לימודי הנדסה נהפכו בקרב השנים לפופולאריים בקרב מועמדים רבים ללימודים וכן סטודנטים לתארים מתקדמים. ניתן להסביר את הפופולאריות על ידי העובדה שבגמר התואר יוצא הבוגר לשוק העבודה, לא רק עם תואר ראשון בלימודי הנדסה, אלא עם מקצוע של מהנדס, זאת בהתאם ללימודי ההנדסה בהם בחר ללמוד ולהתמחות.

עד לפני מספר שנים, היה ניתן ללמוד לימודי הנדסה רק באוניברסיטאות הגדולות ברחבי הארץ. משום העלאת תנאי הקבלה ללימודי הנדסה על ידי האוניברסיטאות והעלייה בביקוש ללימודים אלו בקרב מועמדים רבים, החלו גם המכללות השונות, להכניס את לימודי ההנדסה עם מיטב המרצים והמתרגלים, מעבדות מתקדמות ותנאי קבלה סבירים בהם יכול המועמד להתקבל ללימודים מבלי לגשת שוב פעם למבחן פסיכומטרי או לשפר את תעודת הבגרות מחדש.

לימודי הנדסה נמשכים כארבע שנים ומחולקים לכמה מגמות, כאשר ביניהן ניתן למצוא את מגמת תעשייה וניהול, כימיה, מכונות, חשמל ואלקטרוניקה, מערכות מידע, ביואינפורמטיקה, בניין ועוד.

כמו בכל לימודי הנדסה, בשנה הראשונה ילמדו מקצועות בסיס שמאפיינים כל מגמה של הנדסה, כגון, פיזיקה 1 ו- 2, חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי, אנגלית, יישומי מחשב ועוד.

בשנה השנייה ללימודי הנדסה, הסטודנטים יכירו קורסים ספציפיים של ההתמחות, אותה הם יתבקשו לבחור בסוף שנה זאת. הלימוד וההתנסות בקורסים אלו מסייעו ואף מקל על הסטודנט את הקושי בבחירת ההתמחות שאיתה ימשיך עד סוף התואר. עם זאת, גם אם הסטודנט עדיין לא החליט על התמחות במהלך השנה השנייה, יש מבחינתו צורך לשאוף לקבל ציונים גבוהים במקצועות הספציפיים להתמחויות, זאת משום שכל התמחות כזאת מוגדרת עם תנאי קבלה משלה. במקרים מסוימים, אם הסטודנט לא עומד בקריטריונים, הוא יוכל להגיש בקשה לוועדת קבלה, שתפקידה לשקול מחדש את בקשתו להתמחות.

החל מהשנה השלישית, לאחר שהסטודנט הבטיח את מקומו בהתמחות בה בחר, ילמדו מקצועות השייכים להתמחות ואילו במהלך השנה הרביעית, יבצע הסטודנט חשיפה בתעשייה ובארגונים גדולים, במהלכה הוא יתנסה פיזית ומעשית בתפקידים הקשורים להנדסה אותה הוא לומד. התנסות זאת בשילוב עם הקורסים והכלים שרכש, יסייעו לו בהכנת פרויקט הגמר, אותו יידרש להגיש בתום השנה הרביעית לתואר.