבוצים שהתעשרו מאוד מכך שהשביחו נכסי נדל"ן שברשותם, כמו שפיים, געש, גליל ים, קריית ענבים ורמת רחל. ואולם, מדובר בדוגמאות בודדות ויוצאות דופן בלבד. רוב הקיבוצים ממוקמים בפריפריה, שם אין ביקוש לקרקעות. ברוב המכריע המקרים, ההצלחה הכלכלית של הקיבוץ נמדדת על פי ההצלחה של המפעל הקיבוצי", מסבירים בתנועה הקיבוצית.

 

ואכן, כיום קיימות תעשיות קיבוציות רבות שהן עתירות יצוא, מצליחות בקנה מידה בינלאומי ונחשבות למובילות בתחומן בעולם. הקיבוצים שהשכילו לפתח תעשיות מצליחות – שיפרו משמעותית את רמת החיים של חבריהם. לעומתם, קיבוצים שעדיין נשענים על חקלאות – נותרו מאחור.

 

בעוד שבעבר היוותה החקלאות מרכיב משמעותי בכלכלת הקיבוצים, כיום מהווה החקלאות כ-15% בלבד מהתפוקה הקיבוצית – בעוד שמפעלי התעשייה מהווים כ-65% עד 70% מהכנסות המגזר הקיבוצי. כ-50% מהכנסות התעשייה הקיבוצית נובעות מייצוא.

 

 

מהפיכה ניהולית

 

לדברי מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין, הסיבה העיקרית לשיפור במצב הקיבוצים הוא הסדר החובות. "גורם משמעותי נוסף לשינוי הוא ההפרדה המשפטית בין הקיבוץ לתעשייה הקיבוצית: אם בעבר התעשייה והקיבוץ היו גוף אחד, וחברי הקיבוץ היו שותפים בקבלת ההחלטות העסקיות, הרי שכיום התעשייה והקיבוץ הפכו לישויות משפטיות נפרדות. חל מעבר מ'ניהול משפחתי' ל'ניהול מקצועי'. כמו בכל גוף עסקי, גם בתעשיות הקיבוציות הוקמו דירקטוריונים (מועצות מנהלים) שמקבלים את ההחלטות לגבי התעשייה. 

 

"לפני ההפרדה יכל הקיבוץ לשאוב מהמפעל כספים כראות עיניו – מה שפגע ביכולת המפעל להתפתח. כיום המצב שונה לחלוטין: ההפרדה הביאה לכך שכל העברת כספים מהמפעל לקיבוץ מותנית באישור מועצת המנהלים", אומר רבין. הוא מודה שהניהול הכושל של החברות הקיבוציות היה אחד הגורמים ל"מצב הכלכלי המסובך" אליהם נקלעו הקיבוצים.

 

גיוסי הון בבורסה

 

בעוד שבעבר התעשייה הקיבוצית מימנה את פעילותה בעיקר באמצעות אשראי בנקאי – כיום יותר ויותר חברות קיבוציות מגייסות כספים מהציבור באמצעות הנפקת מניות בבורסה. בשנת 2004 ובראשית 2005 התרחשה פעילות ערה סביב הצטרפותן של חברות קיבוציות לבורסה. לדברי מנהלת המחלקה הכלכלית באיגוד התעשייה הקיבוצית, שלומית ארבל, מתחילת 2004 הוכפל מספר התעשיות הקיבוציות שנסחרות בבורסה: המספר הכולל של החברות בבעלות קיבוצית הנסחרות כיום בבורסת תל-אביב הוא 21, כאשר יש חברה אחת (שמיר אופטיקה) שמניותיה נסחרות גם בבורסת הנאסד"ק שבארה"ב.

 

מניתוח שהכינה ארבל עולה כי היקף המכירות המצרפי של המפעלים הקיבוציים הנסחרים בבורסה הסתכם בשנת 2004 בכ-5.7 מיליארד ₪. מדובר ב גידול של 17% לעומת המכירות בשנת 2003. לדברי ארבל, בשונה מכלל חברות התעשייה הבורסאיות, שבהן שיעור החברות עתירות היצוא הוא כ-60%, בקרב החברות הקיבוציות הנסחרות בבורסה מגיע שיעורן ל-80%.

 

יו"ר איגוד התעשיה הקיבוצית, יונתן מלמד, ציין שבשנים האחרונות פתחו מפעלי הקיבוצים את שעריהם לכניסת משקיעים חיצוניים. "ברוב המקרים השותפות הוכתרה בהצלחה והזניקה את המפעל קדימה. כיום כמחצית ממאה המפעלים הגדולים ביותר בתעשייה הקיבוצית נמצאים בשותפות עם גורמים חיצוניים או נסחרים בבורסה", הוא אומר.

 

גידול בייצוא

 

בעשור האחרון רושמת התעשייה הקיבוצית גידול מתמיד בייצוא. יצוא התעשייה הקיבוצית בשנת 2004 הסתכם ב-1.82 מיליארד דולר. מדובר בשיא של כל הזמנים בייצוא מפעלי הקיבוצים וגידול של 13.4% לעומת הייצוא בשנת 2003 שהסתכם ב-1.6 מיליארד דולר. מנתוני איגוד התעשייה הקיבוצית עולה כי בשנת 1995 הסתכם יצוא מפעלי הקיבוצים ב-1.04 מיליארד דולר. מאז גדל הייצוא בכל שנה, אולם בשנת 2004 הגידול בייצוא היה הגבוה ביותר בכל העשור האחרון.

 ענף הייצוא המוביל בתעשייה הקיבוצית הוא הפלסטיקה, בהיקף של 831 מיליון דולר (גידול של 16.6% לעומת 2003). יצוא מפעלי המזון הקיבוציים הסתכם ב-300 מיליון דולר (גידול של 6.2%) ואילו יצוא המתכת והמכונות הסתכם ב-263 מיליון דולר (גידול של 15%). הזינוק הגדול ביותר היה בייצוא המחצבים וחומרי הבניין, שגדל ב-66% ל-54 מיליון דולר. בשנת 2004 גדלו מכירות המפעלים הקיבוציים מהפעילות בחו"ל ב-40% והסתכמו ב-620 מיליון דולר, לעומת 440 מיליון דולר בשנת 2003

 

נטפים בראש

 

החברה הקיבוצית הגדולה ביותר היא נטפים, שנוסדה בשנת 1965. לנטפים יש מחזור מכירות שנתי של מעל 300 מיליון דולר, והיא נחשבת למובילה בעולם בתחום ההשקיה לחקלאות. כ-90% מהכנסות החברה נובעות מיצוא. נטפים שבבעלות הקיבוצים חצרים, מגל ויפתח, היא אחת החברות המובילות במשק הישראלי, והיא פועלת ב-112 מדינות ברחבי העולם. לנטפים 32 חברות בנות ו-12 מפעלי ייצור ברחבי העולם המעסיקים כ-2,000 עובדים.

 

חברה קיבוצית נוספת שיש לה מוניטין רב בתחום ההשקיה היא חברת פלסטרו מקיבוץ גבת. פלסטרו נחשבת לחברה השנייה בגודלה בעולם בתחומה, ומשווקת את מוצריה לכ-60 מדינות.

 

חברה מובילה נוספת היא עלבד מקיבוץ משואות יצחק. עלבד מתמחה בייצור מטליות לחות לשימושים מגוונים כגון תינוקות, ניקיון, קוסמטיקה והגיינה. עלבד, שהקימה מפעל בצפון קרוליינה שבארה"ב, משווקת את מוצריה לחברות בינלאומיות והיא בין שלושת החברות המובילות בתחומה בעולם.

 

חברת טבעול נחשבת למובילה בעולם בתחום יצור תחליפי בשר. טבעול, המצויה בבעלות מלאה של קבוצת טבעול שבבעלות אסם-נסטלה (51%) וקיבוץ לוחמי הגיטאות (49%), מייצרת תחליפי בשר על בסיס סויה וחלבונים נוספים מן הצומח.

 

דוגמה נוספת לחברה קיבוצית רב לאומית היא פלרם תעשיות מקיבוץ רמת יוחנן שבצפון. פלרם מייצרת ומשווקת לוחות המשמשים לכיסוי גגות, קירוי מיבנים וכיסוי חממות חקלאיות. פלרם משווקת כ- 90% מתוצרתה בחו"ל ויש לה חברות בנות ומפעלים בארה"ב, אירופה וסין. פלרם מעסיקה כ- 600 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ- 300 עובדים בישראל.

 

חברה מובילה נוספת היא פלסאון שהוקמה ב- 1964 ע"י קיבוץ מעגן מיכאל. פלסאון מייצרת אביזרי חיבור לצנרת ומיכלי הדחה לשירותים. בבעלותה חברות בנות באיטליה, בגרמניה ובהודו. המפעל הראשי במעגן מיכאל מעסיק מעל 450 עובדים. בנוסף מעסיקה החברה כ- 300 עובדים בחברות הבת שלה ברחבי העולם.

 

גן שמואל היא חברה ציבורית בבעלות קיבוץ גן שמואל. החברה עוסקת בייצור ושיווק של מיצים המופקים מפרי הדר ופרות טרופיים וכן בעיבוד מוצרי עגבניות. גן שמואל היא אחת החברות המובילות בתחום זה. חברה בולטת נוספת היא סולבר, העוסקת בייצור, שיווק ופיתוח מוצרים מפולי סויה, המיועדים בעיקר לתעשיית המזון ומוצרי הבריאות. סולבר נחשבת לאחת משלוש החברות המובילות בעולם בתחומה.

ההיי-טק בשוליים

 

לדברי עמוס רבין, התעשייה הקיבוצית היא בעיקרה תעשייה 'מסורתית-מתקדמת', ואין בה כמעט חברות היי-טק. עם זאת, קיימות שתי חברות קיבוציות בולטות, מיטרוניקס ושמיר אופטיקה, שניתן להגדירן כחברות היי-טק.

 

חברת מיטרוניקס מקיבוץ יזרעאל היא הראשונה בעולם שפיתחה רובוטים אלקטרוניים לניקוי בריכות שחייה. המוצר שפיתחה החברה הוא המותג החזק בתחום זה בעולם. מוצריה של מיטרוניקס מבוססים על מגוון טכנולוגיות מתקדמות בתחומי התוכנה, החומרה הבקרה וההנעה. החברה פועלת בעיקר באירופה ארה"ב ואוסטרליה.

 

חברת היי-טק נוספת היא שמיר אופטיקה מקיבוץ שמיר, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של עדשות אופטיות מולטי-פוקאליות (רב מוקדיות). שמיר נחשבת לאחת החברות המובילות בתחום זה בעולם, והיא החברה הקיבוצית הראשונה שנרשמה למסחר בבורסת הנאסד"ק האמריקנית, בה נסחרות בעיקר חברות עתירות טכנולוגיה.

 

עסקים קטנים

 

העסקים הקטנים נחשבים ל'מנוע הצמיחה' של המשק. גם בקיבוצים רואים בעסקים הקטנים נדבך מרכזי בפיתוח הכלכלי העתידי של הקיבוצים, וזאת בנוסף למפעלי התעשייה.

 

לדברי מנהלת המדור לעסקים קטנים באיגוד התעשייה הקיבוצית, בתיה רוקמן, 1,700 עסקים קטנים ויזמויות נפתחו "כפטריות אחרי הגשם" בשנים האחרונות. לדבריה, בקיבוצים קיימים עסקים קטנים במגוון תחומים: חנויות, צימרים, אמנים המוכרים את תוצרתם, אטרקציות תיירותיות וכן שדרוג ענפי השירות בקיבוץ למתן שירות לגורמים חיצוניים.

 

לדברי עמוס רבין, היקף המכירות הכולל של העסקים הקטנים בקיבוצים הסתכם בשנת 2004 ב-260 מיליון שקל. מדובר בגידול של 23% לעומת היקף המכירות בשנת 2003 הנובע מפתיחת עסקים חדשים והרחבת הפעילות של העסקים הקיימים. רבין מציין שתהליך הצמיחה של העסקים הקטנים בקיבוצים הואץ כתוצאה מתהליכי ההפרטה והפיכת ענפים בקיבוץ למרכזי רווח עצמאיים.


 
אודות המחבר

כתבת בתחומי הכלכלה שוק ההון והפיננסים החל משנת 1998.

בעלת תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בן גוריון, עם התמחות במימון. תואר ראשון בכלכלה ומדעי החברה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

http://www.koren.dcn.co.il/

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article663.aspx